בני בן ה10 התלונן יום אחד שהוא לא מצליח בכלום- להגדרתו. ואני יודעת שהוא ילד ממש
חכם, מן הסתם קיבל את רמת המשכל של אביו ולא שלי. אז אמרתי לו "אתה יודע, גם אני לא תמיד ידעתי מה שאני יודעת היום
הייתי צריכה ללמוד הרבה שנים " אז הוא אומר לי לא נכון את חכמה את יודעת הכל!
ואני:" למה אתה חושב שאני יודעת הכל? מה למשל?" והוא- את יודעת ל... ול... וחשבון. ופה ממש נקרעתי מצחוק בתוכי
לך תסביר לילד הזה שאני עוזרת לו בשיעורי בית מדי פעם, שמתמטיקה היתה בבי"ס הצד הכי חלש שלי (3 יחי') ובכלל הייתי תלמידה די גרועה. חחחחחה.
וואו כנראה הייתי צריכה שהבן שלי יסתכל עלי ככה מלמטה למעלה כדי שארגיש שיש לי משהו בקודקוד.
(ובתסביך הלא מצליח שלו אנחנו מטפלים בכל מיני דרכים. הוא ילד באמת חכם וב"כ גם מאוד מצליח.)


