רב טוב!
החג עצמו היה די מעניין. אפשר לאמר מחקר תרבותי.
נתחיל בערב.
ויכוח קצרצר עם כמה מתלמידות החכמים המקומיות (ואשתי) בסוכה על הלכה - מתי בדיוק נכנס החג. בסוף קיפלתי את המחשב כ-17 ד' לפני השקיעה.
תפילה עם אחינו הספרדים זה לא דבר נדיר במיוחד, וגם מב"כ של הוריי המנהגים שלהם לא היו זרים לי במיוחד, ובכל זאת היה משעשע לראות את המנהגים השונים מתערבבים גם שם.שירים שהגיעו במקור מחסידויות שונות (ברסלב, חב"ד), שירים "אשכנזים" מודרניים, שירי עם מודרניים ("מי שמאמין לא מפחד") וגם שירים מהמחזור הספרדי רב השנים.
אחרי שנגמרו ההקפות (לספרדים יש שכל! קודם עלינו לשבח ואז הקפות), התחילו ההקפות השניות בבית המדרש של הבנות, שהשאירו אותנו (מיעוט זניח במיוחד של בעלים, שלושה במספר) בחוץ כשמרתפים. על הדרך אחת מהילדות הקטנות עברה גם תאונת דרכים קלה כשהוסעה (נחשו על ידי מי) במהירות מופרזת.
זה נגמר בסוף.
הבוקר התחיל (כצפוי) באיחור מה (8:45 כשהתפילה ב-7:00), תפילה סבירה (קצרה משל האשכנזים) ושוב פעם ההקפות של הבנות. הפעם הייתי לבד. בעל אחד ואשתו לא הגיעו, השני הלך לישיבה ורק אני קראתי ספר שלם של מיקי שיינפלד, חלקים משמעותיים מהעיתון של שבת, שינה ארוכה מאוד של חג וגם הליכה אנה-ואנה כארי בודד בסוגר. הסעודה שנדחתה ונדחתה נתקיימה לבסוף בשעה 14:00.
(שלא תחשבו שהיה לי רע או משהו - היה אחלה זמן לכל מיני מחשבות שבד"כ טרדת היום יום לא נותנת).
אז הבנות עדיין רוקדות.
ואני פה
ערב טוב והמשך שבוע פורה ויעיל לכולנו.