שזה על קצה המזלג.. זהו באמת נושא שצריך ללמוד אותו לעומק ולא בצורה שטחית, במיוחד נושא כזה שלא מדברים עליו בכלל- התקשרות לצדיקים.

ר' נחמן לא בא לחדש או להמציא שום דבר, הוא בונה את המהלך שלו על יסודות ע"פ חכמינו הקדושים בנגלה ובנסתר, ולכן כשדנים עם מישהו, קודם כל צריכים לדבר מתוך ספרים, ובלי 'השערות' או  'לצאת מתוך הנחה' וכו', או 'שמעתי מההוא', או 'איך הוא לא..'  או 'מה יחשבו עליי' וכו' וכו'.. כדי לחפש ולמצוא את האמת צריכים לפנות את הלב לדברים חדשים, לבוא עם ענווה ולקבל את האמת ממי שאמרה.

ועוד משהו- ר' נחמן לא מחפש מעריצים! הוא את שלו עשה בעולם..  
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר אֲנִי אֵין לִי מַה לַּעֲשֹוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשֹוֹת כְּלָל רַק בָּאתִי לְהָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְֹרָאֵל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. אֲבָל אֵינִי יָכוֹל לְקָרֵב כִּי-אִם מִי שֶׁבָּא אֶצְלִי וּמְסַפֵּר לִי חֶסְרוֹנוֹ אֲנִי יָכוֹל לְתַקְּנוֹ וְכוּ': (חיי מוהר"ן אות שז').

אז ככה:

א) 1. זה נכון ונמצא בחיי מוהר"ן אות רמא' והלאה.

    2. בגמרא בכורות (נח) מובא שבו עזאי אמר: "כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום", וכן כאשר הלל הזקן שמח בשמחת בית השואבה אמר " אם אני כאן הכל כאן, ואם איני כאן מי כאן"(סוכה נג, וכאשר ראה בן זומה את עם ישראל כולו עם חכמיו עולים לרגל להר הבית אמר "ברוך שברא הכול לשמשני" (ברכות נח) ורבה בר נחמני אמר " אני יחיד בנגעים, אני יחיד באהלות" (בבא מציעא פו). ובגמרא סוטה(מט מובא : משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא, אמר ליה רב יוסף לתנא- אל תאמר שבטלה ענווה מפני שאני עניו, אמר לו רב נחמן לתנא- אל תאמר שבטלה יראת חטא מפני שלי יש יראת חטא.

ובגמרא בסוכה( מה " אמר רבי חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה.. ראיתי בני עליה והם מועטים... אם שניים הם אני ובני מהם." ובזוהר רעיא מהמנא "ואם אחד הוא, זה אני שנאמר וצדיק יסוד עולם".

ובספר שבחי האר"י מובא שאמר האר"י ז"ל לתלמידו: " תמיד כשאני ישן, נשמתי עולה למעלה דרך שבילים ונתיבות הידועים לי ומלאכי השרת באים כנגדי ומקבלים נשמתי ומביאים לפני מטטרו"ן שר הפנים, והוא שואל אותי לאיזה ישיבה אני רוצה לילך וכו'.. ובאותם הישיבות מוסרין לי רזי וגנזי התורה אשר מעולם לא נשמעו ולא נודעו אף בזמן התנאים ( ומפה למדים שאין קושיא על ר' נחמן שאמר " (חיי מוהר"ן אות רצ): 
"שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר אֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר כָּל חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם. רַק שֶׁאֵין לִי הַחוּץ וַחֲצִי דָּבָר אֵינִי רוֹצֶה לוֹמַר. פֵּרוּשׁ כִּי בֶּן עַזַּאי אָמַר כָּל חַכְמֵי יִשְֹרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם חוּץ מִן הַקֵּרֵחַ הַזֶּה, וְאָמַר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לוֹמַר זֹאת שֶׁהֵם דּוֹמִין לְפָנָיו כַּנַּ"ל, רַק שֶׁאֵין לוֹ הַחוּץ לוֹמַר עָלָיו חוּץ מִזֶּה וְהָבֵן."

ועוד אמר שם האר"י ז"ל על עצמו שהוא גלגול נשמת משה רבינו ע"ה.

וכן בעל השאגת אריה אמר  (ויהקל משה עמוד קעב) :" כל חכמי ישראל לפני כקליפת השום חוץ מרבי אליהו הוילנאי.

ופעם אחת גילה החתם סופר בסוד לבנו ואמר לבנו " לא מצאתי בין גדולי דורינו אחד אשר יש לו יד כמוני בחכמת הקבלה( ספר חוט המשולש עמוד קיב).

וכן הרב הקדוש  המגיד ממזעריטש זי"ע אמר " תיתי לי דבדבר זה אני גדול מכל תלמידי הבעל שם טוב, כי אני רואה שכל מאכל ומשקה שהבעל שם טוב מכניס לפה קודשו, בא להב אש מן השמים ומעלה את המאכל לשמים ושום אחר מתלמידיו זולתי אינו רואה זאת" (בעל שם טוב על התורה בהקדמה).

ובשל"ה הקדוש ( פרשת עקב) כתב לבאר את ענין האמוראים שאמרו על עצמם דברים גדולים, על פי חובת הלבבות בשער יחוד המעשה, שעיקר הענווה נוא מידת ההשתוות, שלא יהיה חילוק אצל אצל האדם אם משבחים אותו או מגנים אותו, וממילא יכול הצדיק גם לשבח עצמו לצורך מסויים, ואין בזה גאווה כלל, כי עיקר מידת הענווה אינה שלא ידע הצדיק מעלותיו והשגותיו, אלא שידע שהכול חסד חינם מאת ה' יתברך מאת ה' יתברך ואין לו מעצמו כלום".

וכך מובא בשולחן ערוך ( יורה דעה רמ"ו סימן כ"א) : "מותר לצורבא מרבנן לאודועי נפשיה באתרא דלא ידעי ליה אם צריך הוא לכך" - מותר לתלמידי חכמים להודיע עצמם במקום שלא יודעים מהם (שהם תלמידי חכמים) כדי שיבואו וילמדו מהם.

ב) זהו דבר מפורסם עוד מזמן הבעל שם טוב חסידים נוסעים לרבי שלהם על ראש השנה. (יש כמה סיפורים של רבי שלמה קרליבך על זה בספרו " לב השמים תשרי..) .  וכך כותב בעל הנתיבות השלוםמאמר ראשון "היום הרת עולם פסקה ז): "היינו כולכם ביחד ואז נמתקים כל הדינים מעליהם, ועל כן העצה בראש השנה... דיש עניני עבודה אשר אין היחיד מסוגל להשיג אותם רק בכוח התקשרות לרב ולחברותא.." וזה בדיוק מה שאמר ר' נחמן (חיי מוהר"ן סימן תג):
אָמַר, הָרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי עוֹלֶה עַל הַכֹּל. וְהָיָה פֶּלֶא אֶצְלִי מֵאַחַר שֶׁהַמְּקֹרָבִים שֶׁלִּי מַאֲמִינִים לִי, וְלָמָּה לֹא יִזָּהֲרוּ כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְקֹרָבִים אֵלַי שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּם עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה אִישׁ לֹא יֵעָדֵר. כִּי כָּל עִנְיָן שֶׁלִּי הוּא רַק רֹאשׁ- הַשָּׁנָה. וְהִזְהִיר לַעֲשֹוֹת כְּרוּז שֶׁכָּל מִי שֶׁסָּר אֶל מִשְׁמַעְתּוֹ וּמְקֹרָב אֵלָיו יִהְיֶה עַל רֹאשׁ- הַשָּׁנָה אֶצְלוֹ, לֹא יֶחְסַר אִישׁ. וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה רָאוּי לוֹ לִשְֹמֹחַ מְאֹד מְאֹד. "אִכְלוּ מַעֲדַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", וְזֶה נֶאֱמַר עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה:

ורבי נתן בליקוטי הלכות (הלכות נזיקין הלכה ד')
כִּי עִקַּר יְגִיעַת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא לְהַמְשִׁיךְ הַשָּגוֹת אֱלֹקוּת בְּתַלְמִידָיו בִּדְרָכִים נִפְלָאִים עַד שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר בְּתַלְמִידֵיהֶם וּבְתַלְמִידֵי תַּלְמִידֵיהֶם לְדוֹרוֹת עַד שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ אֶת ה'. וְהַצַּדִּיק בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ יוֹדֵעַ בְּהַשָּגָתוֹ הָעֲצוּמָה אֵיךְ לְדַבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ עִקַּר חִיּוּתֵינוּ עַל יְדֵי קִבּוּץ תַּלְמִידָיו יַחַד לִדְבָרִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכָל אֶחָד מִתְעוֹרֵר לַה' יִתְבָּרַךְ כְּפִי הַנְּקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהֵאִיר בּוֹ הַצַּדִּיק וְכָל אֶחָד מְסַפֵּר מַה שֶּׁשָּׁמַע וְרָאָה מִמֶּנּוּ וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ:

ג) בזמן שלא היה אפשר לנסוע לאומן( מסך הברזל) היה מחלוקת בין גדולי רבני ברסלב היכן לעשות את הקיבוץ האם במירון או בבית הכנסת של ברסלב בירושלים (לא נכנס לזה ברגע..) ויש כאלה שממשיכים גם כיום לאחר נפילת מסך הברזל לעשות שם או שם, אבל רוב גדולי רבני ברסלב כן טסים לאומן, וזה מה שכתב ר' נתן (תלמידו הגדול של ר' נחמן שרבינו אמר שהוא הכי הבין אותו משאר התלמידים) בשנה האחרונה לחיי רבינו (חיי מוהר"ן תו'): "
אַחַר-כָּךְ עָנָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר בְּקוֹל חָזָק מֵעֹמֶק הַלֵּב וּמָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, הַיְנוּ מִלִּהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן בְּקוֹל מָה אֹמַר לָכֶם אֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה, וְאִם צַדִּיקִים אַחֵרִים אֵינָם אוֹמְרִים כָּךְ אָז עוֹד קֻשְׁיָא, (כְּלוֹמַר הֲלֹא בְּלֹא זֶה כְּבָר מַקְשִׁין עָלָיו קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה וְיִהְיֶה קָשֶׁה עוֹד קֻשְׁיָא זֹאת גַּם-כֵּן מַה שֶּׁהִקְפִּיד כָּל כָּךְ לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה דַּיְקָא:
וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר אָז עִמָּנוּ לָמַדְנוּ כַּמָּה דְּבָרִים. לָמַדְנוּ עוֹד הַפַּעַם עֹצֶם גֹּדֶל הַחִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ זֹאת מִכְּבָר, אַף-עַל-פִּי-כֵן מֵרִבּוּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז בָּזֶה, וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת אָז הֵבִינוּ עֹצֶם הַחִיּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זֹאת בִּכְתָב:
וְגַם אָז לָמַדְנוּ שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוּמֶין עַל רֹאשׁ-הַשָּׁנָה תָּמִיד לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ, וְשֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה:

ד) יש ספר שבחו של צדיק, שמביא מכל הצדיקים מכל הזרמים ומכל העדות(!) מה ששבחו את רבינו וספריו.

ובחיי מוהר"ן (סימן שלג') מובא:
אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה הָרַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּטִירָהאוִויצֶע, וּבְשָׁעָה שֶׁהָיָה מֵסֵב עַל הַסְּעֻדָּה עִם קְהַל עָם וְעֵדָה גְּדוֹלָה, הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִצַּד עַצְמוֹ, לְבַד מִגֹּדֶל קְדֻשַּׁת זְכוּת אֲבוֹתָיו זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְאַחַר-כָּךְ הִפְלִיג מְאֹד בְּמַעֲלַת הַמְקֹרָבִים שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם הֵם לוֹמְדִים מֻפְלָגִים, יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים וְאַנְשֵׁי-מַעֲשֶֹה וְכוּ'. וְאָז אָמַר עַל הָרַב רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהוּא צַדִּיק. וְאַחַר-כָּךְ בְּנָסְעוֹ מִשָּׁם וְיָשַׁב עִמּוֹ בַּעֲגָלָה שֶׁלּוֹ הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִטְּשֶׁעהרִין, וְאָז אָמַר לוֹ הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל, תַּאֲמִין לִי, אִם הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אָז הָיִיתִי צוֹעֵק בְּקוֹל גָּדוֹל מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק וְעוֹבֵד הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת, יִהְיֶה זָהִיר וְזָרִיז לְהִתְקָרֵב לְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלַב, אַךְ יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה כִּי לֹא דַּי לִי שֶׁלֹּא יִשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי, אַף גַּם יִתְעוֹרֵר עַל-יְדֵי-זֶה מַחֲלֹקֶת גָּדוֹל גַּם עָלַי. וְאוּלַי יֵשׁ אֶחָד שֶׁמְּהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה עַל-יָדִי, וְאַפְסִיד גַּם אֶת זֹאת עַל-כֵּן אֲנִי מֻכְרָח לִשְׁתֹּק בְּעִנְיָן זֶה:

וכך אמר בעל התניא זי"ע " והוא אדם גדול מאוד, גיבור מלחמה.( ספר בית רבי פרק כה' דף סו').

וכן מובא ששלח להכריז כי "כל החולק על מוהר"ן הרי הוא כמי שחולק עליו ועל דעתו הקדושה ממש"( מובא בספר שבחו של צדיק בשם הרב החסיד רבי זעליג סלונים מחשובי חסידי חב"ד בחברון ומצאצאי בעל התניא, ששמע מכלתו של הצמח צדק).

ובחיי מוהר"ן אות קנ':
הַעְתָּקָה אוֹת בְּאוֹת מֵאִגֶּרֶת שֶׁל קְדוֹשׁ עֶלְיוֹן הַמְפֻרְסָם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה הַנִּקְרָא בְּפִי כֹל רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶיר אֲשֶׁר שָׁלַח מֵאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ לְרַבֵּנוּ זַ"ל וְזֶהוּ:
שָׁלוֹם וְיֵשַׁע רַב לְדִבְתַוְנָא דְלִבָּאִי יָתֵב הָרַב הַמְפֻרְסָם קָדוֹשׁ יֹאמַר לוֹ, אִתּוֹ חָכְמָה וְדַעַת אֱלֹקִים הַשְֹכֵּל, כְּבוֹד קְדֻשַּׁת שְׁמוֹ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נַחְמָן נֵרוֹ יָאִיר, מִגֶּזַע הַקֹּדֶשׁ נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם-טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ לָנֶצַח, יָאִיר אוֹר הַשֵּׁם עָלָיו יִזְרַח, וּלְכָל בְּנֵי בֵיתוֹ וְהַנִּלְוִים אֵלָיו שָׁלוֹם רָב אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:
חֲדָשׁוֹת מֵאֶרֶץ לְהוֹדִיעַ מִבִּיאַת שְׁלוּחֵינוּ דְּהַאי שַׁתָּא בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט הֶעָבָר וְשָֹמַחְנוּ מְאֹד אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִשִּׁפְעַת שְׁלוֹמוֹ. כִּי בָא לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם וְרָאִינוּ שֶׁקֶּשֶׁר עֲבוֹתוֹת הָאַהֲבָה לֹא זָזָה, בְּכָל לְבָבוֹ דּוֹרֵשׁ טוֹבוֹתֵינוּ וְשָֹם לַדֶּרֶךְ פְּעָמָיו וְנָהַג נְסִיעָתוֹ בְּעַצְמוֹ לִמְדִינַת רַיְיסִין יְהִי כֵן ד' עִמּוֹ:.  .....
[מִכָּאן וְאֵילָךְ נִכְתַּב בִּכְתַב-יָדוֹ הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן הַנַּ"ל]:
אֲנִי בְּעֹז אַהֲבָתִי אַהֲבַת תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי בְּעִטּוּר וְעִטּוּף נַפְשִׁי לַה' יָאִיר ה' פָּנָיו אִתּוֹ מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ וְנָהִיר עֲלוֹהִי הוֹלֵךְ וָאוֹר בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי ראֹשׁוֹ אוֹר עוֹלָם, וִיחַזֵּק בְּמָעֻזּוֹ עֹז מֵה' סוֹף מַעֲשֶֹה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, וְנַפְשִׁי יוֹדַעַת מְאֹד בִּרְחִימוּ לָנֶצַח וְדוֹרֵשׁ שְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ וּמַעְתִּיר בַּעֲדוֹ כְּמוֹ כֵן יַעֲשֶֹה גַּם הוּא לְהַעְתִּיר עֲבוּרִי בְּכָל עֵת:
נְאוּם הַקָּטָן אַבְרָהָם בֶּן אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרֵנוּ הָרַב אֲלֶכְּסַנְדֶּר כַּ"ץ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. נֶכְדִּי הָאַבְרֵךְ מוֹרֵנוּ הָרַב יִשְֹרָאֵל אֱלִיעֶזֶר שֶׁיִּחְיֶה דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ מִלֵּב וָנֶפֶשׁ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתוֹ:

יש הסכמות בהקדמת הספר ליקוטי מוהר"ן מהחוזה מלובלין, ושל המגיד מקאזניץ, ושל רבי אברהם חיים מזלאטשוב, והנה, קודם שהודפס הספר ליקוטי מוהר"ן שלח רבינו את תלמידו ר' זונדל אל גדולי וצדיקי הדור לקבל הסכמות על הספר, ושב ובאמתחתו היו למעלה ממאה הסכמות, ורבינו ברוב ענותנותו לא רצה להדיפסם, ולאחר פטירתו מצא ר ' נתן שלושה הסכמות והדיפסם( הנ"ל), ולאחר מכן נמצאו עוד שתי הסכמות.  

לגבי ראש השנה יש לי עוד כמה מקורות אני צריך למצוא ובז"ה אכתוב כאן.  אסרו חג שמח ושנכה לקחת את כל האורות והקדושה למשך כל השנה החדשה

בס"ד בר"ה

השירשור חזר למקומו

זאת לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד המשתמשים פה

לאחר עיון קצר והתייעצות עם אחד מחברי הפורום, הוחלט להשאיר את ההודעה הפותחת והתגובה הראשונה

אפשר להמשיך ולענות על השאלות, אך בבקהש ממכם, לא לחזור על מה שהיה פה...אחרת שוב הכל ימחק ואנשים יתבאסו

אז..בהצלחה שיהיה לנו ורוק טוב, ובע"ה שנזכה להתקרב לצדיק האמת וללכת בעצותיו הקדושות ולמען ההתקרבות שלנו לה' יתברך ולתורתו הקדושה

לגבי נסיעה לצדיקים על ראש השנה:

וכך כתוב בספר "מאמר מרדכי" לרבי מרדכי מקאזמיר (דרשות לראש השנה):

"כי חוק לישראל"- בגימ' כמניין "צדיק יסוד עולם", וכמנין "אל, רחום", כי הצדיקים ימתקו הדינים ויתגברו החסדים. לכן המנהג הוא לנסוע על הימים הקדושים האלו אל צדיקי הדור, שיעשו המתקת הדינין, כי יעוררו את העם לתשובה ועל ידי זה ימתקו הדינין, ויהיה משפט לאלקי יעקב".

וכך כותב בעל ה'מאור ושמש' רבי קלונימוס קלמן הלוי מקראקא, תלמידו של הבעל שם טוב בפרשת פנחס:

"ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו. יש לרמוז בפסוק זה כי הנה ידוע מאמר קדמונינו אשר כל באי עולם בראש השנה יכתבון וביום צום כפור יחתמון. והנה אמרו במסכת ראש השנה שצדיקים נכתבין לאלתר לחיים ובינונים תלוים ועומדים עד יום הכפורים אם ישובו בתשובה יכתבו בספר החיים עם הצדיקים. והנה האנשים המבקשים את ה' ומסתופפים בצל הצדיקים להורות להם דרכי ה' ודרכי תשובה הנכונה, ואף כי שאור שבעיסה מעכב מכל מקום כונתם לטובה וכל אות נפשם לשוב בתשובה שלימה לעבוד ה', לאנשים האלה הגם שלא זכו מעשיהם מכל וכל, הכתוב מבשרם שירוחמו מן השמים. והנה בידוע אשר גמר החתימה נעשית בהושענא רבה וביום השמיני עצרת הפתקין נמסרין. לזה מבשר הכתוב וביום השמיני עצר"ת, ע'דת צ'דיקים ר'חמים ת'היה שכל המסתופפים בצילם יהיו לרחמים. אכן עדיין לא ידענו האם יהיה הדבר קל ומהר להפעל בלי שיצטרכו הצדיקים לעבוד עבודה ולהרבות ולהפציר בתפלה, לזה אמר תהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו פירוש שהדבור יהיה מסור בידכם שלא תצטרכו לעשות עבודת התפלה הרבה. עוד יש לרמוז שהכתוב מבשר לצדיקים האמיתים אשר הם ממשיכין שפע טוב מעילא לתתא על עם בני ישראל שביום השמיני עצרת תהיה לכם, עצרת הוא לשון אסיפה (כמו עצורה בעצמותיה, עצרו כח) פירוש שיהיה נאסף לכם ממלאים ברכת ה' שפע כל טוב להריק לעמו ישראל. גם ירמוז כי הנה הגם שנגזר על האדם איזה גזירה ונחתם גזר דינו מפני אשר לא שב עדיין כראוי בכל לב, יש לאל יד צדיקי הדור לעצור הגזירה ושלא תצא הפתקא שלו עד ישוב אל ה' וירחמהו ויקרעו גזר דינו. וזהו ביום השמיני עצרת וגו', עצרת כמשמעו שיהיה בידכם העוז והכח לעצור הגזר דין שלא יצא:"

וידוע מה שרבינו אמר שמה שצדיקים פועלים מראש השנה עד הושענה רבא, הוא פועל בלילה הראשון של ראש השנה (שיח שרפי קודש)

אמרי פנחס לרבי פנחס מקוריץ- שער ד'- שבת ומועדים:

שמעתי מר' חיים מלמד מסטראסטינעץ שהיה מקורב מאוד לרב"ז הנ"ל. ששמע מפיו בשם הרב, ראש השנה הוא הראש של השנה בסוד עולם שנה נפש. וכיון שהוא ראש צריך אדם להיות אצל ראש הדור. לכן המנהג לנסוע אל רבו על ר"ה.

ספר שם משמואל- הרבי מסוכטשוב, חלק המועדים- סוכות תרע"ג:

"ועוד יש לומר, והוא העיקר אצלי, שראש השנה באשר נקרא ראש משכן המוח והשכל, בו נשפע לישראל מוחין חדשים, וזה בזכותו של משה".

בספר רמתים צופים לרבי שמואל שינוואר מנחם הרב הקדוש את תלמידו על זה שלא יכול להיות אצלו על ראש השנה:

" ביאור על האגרת הלז שכתב מו"ר זי"ע להרב הגאון חסידא קדישא ר' זושא ז"ל כשנתקבל לאב בית דין בק"ק שעדליץ ולא היה יכול לבוא אצלו על ראש השנה: מחמת שזה היה קודם ראש השנה לבלי יצער את עצמו שאין יכול לבוא אצלו על ראש השנה הבא עלינו לטובה בתוך קהל ועדה קדושה החסידים ומעודו לא נסה באלה. על כן כתב לו אדמו"ר ז"ל לנחמו כי יוכל להשיג הכל כמו שהיה לפניו ממש."

המאור ושמש היה תלמיד של רבי אלימלך מליזנסק. ועד כמה שידוע לי הוא נולד כבר אחרי שהבעש"ט נפטר.

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?