היפ הופ
מוסיקת ההיפ – הופ הינה זרם מוסיקלי ודרך חיים המאופיינת ע"י ארבעה אלמנטים הכוללים:
ראפינג , ביטבוקסינג , סקראצ'ינג , דיג'אינג (תקלוט) וסמפלינג , השואבת את סגנונה
הייחודי מתוך מוסיקה שחורה.
ראפינג – הדיבור הקצבי השואב את מילותיו מהסלנג , מהדיבור העממי ומהחיים הקשים ,
הכלכלי או הנפשיים של האמן.
ביטבוקסינג – יצירת קצב ומוסיקה באמצעות חלל הפה המסוגלות לשיר, ולעשות קצב בו – זמנית.
סקראצ'ינג/דיג'אינג – טכניקה לנגינת תקליטי ויניל ע"י שינוי מהירות הסיבוב של התקליט
והזזתו כנגד המחט כדי ליצור צלילי חריקה ,שריטה.
סמלינג – סימפול שירים וחזרה על קטע מסויים.
מוסיקת ה היפ הופ נחלקת לשני סגנונות ע"פ תקופות:
אולד סקול היפ – הופ וניו סקול היפ – הופ.
אולד סקול היפ – הופ , מאופיין ע"י יוצרים שפעלו בין השנים 1984 – 1979 , כמו ביג'י והפוג'יז ,
אשר הווה את אבן הדרך לעידן הניו היפ – הופ הראשון.
הניו סקול היפ – הופ מאופיין ע"י יסודות אלקטרוניים ואלמנטים הדומים למוסיקת הרוק.
הלהקה הראשונה המשויכת לניו סקול היפ - הופ הייתה run dmc יחד עם אל אל קול ג'יי ,
ובהמשך ע"י אמנים נוספים כמו דר' דרה וסנופ דוג.
שורשיה של מוסיקת ההיפ – הופ נעוצים בדרום ברונקס שבניו – יורק וצמחו במהלך שנות ה – 70.
בשנות ה- 70 , נהגו לקיים מסיבות רחוב אשר בהן ניגנו דיג'אים מוסיקת נשמה ופאנק ובעקבות
הביקוש והתלהבות הקהל , הדיג'אים פיתחו טכניקה לבודד את מקצבי כלי ההקשה לשירים ידועים
ובייחוד במוסיקת ה ראפ.
טכניקה נוספת שהתפתחה היא הסקראצ'ינג והמיקס שבאמצעותה ניתן היה לבצע ראפינג.
טכניקת הסמפלינג אופיינה ע"י גניבת קטעים משירים של אמנים אחרים , לפעמים ללא הסכמתם ,
והשמעה שוב ושוב של אותו הקטע.
בהמשך סגנון ההיפ – הופ התפתח ע"י שימוש נרחב במכונת תופים וכלים אלקטרונים.
סגנון ההיפ – הופ הפך למוכר יותר ויחד עם זאת המקצב והמילים של השיר
השתנו וסגנון השירה הפך למופשט יותר.
היפ – הופ זו לא רק תרבות , זו היא דרך חיים!
היפ הופ , ראפ , מוסיקה שחורה , hip hop , rap , r&b
נכתב ע"י : HIP HOP Legendary
http://www.facebook.com/HIP.HOP.Legendary