בעזהי"ת

שיעור ראשון חופשי,

שיעור שני התחיל באיחור של 40 דק',

שיעור שלישי עסק ב'איך לקרוא מאמרים',

שיעור רביעי למדנו

ושיעור חמישי המרצה לא הגיע.

סטודנטים חופשיים כפשוטו..

הלחץ ירד,ההתלהבות גם קצת פחתה,אלב היה כיף ומצחיק ומעניין [חלק מהזמן]
ב"ה.יומקסיייים!
אמן על כולכם,כל יום!

לילה טוב

אפשר לסרוג בשיעור שלי, אבל אני לא מרשה לאכול

אני כזה- רק היום, אפשר לגמור את הסנדוויצ?

אישר לי...

אני והיושבת לידי (שגם אכלה סנדוויץ) -מחליפות מבטים, מזל....

חחחח

ואם 4 מרציםיעלו את מהירות ההעברת חומר והדיבור שלהם פי 3- אולי יפסיק להיות משעמם בשיעורים שלהם..

(הבעיה- תלמידות של חינוך, לא כולן בכיתה תרגשנה שהן מבינות מה קורה... )

לק"י

אבל, שלחתי קו"ח לשלושה מקומות..

והתקשרתי לעוד כמה שלא ענו לי.

ולעוד מקום שענתה לי המזכירה: "חמודה, יש לי משו דחוף עכשיו. תתקשרי מחר"- הלחיצה אותי!  והייתי צריכה לאזור אומץ להתקשר לעוד מקומות.

ואח"כ התקשרו אלי מהפיקוח ב"ה (סוף סוף), ויש לי מחר ראיון!!

אז נקווה שתהיה להם משרה פנויה ומתאימה בשבילי..

אם כן, אז יצא לטובה שלא מצאתי עבודה עד עכשיו.

אהה, וגם תליתי כביסה ושטפתי כלים!

לק"י

זה ראיון אצל המפקחת של החינוך המיוחד..

בס"ד בר"ה

לפני שאת נכנסת לראיון.....

שאי עינייך למרום, ותבקשי מהיושב במרומים (ובכל מקום)

שיכניס לך מילים טובות לפה, ויתן לך להתנהג בצורה הכי נכונה וטובה, כדי לשבות את לב המפקחת 

ישועות והצלחות, תעדכני מה נסגר

בס"ד

[בחיים לא הלכתי לפיקוח וגם לא למדתי חנ"מ ובכל זאת..]

לבוא עם בטחון עצמי

לחשוב מה נקודות החוזק שלך ואיך הן יכולות להתאים למה שהם מחפשים

לדבר על נסיון אם יש לך (עבודה מעשית, פר"ח, עבודה קודמת אם יש, הדרכה וכו')

תכונות אופי: רצינות, אחריות, עבודה בצוות, השקעה, אהבה לתלמידים (חובה!)

אם יש לך ציונים טובים.

חוויות מעניינות מעבודה מעשית [כמובן רק כאלו שהן לטובתך. מותר להחביא את אלו שלא]

לחשוב איזה סוג עבודה את מחפשת [אני לא ממש מכירה את החנ"מ ובכל זאת זה תחום די רחב ככל הידוע לי]

המלצות אם יש לך

לנסות לחשוב מה יכולים לשאול אותך. למשל: איך את עשויה להתמודד עם קושי ב.. (בטוח יש הרבה קשייים אפשריים למשל - מול צוות, הורים, בעיות משמעת, עומס בעבודה וכו'), למה את רוצה לעבוד דווקא בזה?. השלב הבא הוא כמובן לחשוב מה את עונה..

אותי שאלו בראיון (אני "סתם מורה") מה תעשי אם תסבירי ותלמידה שלך בכל זאת לא תבין... ונראה לי שבאמת לא ידעתי מה לענות (וב"ה אני שם עד היום.. וזו שראיינה אותי אז היא אחת האהובות עלי בצוות )

ולהמשך בע"ה - אם את מגיעה לבי"ס או כל ארגון אחר כדאי לברר מראש מה האופי של המקום ואז לראות מה בך יכול להתאים [ואם אפשר גם לנסות להתאים את הלבוש לסגנון...]

ועוד:

תשתדלי להגיע שמחה ועם הרבה אמון בעצמך

תחשבי היטב מה את לובשת ומה זה משדר (וכמובן אם זה מתאים למה שאת רוצה לשדר... למשל לא הייתי מנסה לשדר רצינות ע"י מראה "שלומפרי" למרות שזה יכול להיות בכלל לא קשור...)

להשתדל להגיע בזמן - רצוי קצת לפני, ולברר היטב שאת יודעת את הדרך אם זה מקום לא מוכר

לסגור את הפלאפון לפני

וכמובן - כמו שכבר כתבו לך - להתפלל לקב"ה, והמון!!!

[מוזמנת לאישי - לי עצמי קרו הרבה דברים ורק בסוף גיליתי שזה היה ממש לטובתי וב"ה כ"כ טוב לי עם מה שעכשיו!!!]

ב"הצלחה רבה!

שתזכי לעשות ולהנות ולהרוות נחת לקב"ה!!

לק"י

אז ככה הראיון היה קצרצר (ממש כמה דקות), והוא כלל שאלות די טכניות: איפה למדתי? איפה עשיתי עבודה מעשית? לאיזה אוכלוסיה (בחינוך מיוחד) אני יותר מתחברת?

וזהו, המפקחת אמרה שהיא תשב עם המנהלת של מתי"א, ותראה מה קורה..

עכשיו אני צריכה להתפלל שהיא תמצא לי עבודה מתאימה, שאני גם אהנה ממנה.

המון  הצלחה!

אחד הימים המרדימים במערכת... בעעע

מזל שיש באמצע שיעור מעניין אחרת..

וכמובן מזל שיש לי את ידידי היקר שמעודד אותי בשעות קשות כמו אלו... וזה הזמן להודות לו

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים