להתעסק קצת במשהו אחר ולחזור...

למה להיות שליליים? יש אנשים שזה עוזר להם הרבה ההפקות האלה, אני למשל.

את מחפשת בייניש עם מראה של מכיניסט..

זה בערך סיכום הבעיה שלי...

הגדירה את זה טוב

רק מה הקטע? שכשיגיע לי בייניש עם מראה מכיניסטי אני ארגיש שאני לא מספיק טובה בשבילו...

אם את רוצה באישי וזה...

שנית, למה שתרגישי שאת לא מספיק טובה בשבילו, תני לו להגיד לך אם את מספיק טובה או לא.

כי אז על כל אחד אני אוכל למצוא למה הוא לא נראה טוב

וגם זה משהו שאני צריכה להבין לפני הכל

שמראה זה לא מה שקובע..

ולא להסתכל על השניה הראשונה על הבנאדם ולהיבהל מהמראה

ואז הפגישה מכורה מראש...

ולא באמת יודע אם הבאג הזה שאת מתארת הוא באג אמיתי או שמא משהו שאת מנפחת אותו לשווא, זה נכון מה שכתבת לעייל אבל חשוב שתכירי גם בזכותך להתחתן עם בחור שניראה טוב.

חתיכים בעיני, וכל השאר פסדר מינוס או מכוערים

נראה לי שיש לי באג אמיתי..

אבל זה גם נכון שההערכה העצמית שלי לא משו..

ואני מנפחת דברים

באמת לעשות הפסקה קצרה,

תעשי יוגה,

תציירי קצת,

תלמדי קצת אצל איזו דרשנית,

תעשי מה שטוב לך ואת מתחברת אליו, תעבדי על המידות ותחזרי לשוק הפו"פ כמו חדשה.

בהצלחה.

בוא נסגור עניינים וזהו...

חבר'ה! מי מתנדב להיות הלהקה?

ביומולדת היום..

מנסיוני, שווה בדיקה..

התרגלנו לייחס כל דבר שקשור בחיצוניות כשלילי, נמוך, שטחי

וזה לא בהכרח כך,

לפעמים הנטיה לאסטטיקה (בעיקר אצל נשים) דווקא מגיעה מאיזו עדינות בנפש,

ולא צריך להילחם בה.

לאחד יש רגישות לצלילים, לשני לריחות ולשלישי למראות,

והם מהקב"ה כמו כל תכונה או נטיה אחרת,

כך שאת יכולה לסמוך עליו שהוא גם ידאג לך

למישהו שימצא חן בעיינייך מבחינה חיצונית.

יחד עם זה כדאי לדעת שבניגוד לגברים,

אצל נשים הרושם החיצוני הראשוני בר שינוי,

לפעמים כשמכירים יותר לעומק,

גם אם בהתחלה היה קושי עם המראה-

זה יכול להשתנות ודברים יראו אחרת,

אז אולי שווה לך כן לנסות להמשיך

גם אם בהתחלה זה לא ממש נראה לך.

כתבת שאת מחפשת "בייניש עם מראה של מכיניסט"

זה לא קשור למראה חיצוני

זה קשור לסגנון

תסכימי איתי שיכול להיות בייני"ש יפה ומכיניסט ממוצע,

יכול להיות שזו הבעיה ולא המראה,

את פשוט יוצאת עם אנשים שהסגנון שלהם לא מדבר אלייך

ואם זה כך- תנסי להבהיר טוב יותר למציעים מה את מחפשת.

אולי כדאי שתבקשי תמונה מראש

כדי למנוע שחיקה מיותרת עם לא מתאימים

חבל על הזמן והאנרגיות של 2 הצדדים

ואם זה משהו שחוזר על עצמו

אפשר לנסות למנוע מראש.

ונקודה אחרונה-

תבדקי עם עצמך האם הקושי לקבל מראה חיצוני של אחרים

לא נובע מקושי שלך לקבל את המראה החיצוני שלך

ואם כן- הפיתרון כנראה שם.

בהצלחה!

בקשר לבייניש-מכיניסט

נראה לי שאם אני אקח בייניש עם כיפה עם דוגמא ואחליף אותה בכיפה שטוחה שהכל דוגמא

זה ישנה לי ממש..

ולגבי התמונה- אני מתלבטת רבות בנושא, למרות שבעיקרון אני לא מבקשת תמונה

נראה לי שאם כבר, אז רק לראות אותו במציאות לפני כן. כי תמונה זה לא משקף..

והמראה החיצוני שלי בסדר גמור, אולי בגלל זה הבעיה...

מישהי אמרה לי פעם שאני לא אתפלא שבחורים גם ישפטו אותי לפי המראה שלי.. שאני לא אפגע מזה, כי גם אני עושה את זה...

שקשורה למראה חיצוני

אלא יותר לסגנון שאת מחפשת

תבהירי את זה למציעים.

או שתביאי איתך בכיס כיפה שטוחה ותתני לו להחליף  בעת הצורך

לי נראה שאני אמורה לצאת עם כל מי שמתאים מבחינת התכונות..

לא משנה איך הוא נראה...

על עוד דברים.

נכון שזו הכללה ותמיד יש יוצאי דופן, אבל בד"כ מראה ביינישי מעיד על סגנון מסויים, ומראה מכינסטי מעיד על משהו אחר (פתוח יותר).  ואם זה הסגנון שאת מחפשת - אז תבררי לפני כן, מה יעזור לך אם תהיי לא בררנית ותצאי אם הרבה שלא מתאימים לך?

בררנות היא לא בהכרח שלילית, אם את מודעת לעצמך ויודעת מה מתאים לך, עדיף שתתמקדי בלחפש מישהו בכיוון הזה ולא תכלי את הזמן והאנרגיות על לצאת עם כאלה שהם לא כאלה, גם אם יש בהם יוצאי דופן, תשקיעי את האנרגיות איפה שיש יותר סיכוי.

האם את מרוצה מהמראה שלך?

כי אם לא - אז שם העבודה שלך..

וכשזה יהיה - גם זה יהיה

["ואהבת לרעך כמוך"]

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת