איך היית רוצה להכיר את בעלך?
או לחילופין-
איך היית רוצה להכיר את אשתך?
![]()
איך היית רוצה להכיר את בעלך?
או לחילופין-
איך היית רוצה להכיר את אשתך?
![]()
וזה יהיה בכלופן.. לא? 
יעלי_אמסכימה עם אושר תמידי...
שינקש בדלת ויגיד"שלום אני החתן שלך..."
למה זה צריך להיות כל-כך מסובך...?
לכו לחסידות גור - פגישה ראשונה סוגרים..
הכוונה הייתה שהוא יודיע חגיגית
שזה הוא-ככה לא יהיו התלבטויות...
ואז נעשה את הפגישות-כדי שנכיר...![]()
כי מי באמת שולח אותו? "מה' אישה לאיש".
גם הפגישה שהוא לא מכריז את זה , היא מלמעלה.
אז למה לא להתיחס אל זה ככה, גם אם הוא לא אומר זאת במילותיו שלו?..
התוצאה תהיה אותה תוצאה - את תאמיני שזה מלמעלה ולא יהיו לך התלבטויות ותקבלי את המציאות.
כמובן שמלמעלה גם יסדרו שזה אכן יהיה הוא..
זה הרי עניין האמונה האמיתית ללא ספקות אנוש - כשיש אמונה, גם המציאות מתאימה עצמה.
וע"ע בחתימה

ברעיון את צודקת אבל בחיים
זה לא כ"כ פשוט...
יש את ההתלבטויות שלא נגמרות
ואת הלחצים ויש גם את
הסיפורים ששומעים ומלחיצים...
כדי לא להיות יותר מדי בהתלבטויות שגם ככה לא נגמרות
ובלחצים וכו'
והוא עושה נסים לכל הבוטחים בו
כי כשהתודעה אחרת - המציאות אחרת.
בעזרת ה שנזכה להאמין
באמת,ולדעת תמיד שהכל משמיים
ולסמוך על הקב"ה באמונה תמימה ופשוטה...
כולנו היינו שם בתמימות הזו
"כגמול עלי אמו" שמקבל כל מה שצריך, לא רק עד לדלת, גם עד לפה.
וגם בזיווגים זה כך - אצל המון שמכירים בגיל צעיר לפני ש"מתקלקלים" מסיפורים, לחצים וכו. זה לא במקרה..
אז זאת העבודה יותר מכל השתדלות אחרת. בתמימות הזו יש נסים וכך צריך להיות לכתחילה
אני מקווה שהתמימות תחזור...
אני לא כזאת גדולה...
ולא עברתי כ"כ הרבה בחורים...
אבל קשה לי הפגישות והכל
כי אני נקשרת מהר ואז אני מכריחה
את המוח להשתתף בתהליך
ואז...אני צריכה להתנתק...
זה לא נחמד...
עדיין לא התחלתי להכיר, אבל אני פשוט לא מוכן שכך זה יהיה אצלי!
אני לא יודע איך אבל נשמע לי פשוט נורא להתאהב ולבטל, להתאהב ולהוריד...
אולי אני מפונטז, אבל זה פשוט לא נראה לי, ואני לא מוכן שזה יהיה כל אצלי.
כן, גם אני רציתי לפגוש רק אותו, ולא לעבור עוד כמה בדרך.
כן, גם עלי צחקו שאתחתן ראשונה מהשכבה עם איזה מרכזניק "ילד טוב ירושלים" הראשון שאפגוש.
כן, גם אני חשבתי שלי זה לא יקרה ואין מצב שאפגוש ואדבר עם כמה בנים שבסופו של דבר לא יהיו בעלי.
אז חשבתי. הקב"ה מתכנן לנו דברים קצת אחרת, ורוב האנשים לא זוכים להתחתן עם האדם הראשון שהם פוגשים.
לא אמרתי התאהבתי אלא נקשרתי...
יש הבדל גדול בין השניים.
דבר שני אפחד לא רוצה להפגש סתם
כולם ישמחו למצוא ישר את בחיר ליבם...
א-ב-ל מכיוון שהחיים מורכבים...
נחמד שאתה לא מוכן
לא נראה לי שמישהו שואל אותך...![]()
אבל הלוואי-תתפלל הכל יכול לקרות...

זה מדהים
למה? כי פניה לאמא עושה המון [למביני עניין בנפש ורוח..]
אז זה אולי לא סתם. מומלץ לנסות, ולהתכוון לכך.
אני בחור רגיש שמח וחברותי.. לא כבד ולא עדין מידי.. אומרים שיש לי לב טוב והמון סבלנות ואיכפתיות.. ואני רוצה בית תורני ושמח. יש לי תואר בx ובשמיים אמרו שנתאים 
אחחחח הריאליות 
שתתרום להרגשה טובה, שזה-זה...
שזה יהיה לי ברור ברור!
ההתלבטויות משגעות אותי!
ולא משנה איך הוא יבוא, רק שיבוא כבר...
לק"י
מכיר טוב..
אז כנראה בדייט
לעבור תהליך של בירור ובחירה אבל ממש זורם ושהמסקנה המתבקשת מאליה תהיה ברורה לשנינו
לא מתחבר לרעיון של הכל ידוע מראש
הבחור הזה נשמתך התאומה
![]()
<ר>
בלי שדכנים\ות אלא לראות אותה ולדעת שהיא שלי. מבחינה הגיונית, הייתי רוצה שהרב שלי יציע יגיד מי מתאימה..
היא תעקוף אותי כי היא ממהרת ואני אצרח עליה מי לימד אותה נימוסים במשך איזה 4 דקות ואחרי זה כשארגע אני אשאל אותה מה השעה ומשם הדרך לחופה סלולה.
זה מה שאני הייתי עושה, למשל. ![]()
בעזהי"ת.
העיקר שהשלב של הדייטים הראשונים יעברו מהר!
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםאחרונהוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)