שלא עולה לי אחת!

אבל אולי עוד אזכר...

הגעתי לפגישה שנייה

עם אותו בחור

ולא הייתי בטוחה שזה ההוא מהראשונה...

נחשו מה קרה בהמשך...

(בפגישה הראשונה לא הייתי מרוכזת זה היה הראשון שלי...)

אבל לא כאן, כמובן..

אני שכחתי באחד הדייטים את השם של הבחור..

יואו איזה פאדיחה..

לפני כמה זמן אחי הרגיז אותי מאוד ואז הלך לישיבה, לאחר שהחלטתי שאני מחזירה לו התקשרתי אליו ואיך שענו התחלתי לצרוווח עליו (זה עצבים של מרוקאית..מפחיד!- למי שיודע מה זה...)

הוא מנסה להשחיל משפט ולא נתתי לו מרוב עצבים בסוף הוא אומר לי- זה לא X הוא בשיעור זה חבר שלו...

מסכן עשיתי לו טראומה..

ואז אני כזה לא!!!! אפסיי.... סליחה לא התכוונתי...

הוא התחיל לצחוק וגם אני..

לפחות אחי ניצל מהעצבים שלי..

לפני שנים רבות יצאתי עם בת הזוג לקולנוע.. היחיד שהוקרן באותו הזמן היה סרט אימה ( השדים של אמילי..)

כמובן שלא הסכמתי, אך רק כאשר היא אמרה לי את צמד המילים '' אתה פחדן'' לבשתי פרצוף אמיץ ונכנסנו.
כל הסרט אני מתוח כמו ערבי בכנס של כהנא חי.
אך שומר על חזות אדישה.
ואז, היה קטע של שקט, של אווירה רגועה.. השרירים רפו והעניינים אצלי נרגעו..
לקחתי את קופסת הפופקורן ואת הקולה ובשניה שאני מתלבט ממי אני טועם ראשון, ימח שמם וזכרם הבמאים הביאו אותה במוזיקה ובאיזה קטע מפחיד טוסיק שחבל על הזמן.
אני שלא הייתי מוכן לעניין ובכלל לא צפיתי את הסצנה הארורה הזו, הבאתי זינוק שלא היה מבייש תייש הרים צעיר.
הקולה והפופקורן עפו לי כיבינימט והתפזרו על כל מאן דבעי.
ומסתבר שהקטע לא היה כזה מפחיד, ואני היחיד שהוריד שם גשם של פצפוצי תירס.
במקום לתמוך בי רגשית ונפשית המדוייטת ויתר האנשים אשר באולם הביאו עלי את הצחוק של החיים.
ואני כולי אבל וחפוי ראש.
ועד היום אני אומר שבכלל לא נבהלתי.
הפלאפון חישמל אותי.. " />

לק"י

היינו ביום עיון של השרות באזור מגורי, ככה שחשבתי ללכת אח"כ הביתה ולא לחזור לשירות.

באותו יום היו אמורות ללכת שתי בנות מהמדרשה לתלמודית של הבנות, ומכיוון שלא הודענו מראש שלא נוכל להגיע ושצריך להשיג מחליפות, המנחה שלנו במדרשה אמרה שששתי בנות תצאנה יותר מוקדם.

מכיוון שאני זאת שדיברתי עם המנחה, בניגוד לדעת חלק/ כל הבנות (פשוט העדפתי לשאול אותה, היא בכל זאת הייתה האחראית עלינו)- אז אני התנדבתי ללכת, ולכן שלחתי הודעה לאחותי שאני לא אחזור הביתה אלא לשירות. שניה אחרי שליחת ההודעה- קלטתי ששלחתי אותה בטעות למנחה.. מיד שלחתי לה הודעה שזה היה בטעות..

בכל מקרה, היא ביקשה מבנות אחרות שיבואו, כדי שאני אוכל לחזור הביתה.

היה לי ממש לא נעים, בעיקר שאחת הבנות (לא מאלה שהלכו) ממש זעמה עלי..

לק"י

סיפרו את זה פה מתישהוא..

מסיים לקרוא ספר חולין כלשהו, סוגר ומנשק

הכי מצחיק היה לנשק ספר מטמטיקה כשלמדנו לבגרות...

לק"י

לשים סיר על הכיריים וללכת, ואז לגלות שלא הדלקנו את הגז

לק"י

להוריד את הסיר מהגז, ואז לגלות שהאש עדיין דולקת..

אם כי פה זה כבר לא נראית לי ממש פדיחה, אלא סתם משו שקורה להרבה אנשים (ואין לי מושג איך להגדיר אותו..).

שמתי משהו בתנור ואני מחכה המון זמן ורואה שזה לא נאפה, ואז אני קולט שהתנו מכובה

כלום בראש חוץ ממה שכתבתי בשרשור הכירות. כשהייתי בישי' תיכונית יום אחד כמה חברה נעמדנו ליד הדלת של הראש ישיבה, צחקנו, השתגענו ועשינו שטויות ו..אז שמענו את הדלת נפתחת, מיד רצנו במהירות במעלה המדרגות ואני נתקלתי באחת המדרגות ונפלתי. בדיוק אז ראש הישיבה קלט אותי ואמר לי:.... מה אתה בורח?????? ואניייי התייבשתי. לגמממרי

ועוד פאדיחה שקרתה לחבר טוב שלי, בל"ג בעומר הוא היה במירון ואז הוא ראה מישו והיה בטוח שזה אני, אז הוא "הפתיע" אותו ונתן לו כזאת צ'אפחה בגב וצעק לו מה קורה??? . הקטע המצחיק הוא.. שכשהוא קלט שזה לא אני הוא אמר לבחור ההוא, מה?? אתה לא הוא??!

בס"ד ובהשתדלותי

וחיכינו לרמזור שיתחלף. מולנו עמד איש זקן, ועמדתי די קרוב אליו. בינתיים גם דיברתי עם אמא שלי, ואז אמרתי "Tough luck!" (או משהו כזה....) וזה היה ישר לתוך האוזן של האיש המסכן..! הוא הסתובב להסתכל עלי, אבל אז התחלף הרמזור וחצינו

פאדיחה זה למי שמתפדח!

ואל תתנו לאף אחד להגיד לכם אחרת...!

אבל כשעוד הייתי צעירה וירוקה בנושא, הסמקתי מבושה כשהתגלגתי על המורה שלי לספורט בשיעור אחד...

ועוד אחד ישן, אבל כבר לא כל כך התפדחתי ממנו (בניגוד לאלה שסביבי)-

לפני כמה שנים חברה שלי החליטה שהיא מארגנת לעצמה מסיבת יום הולדת.

אני, שהחלטתי שמסיבה שהיא לא הפתעה היא לא מגניבה, התחלתי לצעוק "הפתעה!!" לכל מי שנכנסה בדלת.

זה עבד מעולה, עד שנשמעה דפיקה בדלת, צעקתי "הפתעה!!" בקולי קולות,

וקלטתי את אבא שלה נכנס לבית...

(בעיקר שכמה חודשים אח"כ הוא נהיה המורה שלנו למ"מ וגילה מי אני)

בתקופה שהוא היה נראה כמו בחורה (בייבי-פייס, שיער ארוך...) אבל עם קול של גבר,

הוא עלה לאוטובוס ומישהו דרש ממנו לעבור אחורה, לצד של הנשים...

אחי גייס את הקול הכי עבה שהצליח (ויש לו!!) ואמר "אני יודע."

מיותר לציין שהשני ברח...

היו כמה ילדים שהיו נראים כמו בנות. במיוחד אחד עם שיער ארוך גולש...

וגם השם היה מתאים לבת ולבן.

אחרי הפדיחה הזאת למדתי שיש שם הרבה בנים עם שיער ארוך

אבל זה לא העיקר

בכיתה אחרת היה מישהו עם שיער ארוך ובגדים וחפצים של בנים.

באיזה-שהוא שלב הוא פונה אליי:

המורה, למה את חושבת שאני בן?

בקיצור, זו באמת היתה בת!

ולא היה לי לאן לברוח או איפה לקבור את עצמי.

היא הייתה תלמידה שלי כל השנה...

לק"י

בתי ספר לא דתיים, ותלמידים שלא ברור אם הם בן או בת..

ואפילו אי אפשר לשאול: "איך קוראים לך?" אלא "מה השם?"... וגם אז זה לא תמיד עוזר (שמות כמו: נועם, טל, רותם וכו' וכו'..).

ראיתי אוטובוס מרחוק והייתי אמורה לתפוס את האוטובוס האחרון (אם זה האוטובוס שלי הלך עליי..) אז רצתי רצתי רצתי ועפה לי המטפחת...

דיברתי עם חברה שלי

ואמרתי משהוא בקולי קולות על זה שאני כן שמנה לא שמנה -לא זוכרת מה היה הוויכוח...

קיצר אחרי 2 צעדים- אחד המרצים אומר לי שלום... בהצלחה השנה...

חחחח

היום הייתי מורתית במיוחד

הכרחתי תלמידה לזרוק לפח מסטיק שהיא שיחקה בו ביד

אח"כ חברות שלי אמרו לי שזה לא היה מסטיק ממש- רק החומר הדביקי שמדביקים איתו ללוח

איכס

עם בובות ראווה...

הראשון- פעם אחת מדדתי בגדים ונתקלתי בטעות בבובה כזאת, ישר הסתובבתי וביקשתי סליחה מזל שלא היו שם אנשים

המקרה השני, קרה לאחותי, היא נכנסה לחנות בגדים ואז היא ראתה שמלה מונחת על דמות שנראית כמו בובה, והיא התחילה לבדוק את השמלה עד שה"בובה" התחילה לדבר ושאלה אותה אם היא צריכה משהו...

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.