מליקוטי מוהר"ן ברשותכם מתוך שיעור שהועבר ע"י הרב מרדכי אלון שליט"א בירושלים תובב"א.
יש לרבי נחמן תורה קצרה מדהימה, בה הוא מנתח פס' מתהילים:
"צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו: ה' לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהישפטו:"
היינו חושבים שפירוש הפסוק הוא שה' לא מאפשר לרשע לפגוע בצדיק. רבנו נחמן מפרש כך:
פרוש 1: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סיבה מאת השם יתברך
כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו. נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא צופה,
כן הרשע הוא שומר את הצדיק מליפול בגשמיות.
כלומר פירוש ראשון שמביא רבינו הקדוש הוא שהרשע הוא למעשה השומר שהצדיק לא יוכל ליפול,
כי אלמלא היה הרשע מייסר את הצדיק - הצדיק היה נופל.
פירוש 2: מעא המחלוקת שיש על הצדיקים היא טובה להם, כי המחלוקת היא כמו מכסה להם
שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצורך. וזה פירוש "צופה רשע לצדיק" - צופה לשון מכסה,
כמו שכתוב "וציפית אותו זהב". אבל אלו הרשעים מרבים במחלוקת,
מרבים במכסה עד שאין כח בצדיקים לסהול מחלוקתם ושנאתם של הרשעים, וזהו:
"ומבקש להמיתו" כמו שמכסין את האדם מראשו ועד רגליו עד שאי אפשר לו להנשים,
כן אלו הרשעים הן מכסין ומרבים בציפויים במחלוקת ומבקשין להמיתו. אבל, "וה' לא
יעזבנו בידו".
לאחר שקוראים את הדברים יכולים המילים "וה' לא יעזבנו בידו" לקבל מספר משמעויות:
@ ה' לא יעזוב את הצדיק בידי הרשע המבקש לכסות עליו יותר מידי.
@ ה' לא יעזוב את הצדיק בידי עצמו - כי הוא יכול ליפול כשהוא לבדו, לכן צריך 'לשדך' לו
רשע מתאים.
@ ה' לא יעזוב את הרשע ביד עצמו, כי הצדיק יודע שהרשע הוא בעצם רק בגדר 'צופה',
ולכן הוא מתייחס לכך כשליחות עבורו - למצוא את שורשו של הרשע ולהעלות גם אותו.
ואם יעזוב הקב"ה את הרשע בידי עצמו ולא 'ישדך' אותו לצדיק - מנין תצמח תקנתו של
אותו רשע?
