גם לי גירד מאוד הבטן בהריון ומאוד עזר לי לשים קרם גוף.

לגבי לידה בלי אפידורל:

אני מבחירה בחרתי ללדת בלי אפידורל, ולא היה לי רגע אחד בלידה שחשבתי על אפשרות לקחת אפידורל כי באמת לא הייתי צריכה.

לפי דעתי מה שהכי חשוב היא לעשות הכנה טובה, גם פיזית וגם רוחנית.

פיזית - ללמוד תנוחות ודברים שיכולים להקל על הצירים.

ולהגיע ללידה עם ראש שאת הולכת לעבוד עכשיו כדי להוליד את הדבר המדהים הזה ולא להיות פסיבית!

רוחנית - לאמין שאת מסוגלת! שנולדנו עם יכולת מדהימה ללדת! ושכל התהליך הזה הוא בשביל ללדת תינוק מדהים!

וגם להכניס טוב לראש שצירים זה לא כאב של סבל! זה כאב של תהליך! של משהו טוב!

לי מאוד עזר לכתוב לפני הלידה כל מיני משפטים מחזקים ללידה (כמו מה שכתבתי למעלה) ולעבור על זה כל הזמן.

לגירודים- אני בסוף ההריון הייתי מורחת שמן [שקדים/זית] אחרי כל מקלחת, ומצרפת לזה גם עיסוי פרינאום עם אותו שמן..

ובקשר ללידה- יש המון המון דברים שעוזרים, כדור פיזיו ומקלחת ועוד ועוד אבל הכי חשוב שיהיה מי שיזכיר לך לעשות את זה... ואם יהיה ממש קשה- יש עוד אופציות לשיכוך כאבים.. אם את באמת לא יכולה בלי כלום- תבקשי...

[אני ילדתי עם אפידורל אז אין לי כ"כ מה לומר... אל במבט לאחור אני יכולה לומר שהיה אפשר לוותר על זה אם הייתי זוכרת את הדרכים האחרות להתמודד]

גרד מראה על שינויים בתפקודי כבד.

לגבי אפידורל- כשיודעים שאי אפשר אז מתמודדים אחרת עם הכאב (כמו אימהותינו-סבתותינו, שלהן לא היתה אפשרות...)

קראי כאן:

http://www.babyteva.co.il/Page_Article.cfm?Article_ID=722&Section_ID=4&Topic_ID=6

בכל אופן אם תגיעי בסופו של דבר ללידה בלי אפידורל (מהכרח או מבחירה) מה שעוזר לי תמיד זה (א) הרבה הליכות בחוץ, רצוי בין עצים (גם בבית החולים יש לרוב שטחים פתוחים, ואפשר להסתובב בחוץ עד שמרגישים שממש חייבים להיכנס), (ב) מקלחת חמה. ובימים האחרונים הזכירו כאן גם אפשרות של כרית חמה או בקבוק חם.

לי אישית יש רתיעה ממכשיר חשמלי בלידה, תחושה שהוא רק יסבך אותי ויקשה על בן זוגי לעזור לי בעיסויים ושות' - אבל זה לא מניסיון, ובכל מקרה כל אחת והטעם שלה, ומה שטוב לה.

בקשר לגירוד, חוץ ממה שכתבו, כדאי לבקש מהרופאה (אפילו מרופאת משפחה אם את לא מגיעה בקרוב לרופאת נשים) בדיקה לתפקודי כבד, רק כדי להיות על הצד הבטוח.

1) להיות קשובים לגוף. נשמע "רוחני" כזה, אבל אני מתכוונת בפשטות - להרגיש איזו תנוחה תעזור לך בכל ציר (היו לי לידות ששיניתי תנוחה בכל ציר, ולידות ששעות הייתי מקובעת על אותה תנוחה - הכול לפי החשק. למרות שבלידה אחת מישהי שאלה אותי: "הלכת לקורס מיוחד כדי ללמוד את סדר התנוחות המסובכות האלה? התאמנת על זה הרבה בהריון?").

2) לקפצץ על כדור פיזיו.

3) להגיע לבי"ח שיש בו מוניטור נייד, שתהיי חופשייה בתנועות. אני יודעת למשל שבהדסה עין כרם יש כזה, את יכולה לברר עם כל בי"ח שאת חושבת עליו. וגם אם בסופו של דבר המוניטור לא נייד - עדיין לא צריך לקחת כמובן מאליו שצריך לשכב על הגב. הרבה דברים אפשריים גם עם מוניטור נייח (למשל כדור פיזיו).

4) אם אין איזו סיבה מיוחדת שחייבים ואין ברירה, להימנע מכל סוג של זירוז / השראת לידה. כשלידה מתחילה בקצב של הגוף, משתחררים בתחילתה הורמונים שאחת ההשפעות שלהם שחווים לפעמים היא תחושת עוצמה פנימית כזאת. אני זוכרת שפשוט הרגשתי שאני מסוגלת ובנויה להתמודד עם הצירים. זו כזו תחושה שצמחה מהגוף, לא מהשכל. קשה להסביר. מה שברור לי - כשהייתי על סף השראת לידה ממש לא הייתה לי תחושה כזאת, ופחדתי מהצירים.

עדיף לחפש בית חולים שלא מחייבים בו מוניטר רציף, ומסתפקים בדקות בודדות של מוניטור פעם ב...

וגם להביא איתך שוקולד ללידה, לאכול כל פעם שעושים מוניטור כדי שהעובר יהיה עירני בזמן המוניטור. עובר ישן בזמן המוניטור יכול לגרום לכך שהמוניטור יהיה "לא טוב" ואז ירצו להמשיך לעשות מוניטור.

בהדסה עין כרם יש מוניטור אלחוטי? כי כשאני שאלתי אמרו לי שלא.

ולגבי הטסיות - שמעתי שלאכול מולסה עוזר להעלות את רמת הטסיות. אני עשיתי את זה, ואין לי מושג אם זה מה שעזר, אבל אכן הרמה של טסיות עלתה אחרי שהתחלתי לאכול מולסה.

הייתי בבי"ח שהפרוטוקול שלו לא היה ניטור רציף, ובכ"ז בפועל הייתי מרותקת למוניטור לשעות, מסיבות שונות.

לעומת זאת הייתי בעין כרם, ששם הפרוטוקול הוא "אם את בסיכון נמוך תוכלי להשתחרר מדי פעם לכמה דקות", ושם הייתי מחוברת למוניטור נייד, שלא הגביל אותי משום בחינה.

השוקולד הוא רעיון טוב.

כי לא הצלחתי לשכב יפה מרוב כאבים. בסוף ויתרו לי על זה ושלחו אותי לחדר לידה לי...

אבל בסוף יכולתי לקחת אפידוראל.

אולי זה ישתנה.

ליתר בטחון תעזרי במדריכת לידה איך להתמודד עם צירים....

מקוווה שבלידה אני אצליח לזכור בין כל המתח והכאב את מה שלמדתי בקורס,

ומזל שאמא שלי נכחה במפגש אחד, ככה שהיא יודעת גם מה אפשר לעשות..ממליצה..

וכבר 2 לידות שלא יכולתי לקבל אפידורל בגלל זה, והאמת היא שאפשר להתמודד עם זה.. בלידה הראשונה קבלתי בסוף טשטוש כי הייתי צריכה זירוז, ובלידה השניה ב"ה הכל זרם מהר, ועם כל ציר התמודדתי....

לגבי ניסיון להעלות את הטסיות, אני הייתי במעקב בחודשיים האחרונים של ההריון אצל המטלוגית, וקבלתי סטרואדים קצת לפני הלידה, אבל זה לא עלה מספיק..

בהצלחה!

מומלץ לדבר עם נעה בן דוד, אתר בראשית

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

או יקר יותר.

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)

חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)

תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)

פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.

אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'

מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.

היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.

זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

לק"י

פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

לא צריך מערכת.

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)