מגיל קטן אני נורא אוהבת בגדים. תמיד חושבת מה להתאים למה, איך להתלבש וכאלו. כל החברות שלי מסכימות שאני תמיד לבושה יפה. קיצר, בגדים זה אהבה בלב אצלי.
עכשיו, אני גם נורא אוהבת להכין דברים. כבר 6 שנים בערך שאני סורגת כיפות, אני מכינה פרחים סרוגים ומבד, והכל תמיד נראה ממש יפה. גם שהייתי מדריכה הכנתי צ'ופרים ותמיד נורא התלהבו מהם. אני ממש אוהבת להכין דברים בידים ולהתשמש בהם. אפילו ליומן שלי הכנתי עטיפה ונהנתי מכל דקה ויצא מושלם.
[זה נשמע כאילו אני מעריכה את עצמי יותר מידי.. אבל באמת, זה תגובות מהסביבה. ככה כל האנשים שרואים מגיבים. אני לא אומרת על דעת עצמי].
בכל מקרה, לפני כמה שנים יצא לי לתפור תיק במכונת תפירה. זה היה נורא מהנה וממש אהבתי, אבל לצערי אין לי מכונת תפירה בבית אז נאלצתי לנטוש את זה. אני מתכנת להתחיל קורס תפירה בערך עוד חודשיים ואז גם לקנות מכונה.
אז למה אני חופרת לכן פה?
כי עכשיו אני בשירות לאומי, ועושה פסיכומטרי וכבר אומרים לי שאני צריכה להתחיל לחשוב על מקצוע. ושום דבר בלימודים גבוהים לא מדבר עלי. כי זה פשוט דברים שאני לא אוהבת. אני רוצה לתפור, להכין, לעצב, אבל ההורים שלי אומרים שאי אפשר להתפרנס מזה. שזה רק תחביב.
חשבתי אולי ללכת ללמוד אדריכלות כי זה מבחינתי הרע במיעוטו, אבל לא יודעת. אני רוצה לעשות דברים שאני באמת אוהבת.
אז מה אתן אומרות?
🙈