אני אחראי לבישולים. ביום ה' בערב אני מכין 1-2 מאכלים, כל השאר - ביום ו', מ-8:00 ועד שעה לפני כניסת השבת. אשתי אחראית לענייני הניקיון. יש לנו בת (שנה וחצי), פה ושם היא מתעניינת במה שאני עושה במטבח, אני נותן לה קערה קטנה וכפית, היא מערבבת כל מיני דברים להנאתה. כמו כן, הוא רואה סרטי אנימציה בסמרטפון. 

בד"כ אני לא גומר לפני שבת

אני מבשל

אני מנקה. לפעמים הילדים עושים טובה ועוזרים קצת.

כשהילדים לא עוזרים אני משתדל לגרום להם לפחות לא להרוס אני אפילו מעדיף לרוב שהם ישחקו בחוץ.

בחמישי בבוקר אחרי שכבר שלחתי את הילדים ללימודים מיד מתחילה לבשל, בינתיים כשמתבשל אני שוטפת את הבית. ועד הצהריים יש כבר חלק מהאוכל של שבת מוכנה כולל שטיפת ריצפה.

לפעמים כשהילדים קמים מוקדם הם עוזרים לי בקילופי הירקות. וזה תלוי איך המצב רוח שלהם. 

בשישי נשאר לי לעשות רק קוגל, ופתיתים וסלט אחד. והקילופים כנ"ל לפי מצב רוח הילדים.

ונשאר קצת לסדר את הבית, קצת קיפולי כביסה וזהו.

והילדים איך פעם, לפעמים עוזרים בסידור הבית ולפעמים לא....

בעלי בכלל לא בקטע של העזרה לאשה.

שכחתי לציין שיש כמה דברים שכבר מוכנים במקפיא. הכוונה שמכינה כמות ומקפיאה.

בדר"כ אני מכינה הכל רק ביום שישי ב12:00 (אני עובדת בבוקר). ולא ממש מספיקה לגמור עד הדלקת נרות...

כשאני ממש משתדלת להיות אחראית ומאורגנת (השבת הבטחתי לעצמי להתאמץ שזה יקרה יותר) אני מכינה כמה דברים  בחמישי בערב.

בעלי אחראי על הניקיונות בזמן הזה.

והילדים- קטנים, משתדלים לשחק יפה ולא להפריע, האמת- שיום שישי בצהרים זה זמן הסרטים במחשב בגלל זה...

אם צריך לטפל- זה או אני או בעלי, תלוי מה לחוץ יותר- בישול או ניקיון...

ומתי מסיימים? כמה שיותר מוקדם כדי שנספיק לנוח לפני שבת..

אני מבשלת והוא עוזר בכלים ובכל מה שצריך.

הוא עושה כביסות ואני שוטפת ומנקה.

בקיצור הכי כיף ימי שישי!

לא עושים הרבה כי השבתות אצלנו מאוד פשוטות.

אני לא יודעת איך אנשים מצליחים..

אני מתחילה לפעמים לאפות חלות ברביעי - ומקפיאה.

כביסות, סלטים וכל מה שהטעם שלו לא נפגם לאחר קירור - בחמישי.

עוגות בחמישי בערב..

יום שישי - שטיפה, גיהוצים ונקיון יסודי של הבית, טיגונים, דגים לערב שבת, חמין וכו'..

[וגם ככה אני תמיד מוצאת את עצמי דקה לפני הדלקת נרות (אם לא אחרי) ]

וכל זה אחרי שבעלי לימד האשכנזי לימד אותי המרוקאית שמותר לשמור דברים במקרר..

לפני כן יום שישי היה קטסטרופה~!

בעלי עושה קניות מכין סלט גדול בקיץ וסיר חמין גדול בחורף,מטאטאים מסדרים והבית מוכן.

לא נראה לי..

מתי את מספיקה את כל השאר?

במיוחד כשעכשיו שקיעה מגיעה כמו כלום.

ויותר חשובה לנו האוירה בשולחן מאשר האוכל,אני בבית ממילא ומנקה במשך השבוע יסודי ככה שהבית אף פעם לא מאוד מלוכלך.
 

אני היחידה שזה נשמע לה מוזר..?

או שזה רק בגלל שאני מרוקאית וזה אומר אוכל כפולחן...

זה  מה שמתאים לנו.

יש עניין של כבוד שבת..

אני לא שופטת את ההחלטה שלכם,אני מנסה להבין אותה.

כל אחד מכבד את השבת לפי מה שמתאים לו.

וסחטיין על הויתור לטובת הנחת, שכרגע נראה לי לא פשוט לעשות אותו.

אבל כל הכבוד לכן..

אפשר ללמוד להתארגן לבשל לשבת אוכל מכובד, ועדיין לא 'להשתגע' מזה.

לא סתם מסופר בגמרא על האמוראים והתנאים שהיו מכינים בעצמם אוכל לקראת שבת.

לא סתם הידרו יהודים בכל המקומות והזמנים להדר את שולחן השבת בבשר ודגים לפחות.

יש בדבר הזה עניין גבוה מאד!!!

על גדולי ישראל מכל התקופות, כאלה שאינם חשודים באכילה לשם עונגאו תאוה חלילה, מסופר כמה הקפידו להדר את שולחן השבת במאכלים מיוחדים.

על האור החיים כתוב שהיה אוכל כמות אדירה מרוב שהנשמה היתרה שלו היתה גבוהה.

ועוד ועוד.

בישול לשבת הוא מצוה חשובה! הטרחה עצמה חשובה! מרוממת!

 וזה ממש לא בשביל לענג את הבטן... אלא זה כבוד השבת. היא חשובה לנו!

לכן אנחנו מכבדים אותה בבשר ודגים וכל מטעמים.

אני לא באה לומר לאף אחד מה לעשות, רק להאיר את הנקודה הזאת.

שלא יראה כאילו כל האנשים פה שטורחים הרבה לכבוד שבת, ומחשבים איך יוכלו לעשות זאת יותר בנחת, הם פועלים רק לטובתם ועינוגם שלהם. ובעצם למה לא לאכול רק סלט?

אלא שאותם יהודים יקרים, מכבדים את השבת! מצוה עצומה! אשריהם!!!

להעמיד עוף בתנור עם ירקות,

ודג בתנור. או מבושל.. לא לוקח יותר מחצי שעה גג!

סלטים ניתן לקנות, להכין סלט חי לפני הסעודה.

לקנות משהו קטן לקינוח , אם אוהבים. והנה סעודת שבת מכובדת.

והמוסיף תבוא עליו הברכה.

אגב, כמובן בזמנים מיוחדים של קושי כמו לפני/אחרי לידה וכו', אפשר לנסות ולהקל עוד, אבל בכלליות, אני בעד לשמור על צביון סעודת השבת כמשהו מכובד וגדול. הרבה יותר משאר ימות השבוע.

החלטנו ככה מסיבותינו אנו וזהו.

לצערי לא הספקתי אתמול להכין כלום.

חזרתי מהעבודה בשעה 14:10 ועכשיו כבר יש לי זמן לשבת על המחשב ולכתוב

מה עשיתי בינתיים? הבית ב"ה היה די מסודר אז עם קצת עזרה מהילדים הוא כבר מסודר לגמרי כולל שולחן ערוך לסעודה.

בינתיים כשהילדים סידרו אני הכנתי להיום בערב:

מרק בצל

דג סלמון

פשטידת פטריות

למחר בבוקר:

בורקס בשר

תפו"א עם רוזמרין

לסעודה שלישית נאכל את מה שיישאר מהסלמון וברוקולי וכרובית.

הכל שילוב של תכנון נכון ושל הכנת מאכלים טעימים אבל לא מצריכים עבודה מרובה. ככה אני גם מכבד את השבת במאכלים מכובדים וגם לא משתגע.

עכשיו נשאר רק לשכנע את שני הבנים להתקלח (הבת כבר התקלחה) ואז גם להיכנס בעצמי למקלחת.

שבת שלום.

ואז להכנס בנחת עם מאכלים מיוחדים לכבוד שבת ובלי הרבה מאמץ ביום שישי.

אולי קצת יקר אבל יכול לחסוך לחץ

אני יעקית דורי דורות.... (למרות שאני מודה שאני נסועה לספרדי)

ומכינה אוכל לגדודים- אני גם לא מבינה איך אפשר....

אבל אם מסתדרים ככה אז למה לא?

 מהצינצנת ובעלי עומד ומכין סלט או חמין לפי העונה ויש עוגה ושתיה ועוד שנים או שלושה דברים שקנה במכולת ועדין אנחנו מצליחים להרגיש את עונג השימחה שבהודיה לשם יתברך על יום המנוחה הזה שמאפשר לנו לעצור,לקחת פסק זמן,לשבת ליד השולחן הצנוע והפשוט שלנו עם הכלי פלסטיק באהבה,אחווה,שלום ורעות,השם יודע עד כמה אנחנו טורחים לכבוד שבת בדרכנו המיוחדת וזה מספיק לי

כזוג צעיר  - למה לאפות חלות שלא אוכלים הרבה?עושים פעם בחודש הרבה לחמניות מקפיאים אותן חמות ,ומוציאים כל יום שישי בצהרים  - עד הסעודה הם מפשירות ויש להם טעם כאילו יצאו מהתנור,כנ"ל עוגות.

סלטים וכו' פתאום מגלים שבתפריט של 2-3 סלטים +לחם +דגים ומנה עיקרית לא גדולה (כי אין מקום)בלילה,וכל מה שנשאר +חמין ליום, אפשר לכבד את השבת כראוי.

זוג צעיר בחלוקה נכונה של עבודה יכול ב3-4 שעות לגמור את כל שבת,לאט לאט לומדים.

העיקר להגיע לשבת רגועים ושמחים.

ואגב אנחנו מכינים את השבת ביום שישי ולוקח כ3 שעות לגמור הכל

עם שני ילדים וכשעובדים פשוט מתקתקים יותר...

אם מספיקים מכינים ושוטפים בחמישי אחה"צ-ערב, אם לא אז ביום שישי.

לא מכינים מלא דברים ולרוב קונים חלות, סלט לפעמים מכינים אחרי התפילה בערב שבת...

העיקר להיכנס לשבת שמחים

זה אומר: ניקיון יסודי, לא בסוף השבוע!  הכי מאוחר רביעי, בעדיפות לשני.

לפני שבת מעבירים שטיפה קלה במטבח +סלון +אמבטיה. ואני מדגישה שטיפה קלה.

בישולים הכנה של רוב הבישולים ביום חמישי  אחה"צ/ בלילה.

אפיה- עוגות ביום ה' אחה"צ/לילה

חלות- אם אופה הכי מאוחר ביום רביעי!

גיהוץ -משתדלת שיהיה מוכן בארון כבר מתחילת השבוע, אבל לעיתים קרובות נתקעת בלי, ומגהצת 3 חולצות לבנים 10 דק' לפני שבת..

עריכת שולחן שבת- יום חמישי בלילה.

יום שישי נשאר להעמיד את האוכל לבישול סופי (עוף לתנור, חמין על הגז, דגים לתוך הרוטב המוכן וכו'..) לטאטא את הבית, לסדר את הבלגן, ושוב לסדר, ושוב... אם צריך שטיפה קלה,גיהוץ של החולצות וזהו!

וגם ככה אני לא מבינה איך ריבונו של עולם יש לי כ"כ הרבה מה לעשות ביום שישי, למרות שהרוב כבר ממש מוכן?!!

את כל הנ"ל אני עושה,

בעלי עורך קניות. שוטף כלים לפני שבת (ואחריה). עוזר בסידור אחרון של הבית.

כעיקרון לשני הגדולים יש תפקיד לשבת, אחד ללכת למכלת. השני לסדר חדר ילדים, ושניהם גם מרוקנים פחים.

בשאר הזמן, הם מבלגנים קוראים ואוכלים...(אמא אני רעב...אפשר רוגלעך?... אפשר עוד אחד? (לא!) .. וחוזר חלילה...)

בפועל עושים הרוב ביום שישי...

ועושים ביחד- משגיחים על הילד כשהשני עובד

כל אחד ומה שהוא טוב בבישולים

וגם בניקיונות מתחלקים...

אני לא נשוי טרי, ובכל זאת - ראיתי את כל התגובות והסיפורים, ואני רוצה להוסיף משהו.

אציג את עצמי - נשוי כבר הרבה שנים, תשעה מילדינו כבר נשואים. לקראת שבת יש לנו כלל: אנחנו מקיימים שיעור בהלכות שבת, קצר, רבע שעה או 20 דקות לפני הדלקת נרות. כך נכנסים בנחת לקראת שבת. וכמובן - זה גם מחייב לגמור בזמן, ואם אפשר - אז בנחת, ומוקדם  מאוד. לא מסבכים את החיים עם דברים מורכבים, אבל כשאפשר - מכינים יותר דברים, וכשאי אפשר - מכינים פשוט, מכובד וטעים.

משתדלים להכין מה שאפשר מבעוד מועד, אופים חלות ביום חמישי (ז"א אשתי, לא אני). התפקיד שלי היה פעם ללכת לשוק - בשנים האחרונות גם את זה לקחה אשתי היקרה ממני, והיא הולכת (היא טוענת שהיא קונה יותר טוב ממני...)

אבל העיקר - העיקר העיקר: הכנות לשבת כוללות גם - ובעיקר - את החלק הרוחני. כל ההכנות ה"מטבחיות" וכו' - עומדות במקום שני (שגם הוא מכובד). אבל לימוד הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום, הכנת הנושאים שיעלו על שולחן השבת (בכל תקופה לפי גיל הילדים המתאים, ולפי האורחים המזדמנים, שכמעט תמיד נוחתים אצלנו) - כל אלה מקבלים את המקום הראשון, וממילא הדברים האחרים פחות מטרידים, למרות שצריך להתגבר גם עליהם.

אם נכנסתי לשבת ואני לא יודע מה נעשה ליד השולחן מלבד לאכול - אני ממש מבואס. אמנם תמיד מתפתחת השיחה, אבל כשיש הכנה - זה הרבה יותר מוצלח ומרומם.

החינוך של הילדים - וגם של עצמנו - מתבצע במידה רבה במהלך השבת, שם אנחנו עם עצמנו, לא במרוץ. ואת זה חשוב לטפח - לא פחות מאשר את הקוגל או את החמינדוס.

שבת שלום לכולם !!!

כבר שהתחתנו התחלנו את ה"חוק" הזה בבית שבישולים עושים רק עד חצות היום.

מה שלא הספקנו - לא עושים!

ככה עם הזמן למדנו לאזן את עצמנו ולהגיע בנחת לשבת.

ככה גם מתכוננים כל השבוע לשבת.

אני עובד עצמאי, ולכן מנהל לעצמי את הזמן. וגם בשניםשהייתי שכיר - השתדלתי מאוד. קבעתי לעצמי כלל: להשתדל לא לעסוק בענייני פרנסה ביום שישי, ובשום פנים ואופן לא לעסוק בכך לאחר חצות היום. גם אם מישהו פונה אלי ומבקש שאעשה לו עבודה הכי דחופה בעולם - אחרי חצות יום שישי - אין על מה לדבר. וגם כשאני נשבר, ולא עומד בלחץ, ומבין שאין ברירה, וזה כמעט פיקוח נפש וזה לצורכי שבת, ועוד ועוד נימוקים שאני לא עומד מולם ואני עושה את העבודה - אני בשום פנים ואופן לא לוקח על זה תשלום. נכון שהלקוח עומד מבואס כשהוא מקבל את התוצרת, ואני לא מוכן לקחת כסף, אבל כך אני יודע שאני שומר על כבודה של השבת, וכך אני גם בטוח שהלקוח הזה שוב לא יבקש משהו בערב שבת... 

ועדיין אין ילדים..

בטוחה שזה ישתנה שיהיה..

חלות - רביעי לילה

עוגות- חמישי לילה

שישי מוקדם בבוקר סלטים לתנור אוכל עד 14:00 ואז נכנס הדג אחרון חביב (לא תמיד מספיקה לבדל אז אני מכינה מהר מוס טונה)

במקביל כדי שהתקתק בעלי אחראי על הילד (משתף אותו בחברותא של בוקר שישי  בסקייפ)

צהריים 14:00 מקלחת לילד + סידור הבית עד 15:30

ואז זמן "אמא" כפי שאני קוראת לזה -  מתכוננת לשבת (בעלי עושה שטיפה)

בדר"כ אנחנו מוכנים בין חצי שעה לשעה לפני שבת על השולחן 8 סלטים אח"כ דג אח"כ מנה עיקרית (עם יש אורחים אז שני סוגים למקרה שלא יאהבו משהו)וקינוח למוחורת אותו דבר (כל פעם משהו אחר...)

מקוה שעזרתי

מסימים בסביבות שתיים-שלוש.

הבישולים בעיקר בעלי עושה אני עושה דברים אחרים..

ניקיון - אנחנו ביחד עושים! זה ממש זורם כזה..

ביום חמישי אפילו רק עם הנקיונות והכביסות.

לפעמים שוטפת שירותים בחמישי,

מקפלת כביסות,

מגהצת.

כשיש לי זמן אני מתחילה גם עם הבישולים.

ביום שישי-שאר הבישולים,ושטיפת הבית.

בד"כ בעלי עוזר בשטיפת הבית וכדו'.

אני הגעתי למסקנה שהכי טוב להתחיל מיום חמישי(או אפילו רביעי)

כך אפשר להספיק הכל ובלי לחץ.

כבר אז הלב שלנו מתחיל להתכונן לשבת... הנשמה שלנו רוצה שוב להיות בשבת...

בפועל- עולם המעשה קורא לנו!

מתי מעשית מתחילים להתכונן? חמישי בערב או שישי בבוקר- תלוי כמה עוד דברים יש לעשות... כמה כוח יש...

את החלות אני עושה ביום רביעי ומקפיאה ככה גם את העוגות..כמובן שתלוי איזה.. 

את הסלטים ביום חמישי וגם את הדגים 

ביום שישי מנה בשרית ותוספות.. 

ב"ה יש לנו 2 בנות מתוקות שהן עוזרות לי שאני מכינ ה עוגה ולחמנות הן גם מכינות. וגם עוזרות לי לערוך את השולחן.. 

יום א' כביסות + אבק ושטיפה טוב

יום ב' בישול לצהריים של שני שלישי רביעי + גיהוץ + עריכת רשימת קניות

יום ג' קניות + עוד כביסות

יום ד' אפייה , טיפוח עצמי לכבוד שבת שזה גבות שפם לק וכד'

יום ה' סלטים וזה כולל לחתוך חציל להשרות במלח לתגן אחרי כמה שעותף לשרוף חציל ופלפלים על הגז לבשל את הסלק לבשל קינואה לקצוץ ירקות למשאר וכד'

יום ו' דגים, חמין, מנת בשר + תוספת נקיון אחרון סלטים טריים מייחם נרות מקלחות לילדיםלגזור ציפורניים לילדים ואגב מדובר בבן שנתיים ובן 3 חודשים

בעלי עובד כל השבוע חוזר ב4 וחצי בערב  אוכל הולך למנחה ערבית במניין חוזר לומד 2 מקרא אחד תרגום מרדים את הילד הגדול נרדם

 יום שישי הוא קוצץ את הסלטים הטריים מתגלח תובל מקפל כביסה משקה את העציצים מביא את הילד הגדול מהמעון ישן צהריםם קם מלחץ אותי אנחנו רבים וכך נכנסת השבת....

ברור שהבית צריך להיות נקי גם כל השבוע, וברור שצריך קניית מצרכים גם לכל השבוע, אבל אצלנו עושים קניות - לכבוד שבת (גם אם זה ביום שני או שלישי), ומנקים את הבית לכבוד שבת (גם כאשר מבצעים זאת ביום רביעי או חמישי, עם השלמות בשישי), וכשקונים לשבת - קונים גם לכל השבוע, וכשמנקים לכבוד שבת - שיהיה נקי גם כל השבוע, וכן הלאה. כך יוצא שבעצם כל השבוע מתכוננים לשבת. וזו לא המצאה שלי. למדנו את זה מהלל, שהיה מוצא מאכל נאה ביום ראשון - היה אומר: זה לשבת. מצא ביום שני מאכל יותר יפה - היה מניח את הראשון ואומר על השני: זה לשבת, וכן הלאה. 

נמצא כל השבוע - שבת קודש.

פעם היינו משתגעים ומכינים מליון סלטים ועובדים מיום חמישי בבוקר עד שניה לפני הדלקת נרות..[שנינו היינו בבית עם עבודות חלקיות ככה שהיה מלא זמן וכו'...והתחלקנו בעבודה..]

בזמן האחרון בגלל ששנינו עובדים ובעלי גם לומד אני משתדלת שיום שישי יהיה יום הנחת שלנו,

מבשלת ה-כ-ל ביום חמישי בבוקר[אני עובדת מהבית...]

מנקה את הרוב אחרי שהילדים ישנים,

ואת הפינישים-פלטה,מיחם,אור במקרר,שטיפה אחרונה. אחרי מנוחת צהרים ביום שישי..

כשאנחנו מזמינים חברים הם יודעים שאין סלטים חוץ מחומוס וחציל ואם הם רוצים הם מביאים איתם..

ממש נהנתי לקרוא את מה שכתבתם. אפשר ללמוד מזה המון כדי לשכלל את ההתארגנות שלנו לקראת שבת.

תודה רבה.

פתאום שמתי לב שגם אני בערך מחלקת את העבודות כדי שלא הכל יהיה ביום שישי,

מבחינת ההכנות לשבת, אני משתדלת להכין סלטים ביום חמישי (2-3 סוגים, לא יותר)

ובישולים ביום שישי.

לחם- בד"כ אנחנו קונים, מידי פעם אני אופה בשישי, אבל אז מכינה עוד משהו ביום חמישי.

אם אני עובדת ביום שישי אז אני עושה הכל בחמישי בערב ובשישי בצהריים רק חמין. (בעלי לא מוותר, חורף וקיץ!)

אני מעדיפה תמיד לסיים את כל ההכנות לפני שהילדים חוזרים מהמעון ואז כשהם חוזרים אני איתם ברוגע ובשלווה.

בעלי לומד ביום שישי אז הוא משתדל בחמישי לברור ולקלף מה שצריך, וכשהוא חוזר הוא מדיח כלים, מסדר מיחם, פלטה ונרות.

הטיפ שלי- להכין לכבוד שבת קצת יותר בכמות ולהקפיא (באריזה סגורה היטב) לאמצע השבוע.

כשרוצים אפשר להרתיח על הגז ואין לזה בכלל טעם לואי.

וגם, אם נשאר בשבת באופן לא צפוי כמות גדולה מידי של אוכל מהסעודה אני אורזת היטב ומקפיאה.

ככ' כיף לאכול אוכל של שבת באמצע השבוע... נותן טעם של שבת!! וגם, נמנעים מ"בל תשחית".

(אגב ככה הילדים גם לא מתלוננים על ה"שאריות" של שבת...)

את הלחץ של האנשים (וואו ביום שני עורכים קניות לשבת?? מלחיץץץ.. אז זהו שלא... כי כבר ממילא אתם קונים וכו'...)

אם אני מנקה ,מסדרת ומכבסת  ובעלי עומד ומבשל כל השבוע אין לנו חשק להכנס לסרטים ביום שישי שגם ככה אנחנו עייפים חצי מהזמן והרבה לילות שבת אנחנו פשוט נופלים כמו בולי עץ למיטה.

חוץ מקניות שזה כבר מתחילים ביום רביעי.

פשוט כי עובדים קשה במשך השבוע, וכל התארגנות אחרת מראש לוקחת גם אנרגיות של תכנון - שזה הכי מסובך מבחינתי.

אם יודעים שהכל ביום שישי - ניקיון וגם בישולים, אין ברירה אלא לתקתק את זה מהר ולסגור עניין.

זהו, עפתי לבישולים!

אנחנו מתחילים... האמת? תלוי על מה מדובר... שטיפה וכו' - רק בשישי,  וסדר? זה מכת המאה! זה לוקח שנים.... 

וילדים עדיף שיהיו בחוץ ויעשו שם בלגן ואז יכנסו לאמבטיה הישר מהברדק בחוץ..

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר