(ססביר שבשבת)

גם היא תושבת הדרום?

לק"י

זה היה בטיול שנתי, שהיה כמדומני באזור הדרום..

שאלת אותה?

יעל מהדרום: נעים מאוד, אני יעל

הנאקה: וואי, איזה קטע, גם אני יעל

יעל מהדרום: לא! את נאקה!

הנאקה: לא נכון, אני יעל!

יעל מהדרום: אז איפה הקרניים שלך?

הנאקה: את שואלת אותי? איפה שלך? 

(למי שלא הבין, יעל זה שם של חיה אחרת)

לק"י

או שאמרו לנו את השמות או שהיה כתוב עליהן או משו..

לא כל יום פוגשים נאקה מדברת!

מצד שני, גם יעל מדברת לא פוגשים כל יום (רק לפעמים)

לק"י

אגב, גם בטעית מחשבה אמרה שזה קרה, אז אולי היא כן דיברה עם הנאקה?!

(עכשיו אני כבר בטוחה בזה!! לא דיברתי איתה!!!)

מספיק הכרות בסיסית

לדעתי זה ממש לא יפה לבוא לעלות על מישהו בלי להציג את עצמך!

לק"י

למרות שלא נראה לי שאני הולכת לעשות זאת שוב..

לק"י

אני לא כ"כ בעניין לרכוב על חיות..

צריך להגיד את זה לזבובים, לנמלים ולשאר חרקים שאוהבים לתפוס עלינו טרמפ 

ועל הבדלי שפה ניתן לגשר בקלות?

לק"י

יהיה לי ממש קשה לגשר על שפתו הזוועתית..

נ.ב.: נכון יותר להגיד שאני כן מדברת עם חיות, אבל בעברית. נגיד עם הכלבה הנבחנית של אחותי..

בס"ד ובהשתדלותי

מדריך שיירת הנאקות שלנו אמר לי את שמה.

הוא שאל אותה?

בס"ד ובהשתדלותי

אולי...... מי יודע........

(זה לא הדבר ההזוי, תירגעו )

ופשוט התנגשתי במגלשה (מסתבר שזה היה הגובה שלי באותו זמן)

ושברתי שיניים..

בית חולים וזה...

(ברוך ה' שזה היה שיניים חלביות... היום אנשים חושבים שעשיתי גשר.. ישתבח שמו!)

<צ>

פעם כשהייתי מבוגר,

ליויתי טיול ילדים לקפצובה,

ושכנעתי את החבר שליוה אותי,

(שהיה לו זקן יותר ארוך משל עקיבא....)

להיכנס איתי למכוניות מתנגשות

~במשך שנה שלמה דילגתי במסדרקטונות של האולפנה בסגנון "הקוסם מארץ עוץ"

~צוחקת מדברים לא מובנים

במסדרון של הלימודים אני מדלגת בין הריבועים הכחולים בריצוף

אבל חברה גילתה לי שאני לא היחידה שעושה את זה...

אני הולכת על הפס של הבלוקי בטון שבשולי המדרכה

באוטובוס אני אומרת לנערות לקום כדי לתת לאישה עם תינוק\ לזקנה לשבת

(עעער כמה שהדור הזה חצוף!)

דבר שאני רוצה לעשות:

לפתוח שיחה עם אחת מנשות השאלים והרעלות- ולשאול אותה מאיזה עם היא

את הרעלה

לא מחניק להן בחיים ככה?

אבל אף פעם לא ראיתי ערביה שהמטפחת שלה גולשת\ מחליקה\ צריך לסדר\\

יימח ואידך!

בלי כיסוי על הפנים, אבל עם רעלה

והיא הייתה ממש חמודה!

וקדושה כזאת.. לא יודעת איך להגיד...

אולי יום אחד גם אני אהיה כזאת...

מאחורה היא הייתה נראית ממש כמו נזירה!

שתמיד תשארי עם הקדושה והצניעות של נשות ישראל לפי הממסורת שלנו מדורות

ושלא יקלקלו לך את הקדושה והצניעות כל מיני מנהגי-שטות והזיה שנלקחו מהגויים

שקדושת אמת תאיר את הפנים שלך, ולא איצטלות למיניהן

והנה דבר לא סטנדרטי שעשיתי הרגע: לאחל לבת ישראל להיות "פחות צנועה"

עמדתי על הגג של הבית בשעה שלוש בלילה בערך עם חבר ו...

נבחנו (מלש' נביחה)  על עוברים ושבים... ובכלל יללנו קירקרנו וכו' וכו'...

הפרחתי מחלון החדר בישיבה כדורים פורחים שנוצרו משקיות זבל קלות במיוחד ומולאו באויר חם מהמיחם ... עם אותו החבר הנ"ל...

יש לי פה יותר סיפורים מכולם, ללא ספק, אבל אני לא מצליח להיזכר כעת.

* הייתי מחורפנת, היתה לנו נסיעה של שעתיים הסעה במיניבוס עם נהג ערבי והפצצתי אותו בלי סוף שאלות פעורות החל מאם הוא אוהב את אשתו, אם אבא שלו היה מכה אותו, אם הוא אוהב להיות ערבי ואם לא בא לו להתגייר... בסוף הנסיעה הוא לחץ את ידי בעיניים לחות ואמר שהלוואי שכל הנשים בעולם היו כמותי (אמיתי אמיתי! )

* עליתי עם חברות על גבעת דשא שתקועה באמצע רחוב הומה בי-ם כדי להתגלגל למטה

* נשכבתי על מדרכה ברחוב בנתניה כי רציתי לבכות ושיקפצו כולם (יש לנו עם מדהים, שתדעו!)

* פניתי לאשה שישבה לידי באוטובוס אם היא מוכנה להיות חברה שלי כי אני מרגישה מאד בודדת עכשיו

* בגיל 13 פסיכולוגית בכירה עצבנה אותי על משהו שאני לא, אז התחלתי לבכות שזה לא נכון ורבקה יכולה להעיד שאני דוברת אמת כי היא היתה איתי כל הזמן וראתה הכל (הצבעתי על האוויר.. יעני סכיזופרניה) היא היתה כ"כ בהלם ולא ידעה מה להגיב

* שכנעתי נהג טרקטור שייתן לי ולחברות לעלות על הכף בזמן שהוא נוהג ושיעלה אותנו גבוההה

יש לי בלי סוף סיפורים. זה לא נתפס אצלי כדבר לא סטנדרטי... אני מופרעת זה ידוע

עמדנו על גג הישיבה עם מן "טיל כתף" מאולתר, הוא היה עשוי מאיזה גליל מתכת, החבר שייצר אותו האמין שבגלל כל מיני דברים שהוא שם בפנים אמור להיווצר איזשהו לחץ אויר שיעיף את הכדור שהיה בפנים, הוא כיוון את הטיל לעבר איזו מנורה מהבניין הסמוך שלטענתו הפריעה לו לישון מאז ומעולם

חיכינו רבע שעה עד שמישהו העיז להצית את הפתיל של הטיל ו... כלום לא קרה, שום דבר לא התפוצץ וירדנו למטה...

בלילה הראשון של "בין הזמנים"

הישיבה היתה בעיצומם של שיפוצים וברחבה\חצר היה מצבור גדול של לבני קל-קר לבידוד ... בגובה מטר וברוחב שתיים בערך...

נכנסתי להתלהבות אדירה, משכתי אחרי שתי בחורים נוספים ויחד הקמנו מהלבנים חומה ענקית לכל רוחב החצר... זה היה בשעת לילה מאוחרת כמובן, כך שלא זכיתי להציץ בפניהם של הצופים הראשונים במחזה בבוקר, אני בטוח שהם די הופתעו,

נעבור ל"ישיבה קטנה" היה צפוי שלג וכולנו נשארנו ערים בחדר כדי לצפות בו,

ברם, ה"אב בית" הסתובב ודאג שאף אחד לא יצא מהמיטה וכך לאט לאט נרדמו כולם – חוץ ממני כמובן,

בשעה 4:00 בערך יצאתי החוצה והקמתי בובת שלג גדולה, לבד, (אח"כ הצטרף פתאום חבר) כאילו זו איזו מצווה...

רצתי בכל רחבי הישיבה, השלג נהרס והוכתם לגמרי... למחרת בבוקר כולם קמים ומגלים שהשלג שחור ומגעיל ויש בובה ענקית בחצר.

את משוגעת ... מתו"ש...

(החתול מאליס בארץ הפלאות)

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡