היא הייתה החברה הכי טובה שלי!! אבל באמת- הכי הכי!!! הכי בעולם! ושתינו היינו "הדוסיות" של השבט.. ואז היא החליטה שדוסיות- זה לא בשבילה ולאט, לאט העיפה אותי הצידה! זה היה תהליך ארוך מאוד.. ועכשיו היא החברה הכי טובה של הבת בכי לא דוסית בשבט (וכמעט בכל היישוב..) ועכשיו אין לי חברה כ"כ טובה חוץ משתיים נפלאות, אבל הן לא גרות ביישוב שלי..
הבנות בשבט שלי כל הזמן עם הבנים ואני ממש משתדלת שלא, אבל כבר משעמם לבד בבית!! הם אומרות שאני "יבשנית" ו"לא זורמת" אבל רק אני יודעת את האמת! מזל שיש גם חברות אחרות, צעירות בשנה, אבל הבנות בגילי ממשיכות להגיד שאני לא זורמת וכל זה.. מה עושים?? הן כבר מדברות אליי כאילו אני דבילית וזה..
קשה.. אני בלי נדר, בע"ה מתכננת לגדל את ילדיי בחברה נפרדת..
)