הסיפור הוא כזה:
בננו בכורינו היה רגיש לחלב מאז שנולד, אם כי לקחו כמעט 3 חודשים עד שהבנו זאת..... הייתה לו פריחה מוגלתית בכל הגוף, הוא היה צורח רוב היום וכל הלילה... הוא היה מתקפל בזמן הנקה וכו' (לא פלט ולא הקיא).
בזכות יועצת הנקה מקסימה עלינו על הבעיה ותוך שבוע בו אני לא אכלתי שום דבר חלבי - קיבלנו ילד חדש!!!
כשהוא היה בן שנה ואני נאלצתי להפסיק להניק אותו (כי הייתי בהיריון בסיכון), קיבלנו מהרופא הפנייה למרפאת אלרגיה לילדים כדי שיבדקו מה בדיוק הרגישות שלו ובאיזו רמה.
למען האמת מגיל שנה ניסיתי לא פעם לתת לו מעט גבינה. ברמות נמוכות זה לא גרם לכלום.. כשנתתי עוד נהייתה לו פריחה עדינה באזור הטיטול.. ואני העדפתי לעצור שם. כלומר, סביר להניח שהרגישות הולכת ונחלשת (בע"ה), היום הוא בן שנה ותשעה חודשים אבל אני כבר לא ניסיתי לתת לו חלב פרה קרוב לחצי שנה, כי גיליתי שחלב עזים לא משפיע עליו לרעה וזה מניח את דעתי לבינתיים.
לגבי ההפנייה מהרופא - כל כך הרבה זמן חיכינו לקבל מהם תור, ומשלא קיבלנו הפעלנו קצת קשרים, ובמאמץ רב הצלחנו לקבל תור בתאריך רחוק מאוד. מה שקרה בערך באותו תאריך הוא שאני ילדתי......... ובהיות המרפאה בקצה השני של הארץ (ובעלי לא יכל לקבל חופש מהעבודה) - נאלצנו לוותר על התור הזה.
זה לא הטריד אותנו כי במילא ראינו שחלב עזים לא משפיע לרעה, וגם חלב פרה כבר לא נורא כמו פעם... אז השארנו את זה ככה לבינתיים...
היום ביתנו השנייה כמעט בת שלושה חודשים ואני כבר מחודש תשיעי לא נוגעת במוצרי חלב כדי לא לעבור את אותו סיוט נוראי...
לפני כמה ימים התפתתי וחשבתי לעצמי שאם חלב עזים לא עשה שום דבר לבכור, אולי באמת הוא לא בעייתי. אז הכנתי לעצמי שוקו טעים מחלב עזים, ולמחרת אכלתי דגנים עם חלב עזים....
התוצאה לא איחרה לבוא (הגיעה יומיים-שלושה אחרי זה) - הופיעו לה פצעונים על הפנים, היא מתקפלת בזמן ההנקה, וצורחת מכאבי בטן שלא נותנים לה לישון (תקופת הגזים הראשונית כבר עברה ב"ה.. ואין מה להשוות.. החלב הרבה יותר גרוע מקוליק רגיל).
עכשיו בדקתי בגוגל, וראיתי שחלב עזים נחשב הרבה יותר טוב לעיכול מחלב פרה, בעיקר כי יש בו כמות נמוכה מאוד של לקטוז..
אז אני תוהה לעצמי - אם כך אולי הרגישות היא לא באמת ללקטוז... אז למה היא כן יכולה להיות? מישהי יכולה להחכים אותי? אני ממש סקרנית ועד שיהיה לנו שוב תור במרפאה ההיא הילדה כבר תהייה בת שנתיים....
