מתכון למרק קובה עשיר עם דלעת ועגבניות. אפשר להחליף את הקובה בקוביות בשר
שושי אורן ולורן רביד | עשתידכ, הוצאת Lunchbox | פורסם 08/06/12 12:59:50
זמן הכנהשעתיים
זמן עבודהשלושת רבעי שעה
כשרותכשר בשרי
רמת קושיכל אחד יכול
מרכיבים (15 מנות):
למרק:
½ ק"ג דלעת מקולפת, חתוכה לקוביות בגודל כ־½1 ס"מ
3 כפות שמן
1 בצל בינוני קצוץ
2 כפות רסק עגבניות
1 כף פפריקה אדומה מתוקה
3 כוסות מים רותחים
מלח לפי הטעם
¼ כפית פלפל לבן או שחור
¼ כוס מיץ לימון טרי
3 כפות סוכר
2 כפות צימוקים
למילוי:
250 גרם בשר בקר טחון
או עוף טחון
1 בצל קטן קצוץ
1 כפית פטרוזיליה קצוצה
¼ כפית מלח
¼ כפית פלפל שחור
1 כפית שמן
למעטפת:
1 כוס סולת
1 כפית שטוחה מלח
1 כפית שמן
כ־⅓ כוס מים פושרים
אופן ההכנה:
1. מכינים את המרק: מחממים שמן בסיר ומטגנים בו את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את הדלעת ואת רסק העגבניות. מתבלים בפפריקה ומשחימים עוד כחמש דקות. יוצקים מים, מתבלים במלח ובפלפל לבן או שחור. מוסיפים מיץ לימון וסוכר. מערבבים. מבשלים על אש בינונית במשך כ־20 דקות או עד שהדלעת מתחילה להתרכך. טועמים ומתקנים תיבול. מוסיפים את הצימוקים ומערבבים.
2. מכינים את המילוי: מערבבים את כל החומרים לקבלת תערובת אחידה. מניחים בצד.
3. מכינים את המעטפת: בקערה גדולה מערבבים סולת, מלח ושמן. מוסיפים בהדרגה מים עד לקבלת תערובת אחידה ומעט דלילה. אם יש צורך ניתן להוסיף מעט מים. מכסים וממתינים במשך כ־20 דקות עד שהמים נספגים ומתקבל בצק רך וגרגירי.
4. מרכיבים את הקובות בידיים רטובות כל העת: קורצים כדור בגודל כדור פינג פונג מתערובת הסולת ומשטחים על כף היד. נוטלים כפית גדושה מתערובת הבשר ומניחים במרכזו, סוגרים את הקצוות סביב המילוי ומגלגלים בעדינות לכדור חלק. מניחים על גבי מגש.
כך ממשיכים עד שנגמרת תערובת הסולת.
5. מבשלים את הקובות: מטילים בזהירות מכדורי הקובה לתוך סיר המרק. כעבור כדקה מוסיפים עוד קובות וכך הלאה עד גמר הקובות. מטלטלים את הסיר בעדינות רבה כדי שלא יידבקו זו לזו או לתחתית הסיר. מבשלים על אש קטנה במשך כ־20 דקות.
אני במוד אחר לאחרונה. בא לי לעבוד פחות. נמאס לי מהבלאגן שיש במטבח ביום שישי ונמאס לי להיות כל היום על הרגליים אז שבת בקטנה אצלנו בגזרת ההכנות
ערב - דג טונה ברוטב, חלה קנויה
שבת בבוקר - קידוש עם גלידה, לחם עם ירקות חתוכים וגבינות
סעודה שלישית - תכף מכינה חמין עם בשר שהכינותי מראש, יהיו גם אורז וחיטה ושעועית
סלטים - יש סלק מבושל, תכף אכין מטבוחה, חצילים מהמקפיא 3 סוגים (הכנתי שבוע שעבר והקפאתי) חסה, קולורבי, מלפפון עם בצל סגול, אבוקדו עם לימון, טחינה, כרוב סגול במיונז
ב. חלק מהדברים היו בפריזר- לדוג' קוגל אטריות היה בפריזר, גרגרי החומוס היו בפריזר ורק הפשרתי וטחנתי...
ג. אני יחסית מהירה ועושה בד"כ כמה תבשילים בו זמנית
שלושה סלטים פשוטים שמוכיחים שבריא לא חייב להיות מסhameiri13
יש מתכונים שנראים בריאים מדי, מסובכים מדי, או כאלה שמרגישים כמו “משימה” במטבח.
ויש מתכונים אחרים — כאלה שמזכירים לנו שהאוכל הכי טוב מתחיל דווקא מהדברים הפשוטים: ירקות טריים, עשבי תיבול, שמן זית איכותי, לימון, חומץ טוב, גבינה טובה וקערה אחת גדולה שמחברת הכול יחד.
שלושת הסלטים שלפניכם — טאבולה רענן, סלט עגבניות שרי ומוצרלה, וסלט צנוניות קליל — הם בדיוק מהסוג הזה: צבעוניים, מהירים, מלאי טעם, ולא דורשים טכניקות מורכבות או שעות במטבח.
הם מתאימים לארוחת ערב קלילה, לשולחן שבת, לאירוח, כתוספת לצד מנה עיקרית, או פשוט כדרך קלה להכניס יותר רעננות לצלחת.
הבריאות נמצאת בפרטים הקטנים
מה שהופך את הסלטים האלה למוצלחים הוא לא רק הטעם — אלא השילוב החכם של המרכיבים.
הבורגול שבטאבולה מוסיף תחושת שובע ונפח נעים לסלט, בלי להפוך אותו לכבד. יחד עם פטרוזיליה, נענע, עגבניות, מלפפון, בצל ירוק, לימון ושמן זית — מתקבל סלט שמרגיש חי, רענן ומלא תנועה.
עגבניות השרי מביאות מתיקות טבעית, צבע וחמיצות עדינה. כשהן נפגשות עם מוצרלה איכותית, בזיליקום, שמן זית וחומץ בלסמי — נוצר סלט פשוט מאוד, אבל כזה שמרגיש כמו מנה של בית קפה טוב.
והצנוניות? הן אולי קטנות, אבל יש להן אופי. יחד עם מלפפונים, בצל סגול, שמיר, נענע ובצל ירוק, הן יוצרות סלט פריך, חד, רענן ומעורר תיאבון.
למה דווקא הסלטים האלה כל כך מוצלחים?
כי הם עובדים על כמה שכבות יחד:
הם צבעוניים — והעיניים אוכלות עוד לפני הביס הראשון. הם פריכים — ולכן נותנים תחושה של טריות אמיתית. הם מתובלים בעדינות — בלי להטביע את הירקות ברטבים כבדים. הם קלים להכנה — בעיקר חיתוך, ערבוב ותיבול. והם גמישים — אפשר להתאים אותם לפי מה שיש בבית.
אין כאן צורך בבישול מורכב, בתנור, בסירים או בשלבים ארוכים. ברוב המקרים, כל מה שצריך הוא קרש חיתוך, סכין טובה, קערה, וכמה דקות של עבודה.
וזה בדיוק היופי: אוכל בריא לא חייב להיראות כמו פרויקט. לפעמים הוא פשוט צריך להיות זמין, טעים וצבעוני מספיק כדי שנרצה לחזור אליו שוב.
המרכיבים שעושים את ההבדל
פטרוזיליה, נענע, בזיליקום, שמיר ובצל ירוק הם לא רק “קישוט”. הם אלה שנותנים לסלט חיים. הם מוסיפים ריח, עומק, רעננות וטעם שמרגיש נקי יותר.
שמן הזית מחבר את הכול יחד ומוסיף מרקם עשיר.
הלימון, החומץ או הבלסמי נותנים חמצמצות שמרימה את הירקות. המלח והפלפל מאזנים.
סלט לבנוני קלאסי על בסיס בורגול, ירקות קצוצים דק, הרבה עשבי תיבול, לימון ושמן זית. זה סלט קליל אבל משביע, רענן מאוד, ומתאים במיוחד למי שאוהב טעמים חמוצים־ירוקים.
היתרון הגדול שלו הוא האיזון: הבורגול נותן גוף, הירקות נותנים רעננות, והלימון יחד עם עשבי התיבול נותנים את האופי.
זה סלט שיכול לעמוד בפני עצמו כארוחה קלה, או להשתלב נהדר לצד דגים, עוף, קציצות, פשטידות או מנות שבתיות.
2. סלט עגבניות שרי ומוצרלה
זה אחד הסלטים שמוכיחים שלא צריך הרבה מרכיבים כדי ליצור משהו טעים באמת.
עגבניות שרי מתוקות, מוצרלה טובה, שמן זית, בלסמי, בזיליקום, מלח ופלפל — וזה כמעט הכול.
הסוד כאן הוא איכות חומרי הגלם. כשהעגבניות טריות ומתוקות, הגבינה טובה והשמן איכותי, אין צורך להעמיס. הסלט הזה אלגנטי, פשוט, מהיר ומתאים מאוד לאירוח או לארוחה חלבית קלילה.
3. סלט צנוניות קל וטעים
סלט פריך, חד ורענן, שמתאים במיוחד למי שאוהב טעמים נקיים.
זה סלט שמתאים כתוספת מרעננת לארוחה כבדה יותר, או כמנה קלילה בפני עצמה. אפשר גם להגיש אותו על מצע של יוגורט יווני, למי שרוצה להפוך אותו למנה חלבית עשירה יותר.
היתרון הגדול: אפשר להכין בלי להסתבך
אחד הדברים היפים בשלושת המתכונים האלה הוא שהם לא דורשים מיומנות מיוחדת.
אין כאן שלבים מורכבים. אין צורך בציוד מיוחד. אין צורך לעמוד זמן רב במטבח.
שוטפים. קוצצים. מערבבים. מתבלים. מגישים.
ובמקרים מסוימים, אפילו עדיף לתת לסלט לנוח כמה דקות או כמה שעות, כדי שהטעמים יתחברו טוב יותר.
זו בדיוק הסיבה שסלטים כאלה יכולים להפוך להרגל. לא כי הם “בריאים” על הנייר, אלא כי באמת קל להכין אותם שוב ושוב.
תקציר המתכונים
סלט טאבולה מקורי — בורגול מושרה עם עגבניות, מלפפונים, פטרוזיליה, כוסברה או נענע, בצל ירוק, בצל סגול, לימון, שמן זית ולימון כבוש. סלט רענן, משביע וקליל.