לימודים של בעלי והתערבות של החמותאנונימי (פותח)

בעלי ממש רוצה ללכת למוד מקצוע-הלימודים הם שנה (5 ימים בשבוע)

זה אומר שהוא יפסיק לעבוד וילך ללמוד.

בינתיים אני לומדת ומתכננת להתחיל לעבוד כשאגמור את הלימודים.

 

הלימודים שלו מתחילים בערך עוד חודשיים ובערך באותו זמן אני גומרת ללמוד.

 

הבעיה היא שאמא שלו ממש לוחצת עליו שלא ילך ללמוד ושהוא חייב לעבוד וחייב לפרנס.

וזה ממש מרגיז!חשבנו על זה הרבה וגם על השיקול הכלכלי.

א.הבנו שאפשר לקבל דמי אבטלה למי שלא עובד.

ב.רוב הסיכויים שאני אעבוד ואז יהיה לנו מקור הכנסה.

 

זה ממש מעצבן אותי שאמא שלו מתערבת ואני חושבת שזה במיוחד בגלל הסיבה שהיא לא סומכת עליו שהוא יכול ללמוד ולהוציא תעודה

והיא לא רוצה שיעזוב את העבודה במיוחד בגלל שהעבודה קשורה למשפחה.

 

מה עושים?אנחנו רוצים לעמוד על דעתינו!ושבעלי ילך ללמוד..

אכן, תעמדו על דעתכם... בצורה מכובדת.ד.

זה לא כלול ב"כיבוד הורים" למיטב הבנתי - כי זה נוגע לכם. לא להם. אני מניח שהעסק ש"קשור למשפחה" לא יתמוטט בלעדיו.

 

 

אם אכן, "אינה סומכת עליו" שיכול ללמוד, אז בוודאי שחלילה ללכת לפי זה. זה עצמו יכול להפחית מיכולתו.. אם אתם מאמינים ביחד שהוא יכול זה ממש נפלא, ומן הסתם אכן כך הוא - ויופי שהוא רוצה לנסות. כל הכבוד. ללמוד מקצוע זה דבר מצוין, התקדמות, מפתח כשרונות, יכול להגדיל את הביטחון העצמי ותחושת המרחב, יכול לתת פרנסה טובה יותר ובמגוון רחב יותר בעתיד.

 

מאד משמח שאתם ביחד רוצים את זה - ואת מוכנה לעבוד כדי שילמד. כך צריך להיות בין בני זוג.

 

לגבי "דמי אבטלה" - זה לא ברור, כי את זה נותנים דווקא למי שמתייצב בלשכת התעסוקה ואינו יכול למצוא עבודה, למיטב ידיעתי, וזה לא המצב אצלכם.  אבל אפשר להתענין אצל מש' העבודה והרווחה, יש להם ענין שאנשים ילמדו מקצוע - ויש מענקים וכו'. תטלפנו ותשאלו.

 

מכל מקום, זה שיקול שלכם.

 

צריך גם לכבד את ההורים וגם להקשיב לדבריהם, אבל אם אחר השיקול נראה לכם כפי שחשבתם - צריך גם ללמוד איך אפשר לעמוד על הדעה ביחס מכבד: כן, אנחנו שומעים - אבל שקלנו היטב והחלטנו שזה טוב כך, שיתקדם וילמד ובדקנו גם מבחינה כלכלית..

 

וזהו. העולם לא יתמוטט - יישאר יחס אוהב ומכבד, ואתם תעשו כפי שחשבתם.

 

כך נראה לענ"ד.

ככה-פאז

דמי אבטלה הם לא לכל החיים, אלא למס' חודשים בהתאם לזכויות שלו (כמה זמן עבד ברצף, גיל, ילדים.. מתחת

לגיל 28 דמי אבטלה הם ממש לא הרבה..).

אבל בע"ה אתם תזכרו.

פשוט להגיד בנימוס: תודה שאת דואגת לנו, חשבנון על זה הרבה,

ומה שהכי טוב ונכון לנו לדעתנו זה X, ושלום. אגב,

 

שבעלך ידבר איתה, לא את. בהצלחה!

גם אני בעד-לסרב בנימוס להורים.שרית יורב
נכון. חשוב שתדגישו שאתם מרגישים שהיא דואגת לכםיוקטנה

"אנחנו מרגישים שאת ממש דואגת לנו! זה מאוד חשוב לנו ואנחנו מעריכים מאוד את דאגתכם ואהבתכם!

זו הסיבה שתמיכתכם מאוד חשובה לנו, גם אם אתם לא מסכימים עם הדרך שבחרנו, או אפילו חושבים שאנחנו טועים.

זו הבחירה שלנו, אבל חשוב לנו שאהובינו תומכים בנו, גם אם לא תתמיד רואים עין בעין.

אנחנו מקווים שתמיד נוכל להתייעץ אתכם, ושנרגיש תמיד שאנחנו יכולים לשתף אתכם, בלי לחשוש מתגובתכם, במידה ואתם חושבים אחרת."

 

(כמובן במילים שלכם, ואם זה נשמע מוגזם, אפשר במכתב )

זה טעות.אנונימי (פותח)

סטודנטים מכל סוג שהוא לא זכאים לדמי אבטלה

אלא אם הקורס הוא מטעם שירות התעסוקה ששולחים את אותו מובטל להסבה מקצועית.

הפותחתאנונימי (פותח)

זה אכן קורס מטעם שירות התעסוקה

במקרה כזה יכול להיות שאין בעיה כספית מידיתender13

בקורס כזה לפעמים(או תמיד לא יודע) מקבלים סוג של משכורת.

בררו את הפרטים האלו דבר ראשון.

 

לא מדוייק.אנונימי (פותח)

סטודנטים לא זכאים להבטחת הכנסה, אבל לא לדמי אבטלה.

בעלי סטודנט, וקיבל יופי של דמי אבטלה- 3 חודשים או 4.

התנאי כמובן שהוא עבד קודם ברצף מספיק וכו..

אשמח לברר איתך את הפרטיםאנונימי (פותח)

זו אני הפותחת

תתחילי כאןאנונימי (פותח)

http://www.btl.gov.il/%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2%20%D7%9C%D7%A7%D7%94%D7%9C%20%D7%99%D7%A2%D7%93/Pages/zchutcha.aspx

 

בעקרון יש באתר של ביטוח לאומי תשובות ואת כל ההגדרות..

אם משהו לא ברור לך עדיף לשאול אותם ב*6050

 

בהצלחה!

רק כדאי שבעלך ידבר עם אמא שלו ולא אתד"ר שוקו

כך הדברים ישמעו יותר

 

בהצלחה

הוא דיבר עם ההורים שלו ועדייןאנונימי (פותח)

הם לוחצים עליו ואומרים לו שיברר את זה טוב ואולי יש קורס אחר שהוא יותר קל.ואותי זה ממש מעצבן.

זה נראה שהם לא סומכים עליו בכלל..מה דעתכם?

כבר אמרנו דעתנו באופן ברור.ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"ט חשון תשע"ג 01:00

בנקודה הזו של "לא סומכים עליו" מותר "לא לסמוך עליהם"...

 

אתם ילדים גדולים,

 

אם זה נראה לכם טוב ומתאים - לא להחליש את יכולת הבעל בגלל חששות-שווא. תמיד אפשר לנסות משהו אחר אם לא הולך, ואין סיבה שלא ילך. אדם צריך גם להתקדם ממה שחשבו עליו בילדותו. ובשביל זה צריך גם אמון. את תתני בו אמון, הוא יתן אמון בעצמו ובעז"ה הכל יהיה בסדר.

 

ללמוד לעמוד על דעתכם - אחרי ששמעתם בכבוד את הנימוקים - ולהישאר מנומסים ואוהבים ומכבדים.

 

זו אומנות ששוה ללמוד אותה..  גם ההורים "לומדים אותה" תוך-כדי-הילוך עם הבן הנשוי.

זה הזמן וזו ההזדמנותאלעד
להעמיד את השוויגער על מקומה!

שווה להעיז ולדבר איתה כדי שמעתה והלאה תחליטו על חייכם בעצמכם
מצטרףמשה
"להעמיד את השוויגער על מקומה!"פלפלתי

נשמע רע. אפילו מאוד. שוויגער אפילו שהיא נראית מכשפה רצינית - יש לה עדיין ניסיון חיים קצת יותר משלך, ויש סבירות גבוהה שהיא גם לא מדברת שטויות.

למה תמיד נראה לכם שהשוויגער שלכם צריכה שתחנכו אותה?

חוצמזה שזה הפוך הפוך מהכיבוד הורים שהיא צריכה לקבל מכם למרות שהיא חמותכם...

 

זה סתם לגופה של אמירה ולא לגופו של הדיון...

 

(וזה מופנה גם לך אדמיננו היקר...  רק שבאמת לא שירשרתי את זה נכון מאוד מסתבר.. )

 

...לטובה

ממה שאני יודעת סטודנטים/ות לא זכאים לדמי אבטלה

(וצריכים לשלם ביטוח לאומי, נשים נשואות פטורות). 

ההלכה בשולחן ערוךימפ

 

שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד אב ואם סימן רמ סעיף כה

אם האב רוצה לשרת את הבן, מותר לקבל ממנו אלא א"כ האב בן תורה. לה] תלמיד שרוצה ללכת למקום אחר, (כב) שהוא בוטח שיראה סימן ברכה בתלמודו לפני הרב ששם, ואביו מוחה בו לפי שדואג שבאותה העיר העובדי כוכבים מעלילים, (כג) אינו צריך לשמוע לאביו בזה. הגה: לו] וכן אם האב מוחה בבן לישא איזו אשה שיחפוץ בה הבן, א"צ לשמוע אל האב (מהרי"ק שורש קס"ז /קס"ו/).

לידיעתכם!

שוב אני הפותחתאנונימי (פותח)

אני מרגישה שמאוד מלחיץ אותי שאני אצטרך לפרנס.אני כל הזמן חוששת שלא אמצא עבודה ואז נשאר תקועים.

ממתי כדאי לי להתחיל לחפש עבודה?אני גומרת ללמוד בערך עוד חודש וחצי.

כדאי לחפש עבודה עוד לפני סיום הלימודים?

חד משמעית כןנקודה למחשבה
תהליך חיפוש עבודה זה לא עניין של יום יומיים.
זה אפילו יכול לקחת חודשים.

תשאלי את אלעד שעזרתי לו במה שיכולתי..
הוא עבר את התהליך של מציאת עבודה..
אם את צריכה עזרה בשמחה
בוודאי שכדאי.ד.

ואגב, אפשר לראות שההורים לא דיברו "שטויות" אלא דאגו לכם, בדיוק כמו שאת דואגת..

 

ומכל מקום, לא בונים את החיים על דאגות.

 

תנסו לעשות כמיטב יכולתכם כדי לאפשר לבעלך להתקדם ע"י לימוד מקצועי שהוא רוצה בו. נקוה שתמצאי עבודה טובה ושתצליחו להסתדר עם עליית המדרגה הזאת.

מה למדת? מהו התחום בו את מחפשת עבודה?ender13
שאלה לפותחת השרשור ובעצם גם לכל שאר המגיבים:אנונימי (פותח)

רגע. זה נשמע שאתם נשואים משהו כמו שנתיים.- שלוש. ובהנחה שזה נכון (ואפילו אם קצת יותר) -
יש לי שאלה:
למה לדעתך ההורים שלו חושבים שהוא לא יכול ללמוד מקצוע?
ולמה ברור לך שאת יודעת יותר טוב מהם?

הם ההורים שלו! הם אוהבים אותו! הם דואגים לו לא פחות ממך!
אני חלילה לא בא לתקוף וברור שבעיני זלזול באנשים וביכולותיהם הוא דבר רע ופסול.
אבל כשזה בא מכיוון ההורים נראה לי שכדאי לחשוב מאה ואחת פעמים לפני שמתייגים את זה כזלזול ביכולת.
 

אני רוצה לציין כאן גם נתון נוסף שחסר לנו (מתוך שלל נתונים חסרים...), והוא:
האם רמת ההכנסה שלכם תיפגע בעקבות הפסקת עבודתו של בעלך?
כלומר האם אתם מסתדרים עם ההכנסה שיש לכם כיום, והאם אתם תעמדו בירידה בהכנסה?
גם אם תקבלו איזה שהוא סכום מאבטלה/הבטחת הכנסה וכד', במידה וחלילה את לא תמצאי עבודה האם תסתדרו?
השאלה הזאת מתחזקת עשרת מונים לאור מה שהוספת בהמשך!

לפותחת השירשור: אני מדגיש שאני לא מצפה ממך לענות פה, אלא לענות לעצמך. אלה רק נקודות למחשבה.

לעומת זאת משאר המגיבים דווקא כן אשמח לשמוע...

 

ולסיום רעיון: בהנחה שאתם לא מעבר לגיל 35, האם לא יהיה יותר נכון אפילו לדחות את ההחלטה בחצי שנה, לפחות עד שאת תתבססי ותמצאי עבודה במקצוע שלמדת?

האנונימית הפותחת עונהאנונימי (פותח)

אכן אנו נשואים די טריים.אני חושבת ככה כי הם אומרים לו לברר הרבה דברים על הלימודים ומההתחלה כשהוא התחיל לחשוב על הלימודים האלו אמא שלו אמרה שלא בטוח שזה מתאים לו וכדאי להתייעץ גם עם אחיו.

וגם אני רואה את זה שזה קרה עם עוד אחים.יש עוד אחות שהחליטה ללכת לעבוד והאמא אמרה שהיא לא התייעצה איתה והלכה לעשות מה שהיא רוצה.

אני חושבת שלכל אחד במיוחד אם הוא בוגר אחרי התיכון וקל וחומר אם הוא נשוי יש לו זכות להחליט ולחשוב באופן בוגר מה מתאים לו. 

אני חושבת שיותר חשוב לאמא שלו שהוא ישאר בעבודה שלו שהיא קשורה למשפחה ואני ובעלי לא מסכימים לזה כי גם ככה התנאים שם מאוד עלובים והמשכורות נמוכות מאוד!

אני לא כ"כ חושבת שרמת ההכנסה תיפגע כי גם ככה הוא מקבל משכורת מאוד נמוכה ביחס לעבודה שהוא עובד בה.

ולגבי הדחיה של הלימודים אני לא חושבת שזה טוב בכלל כי זה יגרום לדחות אותם כל פעם מסיבה אחרת.

 

כמה דברים:פלפלתי

לגבי החלק הראשון שאת כותבת לגבי האמא - לכאורה זה נראה הפוך ממה שאת מרגישה, זה נראה שהיא כן דואגת ולכן לכל ילד נכון משהו אחר, לאחד נכון שיעבוד, ואחד נכון שילמד.. לאחד אולי יש קפיצים ולשני לא.. אין לי מושג... אבל זה נראה שהיא כן  מפעילה איזה שיקול כלשהו בענין. 

 

מבחינת הזמן של ההחלטות של הורים - החלטה סופית באמת את צודקת שצריכה לבוא מהכיוון של הזוג עצמו (או האדם עצמו - לדגומא: עם מי הוא מתחתן.... הוא יכול להתחתן עם אדם נפלא, ויכול להתחתן עם אדם מכה) - הוא מחליט. השאלה אם הוא הסכים לשמוע דיעות של הסובבים  אותו לגבי הענין.
יכול להיות שמישהו יעלה נקודה נכונה שלא שמת לב אליה, בין אם בשידוך, בעבודה, בלימודים, בכלכלה, בקניה...

זה שאדם מגיע לגיל 18 זה לא אומר שחכם שהוא יעצום עיניים ולא יקשיב לסובבים אותו ובעיקר לאנשים הקרובים אליו כמו אבא, אמא, כי בסופו של דבר זה יכול לעזור לו. הם לא מקבלים כסף על יעוץ..

ילד הוא תמיד ילד של אמא אמא, ואם לא - אז הוא גם לא צריך את הכסף של החתונה שלו מהם, שיסתדר בעצמו כי בסה"כ הוא כבר אחרי 18.....

 

ולגבי המשכורת - שאלה לי - על כמה משכורת מדובר? 

ועוד משהו - לקחו אותו לעבודה עם ידע קודם בתחום העבודה או בלי השכלה בזה בכלל? כי זה שונה...  אם מקבלים אותך  בלי השכלה ובלי כלום ומלמדים אותך תוך כדי שונה לגמרי ממי שקיבלו או הכניסו אותו לעבודה אצלם עם ידע או  תעודה או משהו בתחום...

 

 

ועוד משהו - מבחינת משכורת:

יש לי חברה, שלמדה המווווווון שנים, ועובדת, ומקבלת עם הבטחת הכנסה  משכורת  של מינימיום - שזה אומר 3200 או משהו כזה......   והיא עדיין עובדת שם.  וזה אחרי שהיא למדה המוון שנים - ובטוח צריכה להרויח יותר. ככה שלא מה שצריכים לקבל אכן מקבלים - ולחיות עולה כסף אז לפעמים שווה בינתיים להרויח קצת מאשר בכלל לא.

ועוד דוגמא שעולה לי בראש:

גיסתי, כבר בפוסט דוקטורט - ועדיין  לא עובדת, אלא רק לומדת.... הם משלמים מעון מהמלגה שלה ....  אז מה יצא מזה שהיא למדה המון המו ןעוד לומדת? הכנסה עד היום הם לא ראו מזה. אפילו שקל. מלגה זה לא נקרא כסף. מזה לא חיים. מזה בטח שלא מרויחים....

 

בקיצור - לא כל מי שלומד באמת מרויח. שווה לבדוק את הענין עד הסוף.

 

ועוד משהו - לגבי המשפחה:

כשיש קשרים מי צריך פרוטקציה...???

אנשים עובדים כ"כ הרבה כדי שיקבלו אותם לאיזשהי עבודה, אפילו אם היא בשכר מינימום (והיום תכלס כמעט אף אחד לא מתחיל ומקבל יותר ממינימום)  - ויש כאלה שיש להם סיעתא דישמיא וצנחו לתוך העבודה.  מהיותר טוב מזה?

שטראוס - זה עסק משפחתי או לא?   והם  מרויחים... ומרויחים טוב.... מי שלא נכנס לשם - פראייר...

 

ואוו חפרתי... !

(טוב, אבל אתם נתתם לי עוד הרבה כיווני חפירה אחרי כל הדיון הזה.. )

שוב הפותחתאנונימי (פותח)

האמת שאני מרגישה שהסברתי את עצמי כבר ואין לי כח לכתוב שום מחדש.יכול להיות שהם מנסים לעזור אבל בסופו של דבר ההחלטה תהיה שלנו.ועצם זה שלא הכי סומכים על בן אדם שילך ללמוד בכלל לא נראה לי.

בקשר לעבודה לא בא לי לפרט יותר מידי אבל אין שם תנאים בסיסיים שיש ברוב המקומות.אני גם לא יכולה לפרט יותר מידי כי בסוף ידעו מי אני. אני רק יכולה להגיד שהם יכולים לייעץ אבל לא להחליט בשבילנו!

 

לאנונימית פותחת-מאמע צאדיקה

נראה לי שזה שחפרו לך פה- עזר לך להבין את העמדה שלך, מה את בעצם רוצה- ולהתחיל לעמוד על זה

 

ככה שלא נותר לי אלא לאחל לך- שבאמת תעשי את מה שאת רואה הכי לנכון לבית שלך!

 

לכי בכוחך זה ותגדלי את בעלך ואת ביתך לתפארת בתי ישראל!

פרח

 

 

 

 

 

 

הפותחתאנונימי (פותח)

צדיקה את ממש צודקת.אכן עכשו העמדה שלי ברורה יותר.

תודה על האיחולים!נותר רק ליישם.

פעם זה היה חתימה שלי...מאמע צאדיקה

"בסופו של דבר- אתה תתחבר לעצה שמגבה את מה שאתה כבר מרגיש מראש..

כך שהתשובה נמצאת כבר אצלך." (ליטל)
פלפלתי, הערה לדברייך המעניינים:ד.

יש נקודה מאד חשובה, שדומני המעטת קצת בערכה (לא הזכרת אותה..):

 

זה שבחור עושה קורס, מרגיש שיש לו איזה תחום שהוא קצת "מומחה" בו, וביחוד אם זה משהו שהוא קצת "אתגרי" בשבילו - הערך של זה מבחינת הרגשתו ובנין אישיותו, הוא לפעמים הרבה למעלה מ"משכורת צנועה בטוחה" שיש לו בלי זה..

 

רוב האנשים שלומדים - דומני שלומדים בגלל זה, בגלל הצמיחה הפנימית בעיקר, וגם עם החשבון של הפרנסה שבכך.

גם מצב הפרנסה - לטווח ארוך, מי שיש לו "מקצוע" הוא במצב טוב יותר מתלוי במקום ספציפי בו הוא עובד כעת.

 

ואני מניח שגם קרובתך הדוקטור, עושה את החשבון של ההתקדמות המקצועית כשווה לה יותר  מהריווח הכספי.

תשובה לשואל...ד.

שאלת נכון (אני מבוגר כנראה יותר ממה שייחסת ל"עונים"...).

 

גם אני חושב שחלילה לזלזל בדעת ההורים ובוודאי שצריך לשמוע את דבריהם בכובד ראש.

 

אבל יש נקודת הבחנה חשובה, כאש ההתייחסות הזו גורמת לאדם לאבד את בטחונו במה שהוא יכול להגיע.

 

לעיתים הורים - מאהבתם ודאגתם - עלולים גם לעצור התפתחות כחות ולחסום את האמון של האדם ביכולתו מעבר למה שהם כבר מכירים. לעיתים הם לגמרי צודקים בעצותיהם שבאות מדאגה, אהבה וניסיון.

 

במקרה זה, שהאמא הציעה לו שאולי "ילמד משהו יותר קל", אז לפי הנתונים שהוצגו - נראה בהחלט נכון לעודד אותם לפחות לנסות.

זה מאד יפה שהבחור רוצה לנסות משהו "יותר", תמיד אפשר ללכת לקל יותר, אם רואים שקשה מידי, ולמה שיהיה..

 

וגם בנושא הפרנסה, אכן צריכים לברר. השאלה למיטב הבנתי היא אם לנסות את המהלך הזה. יש להניח שאם יראו ש"אין להם ממה", אכן יעשו כדבריך וידחו קצת את הלימודים הללו, עד שהיא תרוויח יותר.

 

אבל שתי נקודות חשובות יש כאן: האחת - אם מרגישים שיכולים "להתקדם" לא לפחד. להאמין ביכולת. זה עצמו "מייצר" אותה לא במעט. והשניה: היכולת להחליט באופן עצמאי - אחרי שמיעה בכבוד ושיקול דברי ההורים - ועם זאת להישאר מכבדים ואוהבים ומנומסים.  בנושא כזה - שלפי הנתונים אינו נוגע להורים - ההכרעה בסופו של דבר בידם.

 

אבל חשוב מאד, לדעתי, שהעלית מה שכתבת. לעיתים אנו רואים שמהר מיד נוטים "לדחות" אינסטינקטיבית דברים שההורים אומרים. מה שאינו נכון גם מצד כיבוד הורים וגם מצג נסיונם הרב ודאגתם הכנה לידיהם.

דן, בקשר למשפט הזה לא הבנתי:פלפלתי

"וגם בנושא הפרנסה, אכן צריכים לברר. השאלה למיטב הבנתי היא אם לנסות את המהלך הזה. יש להניח שאם יראו ש"אין להם ממה", אכן יעשו כדבריך וידחו קצת את הלימודים הללו, עד שהיא תרוויח יותר." -

 

מה הם יחיו אם נגיד הם יגיעו למצב שהם הבינו שהם טעו נגיד וצריך לדחות את הלימודים בעוד שנה?  הרי הוא צריך לעזוב את עבודה, והיא עוד לא מתחילה עבודה...  

מי יקבל אותו אח"כ בינתיים? אלה שהוא עזב אותם?

לא הבנתי...  באמת.

 

מה שהבנתי מדבריה,ד.

זה שכעת הוא עובד בעסק שקשור למשפחה.

 

לא מציאות של עוזב עבודה בטרם הם יודעים ממה יסתדרו אח"כ.

 

 

ופשוט שהסדר הנכון והאחראי הוא קודם כל לברר אם הם יכולים לקבל מענק על תקופת רכישת המקצוע ו/או משכורת מעבודה שהיא מוצאת - לפני עזיבת העבודה הקיימת ומעבר ללימודים.

 

ההתייחסות שלי היא לשאלה שנשאלה: הנחה שיש לה עבודה, אופציה לעזרה בגלל קורס מטעם שירות התעסוקה, כדבריה, והעיקר - לנקודה העקרונית של האמון ביכולת לקחת קורס שהוא חושב שיכול לעמוד בו.

בדיוק^^^^ הפותחתאנונימי (פותח)
הזוגיות חשובה מאד, וגם להורים הכי חכמים, דואגיםאנונימי (פותח)

וכו' צריך להבהיר שזה מעולה שהם מייעצים, אבל ההחלטה הסופית היא של הזוג

בהצלחה

ושתזכו לסיעתא דשמיא בכל התחומים

התרחקו פיזית מההורים. אל תשאלו. קבעו ותסכימובת אשר ופרחה
עבר עריכה על ידי בת אשר ופרחה בתאריך כ"ב חשון תשע"ג 03:33
לא צריך להתרחק פיזית. לא להגזים.ד.

כבוד להורים, גם אם לא מקבלים את דעתם.

העיקר היא הזוגיות שלכם. אתם צריכים להיות המסכימיאנונימי (פותח)

שביניכם תהיה  אחדות או ויתור שבהסכמה. אוי ואוי ,, גם אם יהיה ויתור  אם לא תעשו זאת מאהבת בן או בת הזוג.   צריך לוותר   לבן  זוג, או לבת זוג. הפשרות הן  סוד  הזוגיות  הטובה. אם תתנדנדו על פי ההורים לעולם לא תבנו את עצמכם. אני לא שוללת עצת הורים ,  חס  וחלילה, אבל אם  אתם רוצים חיים   ביחד, ההחלטות שלכם   צריכים להיות בלב  אוהב. כן בלב  אוהב. 

אנו,  אישי ואני, עברנו 51 שנה  עם  ויתורים  הדדיים  עם כבוד לזולת.  מעולם לא הטחנו איש בפני   רעיתו  על הויתורים שנעשו כי   תמיד נעשו אחרי ליבון   והסכמה.

יש  מי   שמכוון את חיינו.  כמה שזה  נשמע וירטואלי, אם  הזמן תחושו שיש מכוון בעולם  הזה ולבסוף הכל לטובה.

העיקר   שתשמחו זה עם  זו  לבסוף....לא לריב!!  כן  למחלוקת עינינית ולא   מעבר לזה. "אני   אוהבת  אותו בזכות  מעלותיו ומסייעת  לו בחסרונותיו.

זה סוד החיים שלי

שאו  ברכה והיו  בטוב

תבדקו טוב טוב שאתם עומדים בתנאים לדמי אבטלה,כוכבי בוקראחרונה

כי יש מצב רציני שלא, ואז אתם סומכים על משהו שאין לכם.

 

אני יכולה להבין אם חמותך מפחדת שאתם לא יודעים למה אתם נכנסים, והיא זו שתצטרך לתת לכם כסף לאוכל...

תהיי מוכנה לזה שאם לא תמצאי עבודה- יכול להיות שתצטרכי לעבוד כקופאית בסופר כדי לממן את החיים.

 

אם אתם שם- תבהירו את זה ושאתם לא מצפים לעזרה, ואתם יודעים היטב איך אתם עומדים להתארגן על עצמכם, ואז תעמדו על שלכם.

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1אחרונה

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמניאחרונה

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

לכבוד הנשואים הטרייםאדם פרו+

נשואים טריים וותיקים אלופים

לפני כמה שנים נחרב הבית

כל בית שאתם בונים

הזוגיות שלכם המשפחה

היא כמו אבן,

כמו בנייה ושיקום של חורבה מחורבות ירושלים

תמשיכו לנסות ולהשתדל בבניין הבתים שלכם

אתם מביאים את הגאולה

אל תתיאשו

חיזקו ואימצו נשואים.

אני מעריך אתכם על כל העבודה שאתם עושים.

עבודה שאף אחד לא ידע מי עשה.

אבל היא העבודה האמיתית.

והבניין האמיתי של עם ישראל.

כידוע שהבניין הוא לא רק טכני אבנים

אלא הקשר והביחד הנעים שהיה בו

והקרבת אלוהים שהוא ייצג.

כשעם ישראל היה במדרגה טובה

עם דוד ושלמה שהיו מתאימים למצב העם

באותה תקופה.

לכן שימרו על עצמכם יחד.

ותרו זו לזה. תרעיפו באהבת חינם.

על הילדים (קל יותר) ועל בני הזוג (כנראה יש כאלה שמתקשים בכך) ועל עצמכם.

תהנו תשקיעו ותבנו בתים מלאים באהבה.

יפה מאודמתוך סקרנותאחרונה

מחפשים מטפל/ת זוגית טובה באזור המרכזאנונימי פשוט

נשואים חמש שנים

לא יודעים איך מחפשים מטפל/ת זוגית

נשמח להמלצות מנסיון

אולי יעניין אותך