בנאדם יכול להתחיל להתפלל על הפסקת עישון, כל יום ככה משקיע שלוש שעות בלבכות להשם על זה
מקירות ליבו ממש
אחרי זה- הוא כבר עייף, רצוץ מרוב תפילה, רוצה לנוח קצת...
והגוף- רגיל... כשעייפים ככה- סיגריה
אז הרגליים שלו מוליכות אותו לקיוסק הקרוב... הוא כבר לא קונה קופסאות- רק בודדת... רק אחת...
מעשן אותה
ועל כל שאיפה ועל כל נשיפה -הלב שלו אומר-
ריבונו של עולם- אני את שלי עושה, אני מחכה רק לך- שתתן לי כוח... להפסיק לעשן...
לא נראה לי ממש התיאור לעיל
נכון- יסודנו בההרי קודש שבלעדי סייתא דשמיא אי אפשר לנצח את היצר הרע, ושחייבים להתפלל על זה. לבקש מהשם כוח לנצח.
אבל!!
אנחנו לא מובטחים שאי פעם נקבל מענה לתפילה שלנו.
אנחנו כן מונחים (מקבלים הנחיה) מהתורה- לפעול, לעשות בעצמינו, לגלות כמה כוח יש לנו כדי להצליח
"ובחרת בחיים- למען תחיה אתה וזרעך!"
מעל לזה יש את השלב השלישי-
"וזכרת כי הוא הנותן לך לעשות חיל!"
באמת יש לנו כוח לעשות! ואנחנו באמת עושים! וזוכרים- שהכוח שלנו בא מאת השם, שכל מה שעשינו בעצמנו- בעצם באמת בא מהמענה לתפילות שלנו.
וזה דבר שקיבלנו ואי אפשר לקחת.
(דינג! עוד עידוד!
מוטייייייייייייי!!!!!!!!!!!
עישון פוגע בפוריות של גברים
רוצה ילדים יפים? תפסיק לעשן היום!!!!!)
שדות-
נראה לי ההבדלים פה הם יסודיים מאוד להשקפות של אמונה- חפירה עמוקה ממש על ההשתדלות לפי ברסלב.
ככה שאתה לא חייב להמשיך לחפור. 