קחו הפסקה קצרה.... לחשוב על המצב,

ואחרי ההפסקה (הקצרה!) הזאת...

תחזרו.

יהיה לכם זמן לחשוב, 

ולא יותר מידי,

תנשמו עמוק שניכם (אמרת שגם היא קוראת את ההודעה)

אתם טוענים שסה"כ טוב לשניכם ויש רצון להמשיך, מעולה התחלה טובה!

יש נקודה מסויימת שהיא צפתה שתהיה אחרת ומפריע לה שאתה לא כזה, תראו איזה מעולים אתם ואיזה תקשורת יש לכם ואיך אתם משתפים אחד את השני במה שמפריע - וזה לא ברור מאליו.

אני אישית לא בעד הפסקות, זה רק מביא לבלבולים גדולים יותר לדעתי.

יש בעיות לא "בורחים" מהם עובדים עליהם ביחד, כל אחד מתקדם לכיוון האחר כל עוד זה משהו שהוא לא יהרג ובל יעבור.

ואת, אני מציעה לך לחשוב אם ה"משהו" הזה הוא משהו שאתם יכולים לעבוד עליו ובישביל זה לא צריך הפסקה סך הכל ערב אחד של חשיבה שכלית. תחשבי כמה ה"משהו" הזה יפגום בזה שהוא יהיה עבורך בעל טוב ואבא טוב לילדים שלכם (כי בסופו של דבר המטרה היא להקים בית נאמן)..

ואתה, תחשוב כמה אתה מוכן לבוא לקרתה והשתפר.

ויאללה שיהיה במזל טוב

מקריאה בין השורות כדי לנסות לקלוט את אופי העניין

עושה רושם שכל אחד מכם רואה את העניין אחרת - מבחינת  המשקל והאופי של אותו "משהו" שבשלו הבירור

אבל עושה רושם שההתלבטות אצלכם היא ממש נקודתית ולא מפוזרת  ואם היא (את) חושבת שהפסקה תעזור אז אפשר כאופציה שניה, כי עושה רושם שאת שלב השיחה כבר מיציתם (ואם לא אז זה הזמן)

אבל:

א. שתהיה הפסקה קצרה (ובלי הארכות ותוספות) 

ב. בתנאי שהיא מוגדרת ויודעים מה (ואיך) הולכים לנצל אותה. עצם ההפסקה היא לא כלי לפיתרון אלא אמצעי להשיג ריחוק מסוים כדי לראות את התמונה באופן יותר כללי (זום אאוט) 

נ.ב.

יש מקרים שגם יומיים שלושה  בלי להפגש\טלפונים  יכולים לתת מענה,

אפשר יותר לזרום ! לא צריך להיות רשמיים מידי ב"איך מקדמים את הקשר" זה הורס את הטבעיות ומעביר את ה"קשר" לרמה קרה ועניינית מידי לטעמי ויש לזה גם השלכות מעשיות

נצלושון

נקודה למחשבה: תתחדשי 

ולפי מה שאני שמעתי יש כמה זוגות שזה עזר להם...

אבל בלי קשר, תמיד יש התלבטיויות וחששות (גם שניה לפני שמתארסים ולפעמים אפילו אחריהם לצערינו) אם מודעים לכך אז אולי רואים שהמצב לא כזה "קשה" שצריך לצאת להפסקה...

לפי דעתי אם מופיע רצון ל"הפסקה"- צריך להקשיב לו.

אני חושבת שזה קול שמכוון מלמעלה.

קודם כל צריך לשאול:

למה לא לקחת הפסקה? מה הבעיה בכך?

אז לדעתי זה בגלל אותו פחד שלא מניח את מנוחתנו בשלווה- שאולי הקשר היקר והטוב (לפחות בעיני אחד מהצדדים)

יסתיים לו, כי הרי איפשר לדעת איזה תחושות ההפסקה תביא איתה לכאן ולכאן.

וכמובן שאלו ימי מתח, חוסר וודאות, בלבול- לא מצב אידיאלי ונעים.

ולמה כן לקחת הפסקה?

כדי לבחון דברים טוב יותר.

לגלות אם באמת יש געגועים?

אם יש רצון להיפגש איתו/ה שוב וזה נובע מתוך שמחה אמיתית ולא הרגל?

אם באמת הפגישות איתו/ה היו משמעותיים עבורי, תרמו לי, הפרו אותי?

האם קיימת אצלי הערכה אכפתיות אליו/ה?

אם נק' שחוסמת מאפשרת להתעלם ממנה או שהיא מחזקת את חוסר השלימות?

צריך ממש להקשיב ללב אבל במקביל לשכל.

ואני חושבת שכדאי בימי ההפסקה לכתוב דברים- לפרט תכונות טובות, לפרט מה מפריע, לדרג בסדר עדיפות על מה אפשר לעבוד ועל מה אין מצב.

רק כשמתרחקים מצליחים לראות את התמונה הכוללת, רואים טוב יותר, לומדים להעריך, לאהוב. 

יש לר' נחמן תורה נפלאה על זה אבל תסלחו לי שאני לא פנויה כעת לחפש.

כל מה שכתבתי רלוונטי להפסקה בת שבוע-גג שבועיים.

אבל אם במקרה אתם מתכוונים להפסקה של כמה חודשים- אני נגד. זה לא בריא. זה חסר טעם. ספק אם יניב פרי טוב.

שניכם תהיו בדמיונות. תהיו בתחושה של תקיעות. לא תוכלו להתקדם הלאה.

ואולי בעצם אחד מכם יחליט שהוא מתקדם והשני רק ישאר בתחושה של ציפייה, המתנה.

לא ממליצה בכלל.

במקום זה ממליצה לכם לנסות להעמיד במרכז את מה שחשוב באמת ולראות על מה אפשר להתגמש, לעבוד, להשתפר- גם אם נוגד חלומות.

בהצלחה. בהירות לאורך הדרך..

אז כדאי לקחת הפסקה.

אבל רק שתדעו שההפסקה לא פותרת דברים מעצמה. היא נותנת זמן לפתור אותם בצורה אובייקטיבית.

כך שלא תמיד נצרכת הפסקה כדי להגיע למסקנה מסויימת..

בקיצור - תהיו כנים עם עצמכם (במיוחד הבחורה) ותראו אם ההפסקה היא לא מריחת זמן או דרך לסיים את הקשר בצורה לא מכובדת.

בהצלחה לשניכם!

אני חושבת שהשאלה שלך היא שאלה עמוקה יותר ויסודית יותר

והיא צריכה להשאל בנוגע לכל עניין הפגישות:

האם, כשנפגשים עם מישהו, ונראה שזה די מתאים, יש עניין לעבוד איתו ביחד ולחוד כדי להצליח. במידה ועולה צורך..

או שכשזה נוגע לפגישות, עבודה משותפת לא מתאימה אלא צריך לבדוק: האם הוא מתאים, או שמא- לא.

אני בעד הגישה הראשונה,

ולכן אני לא חושבת שהפסקה מיטיבה (במרבית המקרים)

אנסה להסביר מדוע:

לדעתי כשנפגשים, אין עדיין בסיס של ממש להשען עליו,

ולכן המחשבות המבלבלות דוחקות הצידה את המחשבה האובייקטיבית על שהיה, שיהיה, הגעגוע וכך הלאה.

לכן לדעתי יעשה עמכם טוב אם תיפגשו, אך בצורה אחרת:

תפרשו את הפגישות על טווח זמן רחב יותר, המעיטו בטלפונים וכו'.

כך היא תוכל גם לקבל את המרחב המתאים כדי לחשוב על דברים

וגם לבדוק בשטח האם הדברים אכן מתממשים ומתבררים כפי נטיית ליבה

וכך גם הצד השני לא ירגיש מנותק מהמתרחש וחסר אונים.

בהצלחה רבה

התייעצתי עם יהודי מבוגר שאני מכיר וסומך עליו מאד, שמתעסק המון בענייני זוגיות ושידוכים.

הוא טען שברוב המקרים כשיש הפסקה הקשר יגמר אח"כ..

הוא אמר שמהנסיון שלו 95% נפרדים אח"כ.

מכיון שהיא מאד רצתה לעשות את ההפסקה,

אז הוא הציע ככה:

עשינו הפסקה תחומה בזמן - 10 ימים- שבסופם היא היתה צריכה להחליט

אם היא מחליטה שלא- אז נפרדים וחיים טובים.

אבל אם היא עדיין לא החליטה (וכמובן שאם היא החליטה להמשיך)

אז עוברים לשבועיים אינטנסיביים של פגישות, וביחד מנסים לברר עד הסוף.

בהצלחה..

לא מבינה בזה כ"כ,אבל מנסיון הפסקות רק הורסות!!

לא ממש יעיל לקשר.

אי אפשר באמת להפסיק. זה לא שעכשיו אפשר ללכת לקשר אחר, להפסיק ולראות מה יקרה.

חייבים להגיע להחלטה כלשהי. אפילו אם היא בלית ברירה של להחליט שאם אי אפשר להחליט אז זה לא. (לא מומלץ אבל עדיף מאשר "נחיה ונראה" שמשאיר הכל פתוח ובלי יכולת התקדמות)

הפסקה זה כשהגעתם לנקודה ברורה של "לא" מכל סיבה שהיא.

חשוב לי לדבר על המונח,"הפסקה" כי הוא משדר משהו. הוא  נשמע מאיים. 'הולכים לאבד את הקשר לזמן לא נודע. ומה יהיה בסוף?'

אני למשל נכנסי ללחץ מה יהיה, ומה הוא יחליט, ואני מתגעגת אליו, ולא הצלחתי לחשוב בהגיון וברוגע אם הקשר טוב לי.  

אולי כדאי להרגיע בקשר. אבל לא "הפסקה" דרמטית שלפעמים יותר מלחיצה.

הפסקה דרושה כשצד אחד רוצה לברר בסביבה נטולת השפעות חיצוניות מה הוא רוצה באמת.

"נקודה למחשבה" - כשיש בעיות פותרים אותן ביחד, נכון,

כשיש "ביחד", זו בדיוק הנקודה, הם רוצים להחליט אם "ביחד" קיים.

מניסיון..

הגישה שלך הרבה יותר בריאה ונכונה..

בחיי נישואים כשמשהו קשה לא עושים הפסקה!!!

עובדים על זה..

בהצלחה רבה!

לי זה קרה עם חברות נפש שלי...

אז מה?

כל מערכת יחסים נתקלים בה בקשיים...

יום אחד תבואי ביציאה לחברה שלך ותגידי לה מאמי בואי נעשה הפסקה אני צכה לחשוב על מה שהיה?

לא.. תסבירי לה מה הציק לך ותעבדו על זה...

אותו דבר עם הורים.

אותו דבר עם אחים.

עם חברות

עם חברים

עם רב או מורה

בכל מערכת יחסים שהיא!!

זו לא מערכת יחסים משפחתית, גם לא חברתית.

הם באים לבדוק יכולת והתאמה למערכת יחסים בעתיד.

הם לא חברים, לא אחים, לא הורים וגם לא בעל ואישה.

ולכן- הם לא מוכרחים לקבל עליהם את המציאות כהכרח.

ה' החליט לזמן אותם יחד לצורך תיקון או לצורך חתונה, אין לנו ולהם מושג בשלב זה.

הפסקה עוזרת לבחון את הדברים אחרת כשצריכים לקבל החלטה מלאת משמעות.

למה יש הפסקה בבית הספר??

למה יש הפסקה בין ראש השנה ליום הכיפורים?

ואת בטח יודעת על עוד הפסקות שעוזרות לנו לצמוח ולהתגעגע..

במקום לברוח כדאי פשוט לדבר על הנושאים בפגישה שתהיה גלויה ככל האפשר
שיעלו הנקודות הלא כ"כ משמחות ופשוט להיות גלוי

אח"כ שהכל עלה ודוסקס אפשר לקחת זמן כדי לראות איך ממשיכים הלאה אם ומתי ...

בכל מקרה הפסקה חד צדדית ללא התייעצות בצד האחר היא ממש לא טובה וגם לא ראויה לבעלי מידות ויר"ש
הקב"ה הזמין לכם ניסיון איך תצאו ממנו זו הבחירה שלכם כדאי להיות סבלן וקשוב לאחר ועם זאת לעמוד על שלך באדיבות  .

בע"ה בהצלחה !

אני חושבת שכדאי לה לברר את הנק' הזו קודם כל בינה לבין עצמה ואח"כ עם אדם שמבין בתחום והיא סומכת עליו (זה נשמע שאתם כבר דיברתם על זה לעומק ואם לו אז קודם כל זה מה שצריך לעשות).

אם היא עדיין מרגישה שהיא צריכה הפסקה לפי דעתי כדאי לתת לזמן מוגדר וקצר- נגיד שבוע שבו היא חושבת רק על הנקודה הזו. היא יכולה גם להסתכל עליך במבט כללי אבל ההתמקדות תהיה בנקודה מתוך המבט הכללי. צריכים להזהר שההפסקה לא תגרום לבלבול  כי זה נשמע שהיא עכשיו יחסית לא כ"כ מבולבלת היא יודעת שאתם מתאימים בנק' מסוימות ובאותה נק' ספציפית- לא- משמע שהדברים כן יחסית מסודרים לה בראש....

בהצלחה....

של עמותת קול רינה

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי