נשמע מסובך ,אה?

שמעי,את פשוט צריכה לקחת  את הדברים יותר בקטנה. ,ולהאמין המון!!

למה את חושבת שהקב"ה לא יתמוך בך שתנהגי?

עברת טסט בגלל שהוא החליט שתעברי! לא בגלל שהטסטר היה נחמד הפעם..

וגם ברור שעברת את הטסט כי את יודעת לנהוג. כי הטסטרים של היום לא משו מפרגנים.

אז עברת בגלל שתי סיבות:1. הקב"ה ו2.כי את יודעת לנהוג.

מה שאת מתארת בקשר אל אבא שלך זה דבר מצוי ממש!!! הרבה פעמים ההורים מפחדים לתת את האוטו לילדים למרות שהם יושבים לידם.-וזה ברור באיזה שהוא מקום. הם חושבים שאת עדיין בגיל קטן. זה קשה להבין שהבן/בת שלך גדלו והם כבר נוהגים.ץ אז הרבה פעמיים זה מתבטה בכך. ופשוט צריך להאמין בעצמך ולהמשיך הלאה!!!!!!

תחשבי שה כמו מתמטיקה. לומדים משו במקום מסוים ומשליכים את זה לדברים אחרים...

ואת יודעת לנהוג! ואם תכניסי את זה לראש שלך. את גם תאמיני בזה!!!!

בהצלחה רבה!!

אף פעם לא נכנסתי לפורום הזה, אבל ראיתי את הכותרת וזה נשמע לי מוכר אז נכנסתי.

גם אני הרגשתי כך אחרי הטסט אבל, כשלמדתי נהיגה כבר הייתי נשואה ולכן בעלי היה הנהג המלווה והוא זה שבעצם לימד אותי לנהוג באמת. את צריכה לנסוע בהתחלה עם מישהו מנוסה שיש לו סבלנות (אמא, חברים, אחים...).

וגם לא מיד לעשות נסיעות רציניות, בהתחלה נוסעים בסביבה הקרובה אח"כ מרחיבים את המעגל, לאט לאט כובשים עוד כביש ועוד איזור עד שמקבלים ביטחון שיגיע מהנסיון. אפשר לחפש בהתחלה חניות במקומות שקל לחנות וללכת קצת ברגל.

לא לכולם יש את הביטחון הזה מההתחלה ובאמת יש עוד הרבה מה ללמוד מעבר לשיעורי נהיגה.

בהצלחה

זה נשמע די בסדר.

תודה! קיבלתי המון!

מי שיגיד לך שהוא הרגיש בטחון בנהיגה מההתחלה, משקר ומתרברב.

אם את לא מרגישה בטוח לנהוג לבד, אל תנסי! זה נחמד שמותר לך לנהוג לבד, ולפעמים זה מועיל מאוד כשצריך להגיע ממקום למקום, אבל זה לא מחייב. סבלנות, עם הזמן זה יהיה קל יותר.

הוא שקרן ורברבן?

אני יכול להעיד על עצמי שכבר בשיעורים היה לי הרבה ביטחון וכבר אחרי תקופת המלווה נסעתי לבד להרבה מקומות..

זה מאד תלוי בבן אדם, אין פה שום קשר להתרברבות...

אבל בהתחלה ממש לא היה לי ביטחון בנהיגה שלי,

אז נהגתי כל הזמן עם ההורים, גם אחרי שנגמר לי המלווה!!!?

לפחות חצי שנה אחרי הטסט נהגתי רק עם ההורים,

חוץ מנסיעות קצרצרות בתוך הישוב- שזה דרך שאני מכירה היטב ואין מלאא תנועה.

אני אומרת שתמשיכי עם מלווה כלשהו- אמרת שאבא שלך מלחיץ אותך,

אז תמצאי מישהו אחר: אמא, אחים, חברים או אחים גדולים של חברים.

מישהו שיתן לך ביטחון.

הוא לא צריך להיות מעל 25 כי המלווה כבר נגמר.

שיהיה המון המון ב"הצלחה!!!!

ותנהגי!!!! מישהו אמר לי פעם- "לא לומדים שחייה בהתכתבות".

על אותו משקל גם נהיגה.

תצליחי.

פשוט אין לי כרגע אוטו.

אני לא מעיזה לחנות במקום שהוא שדה פתוח...

את גרה באזור המרכז או ירושלים?

אם ככה כדאי להתחיל לנהוג בלי מלווה במקום שאת מכירה אבל לא עמוס (רב הערים בצפון ובדרום) או קטע מכביש שש.

אח"כ תנהגי באזור מוכר במרכז/ ירושלים- כמובן אם את גרה שם.

תתחילי בדקה נסיעה  ותוסיפי כל פעם עוד 5 ד'

את יכולה לסוע קטע עם מלווה ואז לחזור עליו בלי מיד אח"כ.

אם את מרגישה שעדיין אין לך יכולות לסוע בלי מלווה אז תחכי עוד כמה שבועות עד שתרגישי שיש לך יכולת.

אי"ה, את  עוד תסעי ותחני בר' עקיבא בבני- ברק...

אז כמה פעמים ביקשתי מאבא שלי(בערב כשהכביש שקט) לתרגל חניות ופשוט חצי שעה הייתי חונה שוב ושוב בין כל מיני מכוניות.ובקשר ללנסוע לבד,אם יש סוג של מוזיקה שאת מרגישה בנוח איתה זה יכול לעזור להרגיע או איזו תכנית רדיו נחמדה.

בהצלחה

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.