כתבת יפה מאוד!!

כמו באימרה המפורסמת של רבי זושא,

'בשמים לא ישאלו אותי למה לא הייתי משה רבנו,

ישאלו אותי למה לא הייתי זושא'.

אז אם הכי טוב לך ולעולם שתהיה רב, אז תהיה רב.

ואם הכי טוב שתהיה עסקן, תהיה עסקן.

ואם הכי טוב שתהיה טכנאי מחשבים בירוחם, אז גם.

ואם פריסבי אז פריסבי.

אבל אם אתה יכול להיות רב,

אל תהיה פריסבי!!!!

זה כמובן לוקח לפעמים הרבה זמן לגלות

מה הכי טוב לי וטוב לעולם....

ומה ה' אלוקיך שואל מעימך, כי אם ליראה אותו.

ואגב, השאיפה שלי כרגע, היא להתפלל במנין 3 פעמים ביום

אם אתה יכול להיות פריסבי- אל תהיה רב-

בגלל שהסביבה משדרת שלהיות רב זה יותר אידיאלי!!!!!

פריסבי- בכל מקצוע אדם יכול לעשות באידיאלים, ויכול גם לעשות לגמרי בשביל הכיסים שלו

יש לא מעט רופאים שאין קשר בינם לבין אידיאל החסד...

יש עורכי דין שכל עניינם- ליישב את ארץ ישראל

יש אנשים הייטק- שעמלים לקדם את העולם, לתקן אותו למעלה יותר גדולה

יש עסקני ציבור שטוב להם וטוב לעולם שילכו הביתה לשחק עם הנכדים....

יש בורגנות שהיא רעה

כשאנשים שוקעים בחיים שלהם, בנוחות שלהם- ושוכחים שיש אדם נוסף לחשוב עליו, להשקיע בלתת לו

ויש בורגנות טובה- בד"כ תמצא את זה באנשים שמשקיעים בקהילה שלהם, בחסד לסביבה שלהם, במשפחתיות רחבה, -בלי אורות וזיקוקים

ישיבה או מוסד חסד כלשהו.

אחרי שהבנתי שתלמיד חכם גדול אני כבר כנראה לא אהיה.

עריכה: פינוק אנטרים לצדיקה

(עין אי"ה, ברכות ב, ט שמ"ב)

"כשם שבקיבוץ הנצרך לישובו של עולם, התכלית של ההנהגה הקיבוצית היא שיחיו בני אדם יושבי הארץ חיים ממוצעים מסודרים.

אמנם כדי שהכלל יגיע לחיים אמצעים, צריכים אנשים יחידים, עומדים על משמרת עבודת הכלל, להתנדב בעבודה רבה יוצאת חוץ לגבול האמצעי, כעבודת אנשי החיל שלפעמים ינדדו שינה מעיניהם ויעמדו הכן על המשמר שעות רבות יותר מהערך הראוי לחיים ממוצעים. והם מקבלים באהבה את העול הזה, אם בעלי נפש הם, ושמחים בעבודתם, באשר יודעים הם כי רק בהתנדבם הם להעמיד את מצב חייהם במצב יוצא מגבול הסבל הממוצע יצליחו את בני אומתם בחיים הממוצעים.

כן השרידים אשר ד' קורא העוסקים בתורה, הם אנשי החיל למשמרת, חומה המה לאומה הישראלית בכללה, אני חומה של תורה ושדי כמגדלות אלו ת"חי. אם אנשי החיל יאבו להיות מתנהגים בחייהם בגבול הממוצע, אז תהי' המדינה אבודה ולא תשיג גם ארחות חיים ממוצעים, כי חמס ושד יתרבה בה וידי צריה תשיג להדפה ולכלותה מעל פני האדמה.

ע"כ הת"ח אנשי המשמר צריכים להתנדב לעבוד יותר מהמדה הממוצעת, כדי להביא שלום לעולם, כדי להמשיך יפה את הקיום לאור ישראל וחייו האמיתיים.

ע"כ לא נביט אל חלישות הכח המוכרח כמעט ברובו להמצא בין ת"ח עמלי תורה, על כתיתות הגוף החומרי ועל המניעה מהמון תענוגי החיים וששון עליזים.

כי אך בזאת תתקיים התורה בעמל הגופני, הכתיתה נגד החלק המעשי הצריך סבל ועבודה של עיון וגרסא בעמל גדול, והרחקה מרגשות העונג של הרחבת החיים, ע"י ההתעמקות הנפלאה בעיונים שכלים מופשטים והגיונים מוסריים, איך לישר דרכם של בנ"א להתרומם מעל כל יצר לב האדם למראה עיניו, למען יוכלו בלא משוא פנים להורות לבנ"א הדרך הטובה והישרה, שתבא רק בהמתת החפץ הסוער לתענוגי הרוח שהם ראויים אמנם להמון, אבל ראוי להיותם רחוקים מלב בעלי עיון עובדי עבודת הקודש לישר דרך העם."

או שאת מעדיפה להביא לנו ב"שפת מקור"- קוקית חסרת ניקוד או ריווח?

אולי גם תבקשי מהרב קוק שבאופן כללי יפנק קצת יותר בנקודות? |גשם של פסנתרים יורד משמיים| פעם ספרתי משפט שלו עם 152 (!!!) מילים (איפשהו בעין איה)

הייתי מבקש ממנו בעצמי אבל נראה לי שאם אחותו הצדיקה תבקש הוא יותר יקשיב...

הוא פשוט כתב בלי הפסקה, נקודה בשבילו היתה הפסקה. להרים את היד.

דרך אגב, הוא תמיד כתב בעיפרון

בגלל שלטבול את העט בקלומוס לוקח זמן

ובנתיים המחשבות שלו בורחות 

ככה הוא העיד על עצמו.

החכמתני

הרב שלי החכים אותי

יכולת להתחיל לקרוא ולנסות להבין מה קורה פה.. את הקשר לשירשור- טרם הבנתי לגמרי (נחלום על זה בלילה...)

אדם ישר-

מהרב קוק א"א לבקש כלום בימינו

אפשר לבקש מהקב"ה שבזכות הרב קוק- ייתן לנו כמה נקודות, קצת הארה של "אש לבנה" בתורה שלנו

מה זה "אש לבנה"?

(את ממש פוגעת ברגשותיי השוביניסטיים, שאשה תלמד אותי מושגים בלימוד?)

אש=התלהבות..

לבנה=של קדושה, אורות, טוב, גאולה..

(לך ולמייכ)

אבל לא נראה לי שזה מה שצדיקה התכוונה.

זה נשמע כמו מושג אחד מחובר.

צאדיקה אולי קצת עזרה???

אולי תשלחי לנו קצת הארה של אש לבנה בהבנת דברייך?

המדרש בכמה מקומות אומר שהתורה ניתנה אש שחורה על גבי אש לבנה

יש הסברים מאוד עמוקים לרעיון הזה ,שלא אני האדם להביא ולהסביר אותם (הרב ד"ר גולל שליט"א יהיה התחלה טובה ללימוד...)

העיקרון הבסיסי הוא- יש בתורה את החלק שנמצא בתוך עולם ההגדרות, בתוך מילים, בתוך כלים- זה האש השחורה (כמו דיו)

ויש את  החלק שנמצא מעל המילים וההגדרות- שפע אלוקי פשוט, אינסוף -וזה האש הלבנה (כמו הקלף -שיכול לקבל כל רישום, וגם כשרשום כבר- יש את הלבן מסביב לאותיות)

הגיגול מצא לי גם אל זה>

אש לבנה - נתן אלתרמן

נער אחד לאור המנורה

כתב שיעורו על דף.

מוחו לא לומד לחשוב מהרה,

בפחד ביגיעה חשב.

וסביבו ענן קיטור וריח בערה

וחמת אם במר נפשה ומורא אב

וקול זקנים וטף ועשן כירה

ומסביב קהל גדול ניצב

וראשי הקהל מצווחים: זו צרה,

הנער הזה ראשו ראש רע

לא לנער הזה התפללנו זמן רב.

עוצם הנער עיניו

חדל לראות את אותיות הכתב.

אמרו אותיות: לולא פעם נכתבנו

על אש לבנה באש שחורה

כי אז הלא דם נטפנו

הערב לאור המנורה.

לגבי רגשותייך השובניסטיים-

על זה הרבנית אומרת-

חכמינו עשו דיון בגמרא אם פיל יכול להיות דופן של סוכה

והגעתי לתוצאות הנ"ל (גם לשיר...) אבל עדיין לא כ"כ הבנתי את המושגים.

תודה על ההסבר. החכמתיני.

ואין לי באמת רגשות שוביניסטיים מפותחים, אני אפילו מעדיף שאשתי תדע ותנסה ללמוד בעצמה, ולהתחבר לתורה לא רק בפן הרגשי הפשוט ביותר (ואני לא מזלזל בו ח"ו).

אבל חלאס עם הניצלו"ש. תודה ושבת שלום!

בעזהי"ת

אולי תוכל להגדיר את זה 'עד כמה אתם שואפים להיות אנשי קצה'.

[אנשי הקצה- הרב ערן טמיר] 

א. במה לעסוק?

ב. איך לעסוק?

כלומר כמו שאמרה צדיקה לא כולם נועדו להיות מה שמכונה בעולם הישיבות (החרדיות בעיקר) 'עילויים'. כלומר לא כולם נועדו להיות ראשי ישיבות/ אנשי חינוך/ אנשי ציבור/ ראשי ישיבות.

ובזה אני מסכים עם צדיקה שיש גם אנשים שעובדים בהיטק(דוגמא לדבר שבמבט שיטחי מאוד בורגני) לדוגמא וגרים בפתח תקווה (דוגמא לעיר שבה במבט שיטחי גרים אותם האנשים מהסוגריים הקודמים), יותר מיזה אדם שתפקידו להיות איש היטק והוא בכלל הלך להיות ראש ישיבה יכול מאוד להיות שזה טעות חמורה.

אבל צריך לזכור את השאלה השנייה וזה 'איך לעסוק?' אדם שעוסק בחינוך ברפואה יש לו פריוולגיה בזה, יותר קל לו להישאר אידאליסט ולהרגיש שליחות בעבודה שלו, החוכמה זה להיות איש היטק ולהרגיש בזה שליחות, ולא במובן של שיעור כל יום בדף יומי והחזרה בתשובה של העובדים, אלא במובן שע"י עבודת פיתוח התוכנה שלו הוא משפיע על ישובו של עולם ופיתחו, הוא מקדם את העולם לתכלית שלו עד שיבוא לידי שלמות גם פיזית, כן העולם צריך גם שלמות כזאת.

וכן בכל עבודה ועבודה בחיים.

ויש גם אנשים שעובדים במשהו שלא מקדם כלל, ולפעמים אפילו מזיק.

למשל, עו"ד שלא מונחה ע"י שיקולים מוסריים, ומציל ממאסר פושעים שהיו צריכים לשבת בכלא, פועל במפעל סיגריות ועוד.  אני מניח שגם לא כל פיתוח תוכנה מקדם את העולם.

אדם יכול להיות עו"ד ולעזור לאנשים שצריכים עו"ד (יש בירושלים עו" ד חשוב לא זוכר את שמו שלוקח באופן אובסיסיבי סוג של  תיקים מסוים בלי שישלמו לו) 

לא אמרתי שכל דבר הוא אידאלי!

בכל מקצוע יש דרכים לעסוק בו בשביל להפוך אותו(ואולי זה לא להפוך אלא זו המהות המקורית שלו) לאידאלי!

ממש עזרתם לי , אתם לא מבינים כמה.... בע"ה אשאף למקום הנכון.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

בתחנת אוטובוס?

בתור לרופא?

באמת? 

ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.

ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.

ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '

כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני