קיבלתי את הקטע הבא במייל הכיתתי ממשיהיא שלמדתי איתה באולפנה:
"היה הייתה ציפור יפהפייה. היא הייתה חזקה, חופשיה ואמיצה מאד.
לא היה בה פחד.
היא עפה לה לכל מקום שרצתה והייתה מאד גאה בנוצות הצבעוניות ומלאות החיים שלה.
יום אחד החליטה הציפור להשתקע בקן שלה.
היא החלה למרוט נוצותיה בזו אחר זו, ובנתה מהן קן מקסים.
הקן היה נוח, נתן לה תחושת ביטחון אמיתית, והיא הייתה מאושרת! אבל הציפור כבר לא יכולה הייתה לעוף עוד"
וזה מה שרציתי לשלוח בתגובה אבל לא רציתי את ה"עליהום" של שאר בנות הכיתה:
וואו, אחד הקטעים השוביניסטיים ביותר שקראתי בחיים שלי.
זה נשמע כמו הרצאה של איזו מנהלת חרדיה בנוסח - תתחתני, תלדי מליון ילדים ואל תעשי כלום עם החלומות והשאיפות שלך, ועוד תהיי שמחה שאת, כביכול, עושה את הדבר הנכון.
מזעזע.
אז התגברתי ולא שלחתי את התגובה הזו, אבל המייל הזה ממש עצבן אותי. אני יודעת שמ-א-ד חשוב לבנות בית מסיבות רבות וטובות ושיהיו שיענו משו בנוסח "ומה אם החלום והשאיפה שלה הם לבנות קן יפיפה וללדת ילדים?" אבל באמת - למה יש צורך לומר לבנות ישראל החזקות והיפות למרוט את נוצותיהן המרהיבות ולוותר על עצמן למען הקמת קן נוח ו-'מעניק ביטחון' ?! וחוץ מזה, הקמת בית ולהיות חזקה חופשיה ואמיצה ב-כ-ל-ל לא עומדים, או צריכים לעמוד, בניגוד זה לזה.
אשמח למחשבותיכם ודעותכים בנושא. אולי יש למישהו/מישהי פרשנות פחות נוראית?
תודה.
נ.ב
אני יודעת שאני חדשה בפורום הזה ספציפית ושזה לא ממש מנומס להנחית עליכם משהו כזה בתור מישהי בלי וותק בפורום, אבל לא חשבתי שאקבל תגובות בוגרות ומחושבות מפורום נוער וגיל ההתבגרות, אז תודה על האירוח.
