(פשוט נראה לי שהרבה לא הספיקו לראות את ההודעה לפני שנמחקה, וממש חשוב לי שיראו. ערכתי, אין בה כעת התייחסויות אישיות והבהרתי טוב יותר כמה נקודות)
אנשים לא מבינים מה גודל ההפרש, ומה טיבו של ההפרש בין אדם מאמין לאדם שאינו מאמין.
ולא מבינים כמה – לא יודע אם זו ההגדרה - "חולניות" יש בתהליך הזה של עזיבת הדת.
לא כתבתי כמו שצריך לכתוב, כי לא הבאתי תועלת במה שכתבתי,
אבל העובדה היא שאין פה אף אחד שכמוני – כשהוא רק רואה ניק של דתל"ש הוא מקבל צמרמורת.
(תוספת, ושלא נרדם בלילה בגלל מחשבות על הנושא, על דתל"שים)
זה שאדם מדבר בקלילות על "לקבל ולהכיל" כופר-
מראה כמה הוא לא מבין מה קורה פה, במה מדובר.
מראה כמה הוא לא מבין מה זה ההבדל בין עולם עם אלוקים לעולם בלי אלוקים.
התסבוך המטורף הזה (ואני מתכוון לתסבוך של המצב, לא של האדם) גודל פי כמה כשמדובר בדתל"ש, כי בצעד שלו, גם אם הוא לא מכוון לזה – יש כבר סוג של התרסה,
בניגוד לאדם שנולד חילוני, הוא הרי עזב את הדת, הוא בהכרח אומר משהו בעזיבה הזאת.
זה כואב בהרבה.
אז נכון שחד משמעית כתבתי לא בסדר, אבל כשמישהו פה יהיה במצב שהוא מזדעזע רק מלהיזכר בדתל"ש – שידבר.
(אני לא מתנצל בגלל שלמרבה הצער אני לא יכול להבטיח שזה לא יקרה שוב, התנצלתי כבר עשרות פעמים... זה חסר טעם)
ואגב, זאת הסיבה שדתל"ש, עם כל זה שמבחינות מסויימות אנחנו רוצים לחבק ולקרב אותו,
הוא לא יכול לדבר פה על הכפירה שלו, כן, גם לא להזכיר.
תבינו, לא משנה אם מדובר בהתרסה מכוונת,
אדם שעזב את הדת, כשהוא מתארח אצל ההורים שלו בשבת, הוא לא יזכיר לעולם את עובדת היותו כופר, גם לא בתמימות לצורך איזה עניין טכני.
כי בבית דתי לא מדברים על זה, מוכרחים לכבד את הבית.
פה זה בית. פה זה אתר דתי.
פה אתה לא מדבר על הכפירה שלך.
בלי קשר לאם אתה מתריס או לא, אתה מכאיב פה לאנשים.
היית חלק מהם, עזבת אותם. כשאתה מתארח כבד את הבית.
עיקר מה שאני רוצה לומר זה שהכל מגיע מתוך כאב גדול, אין לכם מושג עד כמה.
כמובן שאין לי שום עניין לפגוע באיש.
אני בן אדם שמחשבה על מישהו פגוע מפריעה לו מאד.
באמת. אני ש-ו-נ-א לחשוב על מישהו שפגוע בגללי. (גם אם לפעמים נראה אחרת)
אני מתנצל על כך שאני חוזר שוב ושוב לנושא. זה פשוט ממש חשוב לי.
