(האנונימי-בשביל אחותי הקטנה...שלא תקבל את זה בלי הכנה מוקדמת)

א. מוזמנת לאישי, (תכתבי פה ואני אפנה אלייך)

ב.אממ...זה יותר פורום של בחורים, אז הם לא יעזרו הרבה. מוזמנת לפורום של שר"ל/אול'/נוג"ה/בת מלך.האמת-נכנסתי בטעות.

ג. אז ככה:

חלק מהבעיה זה: הרבנות הצבאית אסרה, ולכן כקו גורף- לא הולכים.

נתחיל מזה שיש בעיה שאישה תיהיה בפיקוד של גבר, כאשר פיקוד משמעו שאת מחויבת. מדובר במסגרת צבאית נוקשה, שאין אפשרות לברוח. בניגוד לעבודה, שאז זכותך להתפטר, ובניגוד לשירות לאומי-שאז זכותך לקום וללכת, בצבא את מחויבת. אין אפשרות לצאת מהמסגרת עצמה ככלל, והמקס' שתשיגי זה העברה לתפקיד אחר- שם את יכולה להיתקל באותן בעיות שגרמו לך לברוח, זאת מבלי להחשיב את הבירוקרטיה הצבאית שיכולה ממש להאט הכל (לדוג': במסגרת ההסדר אחי בא לפני הגיוס משהו לצבא, הגיע מוקדם בבוקר כדי לא להתעכב, ואז עיכבו אותו שם כי הוא אמור לאכול שם א"צ- עוד בערך 5 שעות. ובסוף הוא התנדב לשטוף כלים ומסיפור של חצי שעה כולל המתנה הוא שהה שם כ-6 שעות).

ואין צורך לדבר על חברה מעורבת, אני משערת, לא כאן לפחות. אבל להיות בת בצבא זה כמו להיות בחברה מעורבת לחלוטין, רק עם קווים גמישים יותר- בניגוד לאונ', שם רק לומדים ביחד, בצבא גם מתגבשים בטירונות ובשירות עצמו, בין השאר כי התנאים הקשים ביחס להרגל גורמים להתלכדות- שהיא חיונית, נניח, במחלקה, אבל קטלנית לבחורה. ובוודאי שלבחורה דתית, שהיא תמימה מאד (כן, את תמימה. גם אני, כנראה אפילו יותר), אין לה גבולות מסודרים כי יש לה קו אדום ברור (עד הצבא...), ונושא זה ראוי יותר לדבר עליו באישי.

עוד עניין- לבחורה לא מתאים מסגרת צבאית נוקשה, כי מטבעה היא רכה יותר.

וכמובן שהבעיות עוד רבות, ומובא פה רק מעט שבמעט.

בכ"א, בהתאם לשאלתך, את צודקת. אכן יש תפקידים כמעט זהים בשר"ל ובצה"ל, שמיועדים לבנות. ז"א- הבעיה לא בתפקיד (גם בזה יכולה להיות בעיה, אבל זה כבר סיפור אחר), אלא בסביבה ובמסגרת הצבאית.

אנחנו איננו שונות מן החילוניות. גם להן לא טוב/ אסור להתגייס... אבל אצלהן זה לא מועלה לסדר היום, כי זה ברור שמתגיסים. והן גם לא רואות, לצערנו, את ה בעיה הצניעותית והבעיה ב"בנים-בנות" וכו'.

בכו"א, מוזמנת לאישי (את חדשה, אז תבקשי במיוחד ממשה - "admin")

התגייסתי ג'וב ככה שאני מכיר את המציאות.

כל שתי מטר בטירונות ישבה על סלע חיילת בוכה  - כנראה שהמקום הזה לא מי יודע מה מתאים.

והעיקר - היחס הבהמי אל בנות כאל אובייקט.

אין מה לעשות, אנחנו דתיים, מוסריים ויש לנו גבולות בנושאים האלה - מה שאין לאנשים אחרים.

רוצה דוגמאות?

מה זה משנה לבעלי אם אני תורמת את התרומה שלי בצה"ל או בשירות לאומי?

שים לב שאני גם לא מדברת על גיוס לקרק"ל, או משהו קרבי אחר.

אני אישית רוצה להתגייס למחלקת חינוך, ולהיות מד"נית/ מש"קית/ מורה חיילת, ודברים בסגנון... אז איפה הבעיה?

ואם אתה חושב שזה לא בסדר שבנות ילכו לצבא, אז מה עם בנים שעושים שירות לאומי?

מה הדין שלהם?

סליחה על התקיפות.. נושא רגיש 

והרש- אני אשמח לדוגמאות. זאת היתה מטרת השרשור מלכתחילה... אני רוצה לשמוע דעות.

שהיה רשום בה שרב גדול אחד (לא זוכרת את שמו כרגע...) אמר שאפילו אם בנות דתיות התגייסו לצבא כדי לשבת כל היום ולקרוא תהילים זה לא טוב (והציטוט הוא ממש לא מדוייק רק הרעיון הכללי) עצם האווירה שבצבא היא בעיתית לבנות דתיות...

בס"ד

אלא-

בת דתי'ה שמתגייסת לצה"ל-יש בזה אמירה![בין אם את רוצה או לא!]

במיוחד אם זה תפקיד שיש גם בשירות לאומי והיא בוחרת ללכת דווקא לצבא....

זה לא בהכרח מעיד על רמת דוסיות מסויימת!

אגב-

לאחרונה מס' רבנים התחילו לצאת באמירות שיש מקומות מסויימים בצבא שעדיפים לבת הדתי'ה על פני מקומות מסוימים בשירות הלאומי כי יש שם יותר פיקוח על ההתנהלות היומיומית!

[סליחה שלא הבאתי את המקור-לא הצלחתי למצוא..]

ככה שהדילמה היא אמיתית ולא פשוטה כלל.

הערה:כדאי להיזהר מלהסתמך בענייים עצומות על אלומה וכד',כי על אף עבודתם המדהימה-לא בטוח שהם יתנו לך מענה דתי/רוחני שמתאים לך!צריך בדיקה!

בכל אופן-מקוה שהנק' הובהרה!

והאמת-נמצאת במצב ממש דומה!

בהצלחה!

פשוט הרבנים (ככל הידוע לי) נגד גיוס בנות

אז לבחורים יש בעיה עם בנות שעושות משהו

בניגוד להוראת הרבים. יש בחורים שפחות

מענינת אותם הוראת הרבנים. אם מענינים אותם

בחורים מהסוג הראשון, אז גם אמור לעניין אותך

מה הרבנים אומרים, ואם מענינים אותך בחורים

מהסוג השני, אז מה אכפת לך מה הבחורים מהסוג הראשון חושבים?

מ.ש.ל.

ביהדות יש הסברים

ומותר ואפילו מומלץ לשאול שאלות

וכן גם שאלות של למה

נכון שאם לא מבינים זה לא סיבה לא לקיים

אבל מה שכתבת זו לא תשובה

מצטער אם הייתי פגעתי זו לא הכוונה

לבת אסור ללכת לצבא. לבת אסור ללכת לשירות לאומי.

עייני בספר תשובות לשאלות שנשלחו לרב מרדכי אליהו זצ"ל בהיותו רב ראשי לישראל.

לבנות אסור לשרת בצבא כך פסקה הרבנות הראשית לישראל.

יש גם בעיות בשירות לאומי (מבחינה מעשית) ולכן צריך להתייעץ לגבי זה עם רב.

ברשות אף אחד מהם בשרות היא יכולה לפרוש כשרוצה ולכן נחשב ברשות אביה.

חוץ מכל בעיות הצניעות.

מדוע לא להצטרף לאותו תפקיד בדיוק דרך השירות הלאומי?

מסתבר כנראה, שזה שונה מאד. האוירה בצבא היא שונה וקשה מאד. הלחץ של מלחמה, שמירה והתפקידים יוצרים מקום שמצד אחד יש לשמור על מתח קרב, רצון ומרץ להכות באויבים כראוי להם ובכך להגן על העם, ומצד שני, ודווקא בגלל זה- יש צורך גדול יותר לשמור על קדושה המחנה- במחשבה בדיבור ובמעשה, דווקא בשל הלחצים הנ"ל- ולכן עצם המצב יוצר מציאות קשה ביותר. לא סתם הוזהרנו יתר שאת- "והיה מחנך קדוש"- ובייחוד בשעת מלחמה, ולא סתם דוד המלך התפלל שהוא וחייליו לא יפגעו בשדה הקרב- בגוף, ובעיקר בנפש, בקדושה. אז כבר מהצד הזה- לא שייך לבנות, מעדינות נפשן, להיות במקום נפשי ופיזי שכזה.

וחוץ מזה- ההשוואה הזו לבנות חילוניות לא נכונה בכלל, מהיסוד. יש הרבה דברים שבנות 'חילוניות' עושות ואנחנו לא. לפרט?... מה זה אומר? אני, כאשה, יהודיה, משתדלת לשמור מצוות ולעשות את רצון ה' באמת- לא יכולה ולא רוצה לעשות הרבה דברים שפוגעים בדרך הזו- בצניעות, בשבת, באוירה נכונה טהורה וטובה שאני רוצה להיות בה, וכל זה- לא נמצא במחנה הצבאי בשפע. בלשון המעטה.. ודווקא לאשה זה לא שייך- שוב, בשל עדינות נפשה יותר מהאיש. לא חולשה, חלילה, אלא עדינות נפש וצניעות מיוחדת, לה. לכן זה היתרון שלה, ולא חסרונה חלילה. וכן- הלוואי שכל בנות ישראל, גם ה"חילוניות" כביכול, ידעו ויכירו בזה.

ומי שיתמה- והרי גם בש"ל יש מצבים ואוירה לא שייכים כלל- נכון, בודאי לא בכל מקום יש לעשות ש"ל.

זכרי את תפקידך, את עצמך, את בוראך והיי נאמנה לו, למי שאת באמת. וזה יאיר לך את הדרך הנכונה והמחשבה הבהירה לעשות את הדבר הכי טוב לך ולעמ"י, וזו תהיה התרומה הכי משמעותית שלך לעמ"י.

בשורות טובות, ובהצלחה!

תתקשר 1111 או לתל השומר.

יש משמעות לצבע?

יש לי תעודת השתחרר בכבוד. האמת ל זוכר באיזה צבע.

הצבע היה נגזרת של תפקיד.

ג'ובניק קיבל ארד, תמכל קיבל כסף ולוחם זהב.