בטח ערבים ישראלים חמודים.. אה.. חמורים...

א  שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ    יְהוָה.
ב  אֲדֹנָי,    שִׁמְעָה בְקוֹלִי:
תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, קַשֻּׁבוֹת--    לְקוֹל, תַּחֲנוּנָי.
ג  אִם-עֲו‍ֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ--    אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד.
ד  כִּי-עִמְּךָ הַסְּלִיחָה--    לְמַעַן, תִּוָּרֵא.
ה  קִוִּיתִי יְהוָה, קִוְּתָה נַפְשִׁי;    וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי.
ו  נַפְשִׁי לַאדֹנָי--    מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר.
ז  יַחֵל יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה:    כִּי-עִם-יְהוָה הַחֶסֶד; וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת.
ח  וְהוּא, יִפְדֶּה אֶת-יִשְׂרָאֵל--    מִכֹּל, עֲו‍ֹנֹתָיו.

צילום:מעיין אוליאל-(סוכנות תצפית)

בדקות האחרונות אזעקה באופקים וקריית גת..

הם אמרו "חמאס לחוץ מכניסה רגלית של יהודים, תראו מה הוא מפרסם..."

לא לוקחים שום דבר ברצינות..

ויודע מה?

כשאני חושבת על זה, אני בהחלט רוצה לצרוח "אמרנו לכם"

אתה יהודי!

היא יהודיה!

הוא יהודי!

כל אחד פה יכול להיות חייל - עם או בלי מדים!

אבל כולם יושבים בבית מול המחשב ובוכים ובוכים!

ומשתפים תמונות בפייסבוק של הרוגים ופצועים! וממשיכים לחלל את ה'!

וכשאני אומרת חייל, אני מתכוונת לזה שכל אחד שיכול ללחום!

אני אסתכן במעצר ולא אכפת לי-

אבל להכין בקבוק תבערה כל אחד יכול!

ועוד כמה דברים מעבר..

(תאמין לי שלמחבלים העזתים אין כסף לייצר רקטות, הם משתמשים בחומרים ביתיים)

אז כן -

די עם החוסר אונים והאפסיות הזו!

די לקלל את הממשלה ואת כולם -

צאו ותעשו משהו..!!!

להכין בקבוק תבערה כל אחד יכול???

השתגעת????.

את רוצה אנדרלמוסיה?

אסור לקחת את החוק בידיים!!!!!

מסכימה איתך שזה לא חכמה לשבת מול המחשב... וצריך לעשות משו..

 אבל דברים מחזקים שמותר לעשות!!!
 

כן! אני רוצה אנדרלמוסיה!!!

לא מדובר פה במשהו שא"א להשתלט עליו, כי לא פועלים נגד יהודים!

אבל כן!

מותר לקחת את החוק לידיים!

מותר לפעול נגד האוייב!

לא מותר! צריך!!!

אין פה שום חוק - יש פה חוחא ואיטלולא אחת גדולה!

ואתם, "המחונכים", תישארו חסרי אונים ומסכנים

וישחטו אתכם באוטובוסים, בטילים, בפיגועי ירי ובבקת"בים על הכבישים!

אנחנו לפחות נמות בכבוד ובגאווה, ועל קידוש ה'!

שפלות ישראל - זה חילול ה'!

הגיע הזמן שגם הם יבינו, שכל אחד יכול לפגוע בהם!

אז אמרה ממלכתיים, מה קרה?

ו... לא הייתי ממהר לומר שהנושא פה הוא עומק, יש כל מיני סוגים של עומק.

אין לי בעיה לשבת לשוחח על כל בעיה שתהיה -

עם שמאלנים, ממלכתים, חרדים וכל הגוונים שבין לבין..

אני כן משתגעת מהאמירה "אסור לקחת את החוק לידיים"- כשבחוץ אין שום חוק וסדר!

יש רק יהודים מתפוצצים! או מפוחדים עד מוות!

[מישהו פה חושב מה המשמעות "מספר אנשים לקו בחרדה" שאנחנו שומעים את המשפט הזה כל היום??!
הם אנשים עם טראומה נפשית מרגע זה והלאה למשך חייהם, ויצטרכו להשקיע טיפול במשך שעות רבות כדי לחזור לחיים נורמלים!]

אני לא יודעת מה איתך..

מתחילת המבצע ועוד חודש לפניו, אני לא ישנה!!

לא מפסיקה לחשוב על החיילים שלנו, גם אם הם עדיין לא בעזה ממש.

לא מפסיקה לחשוב על הטייסים שיוצאים לגיחות הפגזה ללא סוף בעזה - מרוטי עצבים ואולי חסרי שינה וכוח.

לא מפסיקה לחשוב על אלו שמטעינים את המטוסים ומטפלים בהם - שבטוח כבר מותשים!

לא מפסיקה לחשוב על ילדים שרצים למקלט (כבר 12 שנה!!!) 

על מתבגרים שעושים פיפי במיטה, כי הם חיים על הקצה.

לא מפסיקה לחשוב על אלפי רגעי חרדה ביום של אמהות אבות,ואנשים שחוששים לשלום בני משפחתם!

לא יכולה להירגע גם כשבתל אביב מפציצים ויש שיפטרו את זה במילה "שמאלנים - מגיע להם"

אז קודם כל בוא נרגע עם הזלזול ש-ל-ך כלפי פאנאטים - דבר ראשון.

לצייר אותי כמי שמקללת חיילים ואת הצבא - זה אך ורק סטיגמה! 
לא שמעת ממני מילה, הברה, עיצור או אות בכיוון הזה!

או לצייר אותי כמי שלא חושבת מעבר ל"בוא נהרוג ערבים" - גם לזה אין לך אסמכתא.

אין לחוק כרגע שום משמעות בויכוח, ולכן הכנסתי את המילה "ממלכתים" - ישר רצים לבדוק האם זה נכון בספר החוקים, בלי שום הבנה שיש מעבר לחוקים! והרבה!.

אז אולי דווקא הראייה הממלכתית מצומצמת?

חשבת על זוית ההסתכלות הזו?

האם זה נכון בספר החוקים". זה מאד שטחי.

ולכתוב "יש רק יהודים מתפוצצים... מפוחדים", זה מהדברים שהכי מחלישים.

צורת הסתכלות מתחילה מבפנים.

גם אם אפשר לעשות עוד יותר - מכים אותם יפה מאד וצריך לשמוח את זה, ולא להחליש בעת מלחמה רק כי "לא נלחמים מספיק".

לחשוב שה"פיתרון" הוא בזה שמישהו יצא ויזרוק בקבוק תבערה.. זה, עם כל ההערכה, ילדותי בעיני.

ולעצום את העיניים ולהתעלם מהמציאות, זו גם לא חוכמה גדולה. המציאות היא, שאם פה יעשו "פיגועים" פרטיים נגד ערבים, בסיגנון ש"הצעת" בכאבך, אז הממשלה תרגיש בלחץ מול כל העולם ובגלל דברים כאלה היתה יכולה גם להפסיק את כל המבצע (כן, אם טיפש אחד היה "מצליח" לגרום לפיצוץ באוטובוס ערבי כ"נקמה", היו יכולים להפסיק הכל. והחכמולוג הזה ילך מלא-סיפוק הביתה ש"נקם נקמת ישראל"..).

ניהול מדינה, זה יותר מורכב "אפילו" מניהול בית..  זה לא "או הכל או כלום".

אפשר למחות, אפשר להפגין בעד חיזוק הפעולה, אפשר להתנדב למילואים, אפשר להתפלל אפשר להוסיך תורה ומעשים טובים. וכו'.

אי אפשר שכל אחד יחשוב שהוא יכול לנהל את כל המערכה מהבית שלו באופן פרטי, ושילכו כולם לעזאזל...

יהודים שהורגים ערבים...

וזה לא משנה איזה כיפה או מדים יש להם או בכלל בלי זה או זה.

ולענין תגובות בוגרות -

אם כה ממלכתיים היו שומרים את הידיים שלהם בכיסים

בכפר מימון - אולי לא היו היום טילים בכלל....

אין לי מושג על מה אפשר להסתכל עמוק יותר בזמן שיהודים נפגעים...

אולי תסתכל אתה קצת רדוד יותר,

ובמקום להתעמק ולהסתכל מעבר -

תסתכל לדברים ישר בעיניים.

הנזק רב על ההפסד... כי את צריכה להילחם נגד שני הצדדים הלוחמים...

מצד שני.... אם יהיו המון שיעשו את זה |חושב|

שטויות, המדינה בכל אופן תצליח לעצור את זה, והיא תוכיח שהיא ממשלה מאד תקיפה כשמדובר ביהודים, לא תצליחו ליצור אוירה ש"כולם נלחמים נגד האויב"

זה יישאר קומץ שלא יתיחסו אליו ברצינות.

וברגע שלא הצלחתם ליצור אוירה ש"כולם נלחמים" זה כבר רק יזיק... זה שתבהילו איזה ערבי לא מעניין אף אחד.... רק אם תהיה אוירה ש...."לכל המדינה נמאס מהממשלה וכולם יוצאים לכלות את זעמם באויב..." יש בזה טעם.

אני לא הולכת להלחם בחיילים או בשוטרים.

ואני מניחה שגם כל אחד מהם בסתר ליבו מקווה שיקרה משהו שיעצור את הטירוף הזה.

מעניין יהיה לראות את התגובה של המדינה שלנו...

זה לא מובן מאליו שהתגובה תהיה עוינת.

(של הממשלה אולי כן, אבל העם.. יש לו לדעתי הרבה מה לומר..)

יכול להיות שהעם מרגיש שהממשלה לא מייצגת אותו... וממילא היה מוכן... נניח... לקחת  את העניינים לידיים, אבל למרבה הצער רוב העם בכלל לא רואה בערבים ביו"ש אויב, בכל אופן - זה בודאי לא מספיק חזק אצלו, הוא לא מזהה אותם עם העזתים... כך שמלכתחילה הפעולות נגד ערבים ביו"ש יתפסו כסתם פראות של חמומי מוח...

לו הייתם נלחמים בעזה - היה לזה פוטנציאל, כי אנשים באמת כועסים על הרפיסות, אבל ביו"ש, רוב העם לא רואה שם אויב של ממש... ממילא לא באמת יכולה להתפתח שם איזו מהפכה צרפתית...

אבל אני לא בטוח, צריך לחשוב על זה...

כשמדברים על הפסקת אש במקום לכתוש את עזה, זאת התוצאה!!

די! זה החיים שלנו!!
כמו שמדברים פה על לימודים, ועומס, וסרטונים ושירים מעניינים

ומצבי רוח וכל מה שבא, אז עכשיו ז-ה הנושא הבוער!

אנשים פורקים ת'לחץ והעצבים שלהם (לי זה לא נראה שונה מהפריקות שעושים פה תמיד..)

(אני פשוט מחוממת היום גם ככה מהמצב ההזוי הזה..)

שניה ממני.

אחת מהצוות כמעט התפוצצה יחד עם האוטובוס.

ימח שמם

ועדיין מחבל ומחבלת מסתובבים חופשי בשטח!

זו הבעיה

איזה זעזוע מבקבוק תבערה, כאילו מה? בבת עין זרקו על ערבים בקבוק תבערה ושום דבר רע לא קרה. האנדרלמוסיה היא הבעיה, או זה שיהודים נרצחים כתוצאה מכניעת הממשלה לחמאס? שום דבר כבר לא מזעזע אותנו. התרגלנו. קסאמים שעכשיו גרמו ל-40 משפחות מראשון להתפנות מבתיהם, אוטובוס שמתפוצץ, ואם מישהו מדבר על זה, אומרים לו: שקכ, אתה מחליש. אפילו לכאוב את המצב כבר אי אפשר? הרבי מחב״ד אמר שעצם הדיבור עם הערבים כבר אסור ומחזק אותם ומביא לשפיכות דמים. לצערנו ראינו את זה היום במוחש. אז נכון, אין מה לעשות חוץ מתפילות, כי אנו נמצאים בגלות תחת שלטון שהשקיע הרבה יותר בגירוש יהודי גוש קטיף מאשר בהגנה עליהם. אבל למה לגלות כזו אטימות והתנשאות כלפי מי שהמצב הזה כן משגע אותו? ההערצה העיוורת הזו לממשלה. מיכאל בן ארי סיפר לא אחת על דיונים בוועדת חוץ וביטחון, עם קצינים בכירים ומומחים צבאיים. כדאי לשמוע ממנו במה מדובר. אנשים שהמליצו למסור את הגולן לסורים. עם המרצח בשאר אסאד הם רצו ׳שלום׳. פייגלין כותב בצדק כי מי שהוביל לרצח רבין היה דוקא רבין עצמו, וזאת משום שכאשר לא מאפשרים למחות בצורה לגיטימית, לבקר את מהלכי הממשלה, לחסום כבישים ולחשוב אחרת - אז בעצם דוחקים ציבור שלם אל הקיר. וידוע מה קורה לבן אדם כאשר הוא מרגיש שמדכאים אותו וחונקים אותו. לו רבין שאמר אז ׳לא יהיו קטיושות מעזה׳ ו׳הם לא מזיזים לי׳ היה קשוב לקול העם, לא היינו מגיעים למצב בו החליט מישהו שאין עוד ברירה. כל חניקה של הדיון הציבורי והשלטה כוחנית של דעה אחת בלבד - יוליכו דוקא למצב הפוך מזה שרוצים המשתיקים. מקווה שהובנתי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.