יש הרבה כעס ומרמור כלפי ביבי על המהלך שלו, וללא ספק זה הולך לפגוע בו בבחירות, ועולה השאלה, וכי הוא לא היה מודע לזה שהוא יורה לעצמו ברגל מבחינה פוליטית במקרה הטוב, וקובר את עצמו במקרה הרע?
אני חושב שהוא כן היה מודע לזה, והוא ידע שהוא ישלם על זה מחיר כבד. אם ככה, אז למה הוא עשה את זה? בגלל אובמה.
אובמה לחץ עליו לעשות את זה. ואחרי הפאשלה שהוא עשה בתמיכה המוצהרת שלו ברומני, הוא נאלץ להסכים, כדי לא להחריף את היחסים ביניהם עוד יותר.
מה עדיף? שלי יחימוביץ? אהוד אולמרט?
אני לא הייתי נותנת לאולמרט להיות חשמלאי אצלי!
לא סומכת עליו בגרוש!
אז לתת לו לנהל מדינה?
ושלי- איזה טובות היא כבר תעשה פה?
הטיפשה הקטנה...
אולמרט עם כל היותו שמאלן, נכנס בעופרת יצוקה וריסק את עזה, כנ"ל בלבנון,(לא מדבר על המחדלים שברובם הצבא אשם) הוא לא השתפן ולא נכנע לאמריקאים כ"כ מהר כמו ביבי..
ד"נ- כמו שתמיד אומרים תמיד עדיף ממשלת שמאל עם אופוזיציה חזקה ולא ממשלת "ימין" שעושה מעשה שמאל!!!
אם את שואלת אותי? אף אחד מהם, כולם אפסים, רק בן ארי
בעיקרון,כל מי שמגיע לפוליטיקה ולשלטון
נהפך למשהו אחר וכבר עושה דברים
שהוא עצמו לא מאמין בהם ורק אתמול
התנגד להם נמרצות...
מסקנה-לא צריך ממשלה!
ביבי טוב רק בדיבורים!...
יש עוד נושאים.... ובעולם כמו שלנו ממשלת שמאל לחמש דקות היא אסון.... נישואים חד מיניים....כל מחלות השמאל ישטפו אותנו, לדעתי צריך בכל מצב לשמור על ממשלה ימנית. (זה בסדר, אני יודע שתגיד שביבי הוא לא ממשלת ימין, אבל ההבדל ברור)
ידידיה מאיר כתב לא מזמן בטור שלו בעיתון על לימוד התנ"ך בחברותא אצל ביבי... והוא אמר, גם אם זה רק הצגה, גם אם זה רק בשביל תדמית - עדיין זה טוב פי כמה מאחד שבשביל תדמית ילמד דברים אחרים...
מהבחינה הזאת ממשלת ימין עדיפה בכל מצב, כי "רשמית" לפחות, השמרנות והשפיות שולטת וזה חשוב.
מצד שני - מה שהיה עכשיו אכן נראה כמו טירוף מוחלט.... אני לא יודע מה עדיף, ביטחון או "ביטחון אידיאולוגי"....
ואולי עוד יתברר שיש הבטחה לתקיפה באיראן תוך שבוע....
ממשלת שמאל צרה עם אופזיציה ימנית רחבה לוחמנית(ביבי בנט ליברמן וכו' ואולי הם ישתפו פעולה עם בן ארי) יכולה להועיל הרבה יותר מאשר חוברת הליצנים שעכשיו שם.
ב15 שנים האחרונות אכלנו הרבה יותר קש ממשלות ימין מאשר ממשלות שמאל.
זה גרם לי לתהות ולחשוב שביבי הוא דוקא אידיאליסט ענק.....
זה באמת היה טירוף, אבל זה טירוף גם מבחינה פוליטית לביבי, היה אתמול סקופ ברוטר על זה שאובמה הבטיח תקיפה באיראן תמורת הפסקת האש...
זו שאלה מצויינת, ביבי ידע שזה יהיה אסון בשבילו, פוליטית.
להתלהם כמה שבא לו וכו', כשתכלס... מי כאן באמת באמת מבין במה קורה מתחת לפניי השטח? למה אנחנו חושבים שאנחנו באמת מבינים את כל המהלך? ...
לא יודעת. יש דברים שאפשר לנחש/לשער, אבל אני בטוחה שיש המון דברים שלא ידועים לנו.
רוצים להחוות דעה? עופו על זה. אבל למה כולם משפילים את ביבי ויורדים עליו בצורה תינוקית כ"כ?! זה לא מראה בגרות בנעל.
(זאת היתה הכללה גסה של "כולם", אבל הרוב. וזה לא נכתב כלפיי פותח השרשור.)
דבר אחד מבינים, וזה פשוט מאד, מפקירים את תושבי הדרום!!
מה מעבר, זה לא מעניין, לממשלה יש מחוייבות להגן על האזרחים שלה ואת זה היא לא עושה!
אמרו שהממשלה קבעה אז היא יודעת דברים שאנחנו לא יודעים.
יש שכל ישר לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין דברים פשוטים
אבל פה השאלה אחרת... כי ברור שביבי ידע שזה יזיק לו פוליטית.
זו שאלה מצויינת.
אלא אם זה מהלך טקטי כרגע הוא צריך ללכת הבייתה עד שיוכח אחרת
אבל אתה מסכים שהשאלה שאלה טובה?
והיא גורמת לי לחשוב שאובמה הבטיח משהו בקשר לאיראן...
היתה ידיעה כזאת אתמול ברוטר.
הוא מנסה לנקום בביבי ולדפוק אותו בבחירות.
אמרתי, רוצה להחוות דעה? תחווה. אבל כל הדיבורים שיורדים על ביבי בצורה תינוקית מפריעים לי. אתה לא יודע מה המניעים שלי, ק"ו שלא תבין לגמרי את המניעים של ראש הממשלה עד הסוף.
שהוא גם "מספר", גם חכם, וגם צדיק..
איך אמר הרצי"ה זצ"ל? "בטנקים נשכנע אותם"..
אבל באמת קשה לדעת איזה לחצים הפעילו "ידידינו האמריקאים" התפרסמו דברים קשים מאד על מה ש"איימה" מזכירת המדינה.. אינני יודע את מידת הדיוק.
לטעמי, היה צריך "לזרוק אותה מכל המדרגות" (בצורה דיפלומטית כמובן), אחרי הרצאה קצרה על תולדות ישראל ומי עמד לאבותינו ולנו.,
אבל צריך לומר את האמת, שלא עמדנו אישית בניסיון הזה ובאחריות הזאת.
ומכל מקום, מה שברור לגמרי - שאם לא הויתורים לאוייב החל מקמפדיוויד, דרך הנסיגה מלבנון, אוסלו, ההתנתקות, ההכרזה על "שתי מדינות" -
לא היינו מגיעים לזה.
הכלל: כל מה שמוותרים להם במחשבה שיש בכך "חוכמה", נשכחת ה"חוכמה" ונשאר הויתור על דברים מהותיים. אח"כ - לך תחזיר את זה מול כל העולם. אפשר - אבל זה כבר יותר קשה.
ועל זה נאמר: באין חזון ייפרע עם. צריך לדעת שממטרות בסיסיות לא נסוגים, הארץ, הצדק, המלחמה ברשע.
אפשר לעשות "פטנטים" - "בתחבולות תעשה לך מלחמה" אבל לא ע"ח המהות.
כמה שנגביר את הרוח הגדולה, שנבין את צדקתנו, שנקרין מזה על כל המדינה - כך נחזה פחות בדברים מבישים כאלה, ונתמלא יותר בחוסן. וגם הגויים - כשרואים שיש החלטיות, תופסים צעד אחורה.
ומכל מקום, גם בינתיים צריך לעודד כל התעוררות של טוב, התייצבות של למעלה ממאה אחוז מילואים, הפצצות על האוייב בשמחה של מצוה וכד'. כן יאבדו כל אויביך ה'.
אפשר לסמוך על "נצח ישמעאל" ימ"ש שבקרוב תהיה הזדמנות נוספת.. נקוה שתמוצה יותר טוב. כמו שנאמר בענין מלחמת מצוה: עד רידתה.
להוביל אותנו למסקנה שביבי פועל משיקולים אמיתיים- גם אם זה יעלה לו במנדטים?
למה הנקודת הנחה שהוא פעל משיקולים אישיים- והשאלה מה הם?
ביבי לשלטון!! (סתם, סתם..)
אבל באמת, אני מעריך את ביבי, והמהלך הזה, גם אם לדעתי הוא מוטעה, מוכיח לי שנתניהו שלם עם עצמו, ופועל בישרות, מתוך אמת פנימית.(להזכירכם- את הפסקת האש המדינה רצתה כבר מהתחלה, אז זה לא רק לחץ של אובמה).
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
