הוא אחד מל"ו..

אדם ענק, בעל חסד ומידות טובות, אשרי יולדתו <צ>

מוטי, לא הבנתי מה רצית שיענו?? יש למשהו הוא אמינא שהוא לא?

יש לך הווא- אמינא שהוא לא רוצח???

מאיפה לך הדחיפות על הסקר הזה?

הוא אוייב. לא רוצח.

הייתי שמח להיות רוצח אויבים.

ומצטרפת לשאלה של עדיאל- מה אכלת השבת?

מי שהוא מהחמאס

מי שרוצה להרוג אותי ולמחוק לי את הבית ולעקור אותי מהאדמה שלי

הוא גורם שאני רוצה לקיים בו בהקדם את הכלל- מי שיורה ראשון- נשאר חי, או בעברית "הקם להורגך השכם להורגו"

כל ההבדל בין אויב לבין רוצח הוא- אוייב מתכוון לרצוח- אפשר עדיין למנוע את זה, רוצח- כבר עשה- כל מה שנשאר זה לחסל אותו כדי לנקום וכדי לוודא שזהוא לא יזיק יותר (וכדי לבער את הרשע  מהעולם- שזו גם מטרה חשובה!)

לא מבינה מאיפה השאלה שלך מתחילה בכלל

זה קשור לזה שארה"ב מדברת כל הזמן על "מלחמה בטרור" ולא מבינה שזה לא טרור, לא מדובר במשוגעים שרוצים להרוג משום מה... זה איסלם.

 יש להם סיבה לעשות את זה, הם אויבים.

נכון שברגע הראשון נראה שכשאני אומר שהוא לא רוצח אני כביכול יותר מכבד אותו... אבל זה לא כך. הוא יותר גרוע הוא אוייב.

(יכול להיות שספציפית כאן הוא גם רוצח, כי הוא רוצח גם חבר'ה משלו, אבל לא על זה דיברתי)

ברור שרוצח הוא אויב

לא מבין

הוא אוייב שלנו. מה לא ברור?

נכון שהוא פועל פעולת רציחה, הוא הורג,

אבל הוא אוייב, לא רוצח.

לשפוך דם??

אבל יש הבדל בין היחס לרוצח ובין היחס לאוייב. זה הכול.

כל הזמן מדברים על הרוצחים... זה נחמד בשביל הסברה אבל לפחות אנחנו לא צריכים להתייחס אליהם כאל רוצחים.

הם אויבים. ולפחות מבחינתנו זה יותר גרוע מרוצחים.

לזה שהוא אויב

רק ב"הארץ" צריכים לומר רוצחים כדי להצדיק לחימה,

אצלנו צריכים לדבר על אוייב ולא על רוצח.

טוב, הנושא יצא מפרופורציה.

או שאתם קולטים לאט או שאני גאון... תבחרו...

ולמה אתה מנסה לעשות שמיניות באוויר כדי להסביר באופן לוגי והגיוני חילוקים

שיסודם במושגים שארה"ב מדברת עליהם

ממתי שחורדיני אחד ועוד בלונדינית --קשורים להיגיון ביחס לקיטלוג אויבים רוצחים ושאר "מח-שמו-הערבי"ים???

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t491160#5628253

כן....אני באמת חושב שהוא רוצח.

אשמח לפרט באישי........

שמא תאמר שאנחנו רצחנו את אחמד ג'עברי. הייתכן?

אנחנו הטובים!
 

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.