צריך להשקיע כדי להצליח..

תעשי שיעורים. תקשיבי בשיעורים. 

עצות?

לסדר את הזמן ע"י יומן. [ממש לכתוב מה את עושה כל שעה ושעה]

לתכנן את הכול לפי עבודות ושיעורים, אני כותב הכול ביומן מה לעשות ולמתי, וכך מתכנן מה אני צריך לעשות היום, כמובן שלא לשים יותר מדי עבודות בבת אחת, ברגע שסיימתי את מה שתוכנן להיום אני הולך לישון או לנוח, חשוב לזכור שמי שעושה יותר מדי שיעורי בית גומר בסוף עם ציון נמוך יותר, צריך לעשות הכול במידה.

בהצלחה בחצי השני של הסמסטר

אין לי יותר מידי עצות בשבילך כרגע, חוץ מלהגיד שזה יעבור בשנה ב', ואולי אפילו כבר בסמסטר ב'...

לא כי יהיה יותר קל בהכרח, אלא כי פשוט תביני שאי אפשר לחיות רק את הלימודים, ויש עוד דברים בחיים... אז לומדים להכניס את הכל.

אני עכשיו בשנה ג' של תואר סופר-תובעני.

בשנה א' - ממש לא חייתי. לא עשיתי כלום-כלום-כלום חוץ מלימודים! (טוב, שיעור תורה 1 בשבוע. זהו!)

זה היה ברמה פסיכית לגמרי... אבל הייתי לחוצה והיסטרית... לא הבנתי איך אני אצליח להתחתן ככה...

בשנה ב', כבר הבנתי שאני לא מסוגלת לחיות ככה, ועם כל הכבוד ללימודים, שתופסים את רוב חיי כרגע, הם לא העיקר.

בה בסוף השנה הזו התחתנתי...

ועכשיו אני נשואה, וגרה רחוק מהלימודים, והעומס לא מתחיל לרדת.. (וזאת גם לא השנה האחרונה של התואר..)

אבל חיים. כי אין ברירה.

נכון, זה קשה והכל, אבל בסופו של דבר הרבה מההצלחה בלימודים תלויה גם בבריאות הנפשית. ואי אפשר להצליח בלי לנשום...

הלימודים זה חשוב, אבל חשוב לזכור שהם רק כלי לחיים טובים יותר, לא להיפך.

מנסים לתכנן את הזמן כמה שיותר טוב...

ולדאוג שבכל יום יהיה לך זמן למנוחה, לעשות משהו שעושה לך טוב (שיחת טלפון, לפגוש חברה, קניות..)

זה באמת לחוץ ותובעני, אבל לא כדאי לתת לזה להשתלט עלייך, אלא שאת תנהלי את הלימודים ולא הם אותך.

ואם את רוצה עזרה באישי בשמחה,

גם אני שאלתי פה שאלה כזו לא מזמן...

ואני עדיין מנסה להתמודד

שיהיה בהצלחה!! 

בעזהי"ת

שיעורי בית, למידה לבחנים, עבודות, הכל.

עובדת על מחשב- וככה כל שניה מנוצלת [אני מסכמת את השיעורים תוכדי, על המחשב..]

בינתיים לא מרגיש לי עמוס מאוד ככה..

שנה א'.

בס"ד

בתור סטודנטית שמכירה את המצב מקרוב, אספתי כמה נקודות שהצילו אותי מהלחץ האינסופי...אז הנה:

1. קודם כל- תאמיני שאם הקב"ה הביא אותך למקום הזה, נמצא איתך במקום הזה ועוזר לך להישאר בו- אם זה מה שטוב בשבילך (ובשביל העולם). לי זה כל כך עזר וכל כך הרגיע. הידיעה שלא הכל בידיים שלי- הרי הכל יכול להיגמר ברגע אם זה מה שהקב"ה ירצה, ולכן, אם אני עדיין כאן- ה' איתי כאן.

הרגשתי שהקב"ה מעביר אותי שיעור מאתגר וגדול באמונה, שיעור שלא ייגמר עד 120 כנראה... 

2.תדוני את עצמך לכף זכות. זו מיומנות נרכשת, ככל שמתאמנים זה בא יותר בקלות. לדוגמה- במקום להגיד "יכולתי לעשות/להתאמץ יותר" (משפט ש-99% מהמקרים נכון!), ללמוד להגיד לעצמך למשל, "למרות שהיה לי קשה לשבת ללמוד, כל הכבוד לי שניסיתי". זה בונה את הביטחון העצמי ובעצם גורם לך להיות שמחה יותר- ובסופו של דבר להתנהל יותר ביעילות- ולהצליח יותר. בדוק. 

3. בהמשך לנקודה הקודמת ושוב על אותו עיקרון- להתמקד בהצלחות הקטנות, בבחירות הטובות שלך ולציין אותן בינך לבין עצמך- "הפעם הייתי יותר יעילה", "מצויין שסיימתי את העבודה" (בלי קשר לעובדה שנשארו לך עוד שלוש). וכן על זו הדרך  

(הערת ביניים- לא לדאוג שאולי תפסיקי לשים לב לדברים שאת צריכה להשתפר, קודם כל, כי בהסתכלות בטוב את בעצם משתפרת וגם כי לא כל כך מהר שוכחים את החסרונות שלנו...)

4. לי מאד עזר לראות את הלימודים בתור "עבודת ה' שלי כרגע". ממש ככה! אם יש אנשים שמקימים יישובים/ מצילים את העולם, אז מבחינתי הלימודים שלי שווי ערך לזה- מהבחינה שזה מה ה' רוצה שאעשה עכשיו. מהמקום הזה אני משתדלת לראות את הלימודים כסוג של מצווה, ומצוות צריך לעשות עם חיוך על הפנים. (גם אם זה מאולץ, זה הופך לאמיתי).

5. תעצרי (רצוי ממש עכשיו) ופשוט תגידי תודה. תודה לקב"ה שהביא אותך למקום שאת נמצאת, זה לא ברור מאליו- יש כל כך הרבה שנלחמים להגיע למקום הזה. התודה הזאת ממלאת בהרגשה שבעצם אני נמצאת במקום טוב, אני עושה משהו בחיים שלי.

6. ומשהו גשמי לסיום... 

שווה להשקיע ב"חיזוקים" קטנים לשעות המועדות לפורענות. זה יכול להיות "הפסקת מוזיקה" או משהו אכיל במיוחד, לקרוא משהו מצחיק או מחזק, לצאת לרוץ או סתם להתמתח. זה לא רק עצה, זה באמת הכרחי כדי לא לאבד צלם אנוש...

זהו בערך... (מי היה מאמין שיהיה לי כל כך הרבה לכתוב? האמת שביחס לתואר העמוס שלי זה ממש בקטנה )

לא למות חס וחלילה!

קודם כל קשה לנהל גם חיים במקים וזה משהו שלוקחים בחשבון.

לוקחים נשימה עמוקה ועוברים את זה, תמיד אפשר למצוא איזה חצי יום פנוי בשביל להתפנק (ממליצה בחום)

לומדים לומדים ומשתדלים למצוא דברים שיקלו עלינו. מה שעוזר לי למשל שחשבון בנק שלי בטפחות(שאותו אני מנהלת לבד ומסתדרת לבד) אני לא צריכה להגיע לבנק כי יש בנקאי אישי שאפשר להתכתב איתו במייל למשל ואז אם קורה משהו לא צריך לרוץ פשוט מטפלים בזה ועוברים הלאה. עוד משהו שעוזר לי זה לעשות שיעורי בית הכי סמוך ללימודים שאפשר, המוח זוכר ממש טוב ישר וחוסך זמן בשיעורי בית

לעבור מנחה 3 חודשים לפני הסוף- אני לא יודעת כמה זה ריאלי.

תואר עיוני, ולצערי באמת אין המון חומר ל-2 מאמרים נוספים. אפשר ל-1. המון זמן התבזבז על כיוונים שלא צלחו.

אני מרגישה שהמנחה חושב שהתחתנתי קטולית עם הבעיה שאני מנסה לפתור. אני כולו באתי ל-4-5 שנות מחקר, לא מעבר. 

גם באמת שהמחקר מייאש אותי לגמרי. אני אמורה ללדת בתחילת שנה ואין כיוון מבטיח באופק. אם אצטרך לעבוד על זה עד לפתרון הבעיה אני עלולה להשתגע באמצע.

הגיוני שיש הרבה כיוונים שלא צולחים אבל בדרך כלל יש כיווני מחקר עם סיכון יותר גבוה ויותר חדשניים וכיווני מחקר נוספים פחות חדשניים אבל עם סיכוי טוב יותר להצלחה.

לגבי הוועדה המלווה זה החוקרים שהיו במעבר שלב.

הייתי קובעת פגישה עם המנחה ומנסה להבין איך כן אפשר לכנס את החומר שיש למאמר אחד נוסף. איזה סימולציות חסרות וכו ושמה על זה פוקוס מרכזי. יכול להיות גם שהמנחה שלך אובר ביקורתי ואם תדברי עם הוועדה המלווה הם דווקא כן יחשבו שיש מספיק חומר או קרוב לזה (מכירה מנחים משוגעים שלא רצו לשחרר אנשים בתואר שני גם אחרי כמה פרסומים וטענו שזה לא מספיק).

פשוט אני כבר כל כך מותשת מזה שכבר פחות חשוב לי התוספת ד"ר לשם שלי, העיקר לסיים.

כרגע הכיוון של הפסקת לימודים הכי ריאלי, מקווים לנס עם הרבה עבודה קשה.

ומוסיפה שאפשר לקבל הארכות אוטומטית עכשיו בגלל המלחמה..

בכל מקרה לא הייתי מוותרת, הייתי מנסה לראות איל אפשר כן להוציא מזה בחודשים הקרובים דוקטורט, את לא צריכה שלושה מאמרים אלא עבודה בהיקף של שלושה מאמרים

מניחה שיש לך וועדה מלווה, אולי להתייעץ איתם? זה אמור להיות חלר מהאחריות שלהם

בדכ עושים באמצע הדוקטורט ומגישים להם מסמך. רוצה לכתוב לי בפרטי מאיזה אוניברסיטה את?

אם את לא זוכרת, יכולה לשלוח מייל לרשות לתלמידי מחקר אצלכם

לי התואר השני לקח זמן רב, כך שבאמת לפעמים דברים מאתגרים ממש ולא הייתי מציע להתייאש אם כי הרמה של שני ודוקטורט לא קרובים.

שולח כוחות מכאן.

תרצי שאפרסם את זה בראשי כדי להשיג עוד תשובות?

אין חובה לסיים דוקטורט בצורה של מאמרים. זה אופציה, אבל לא חובה.

אמור להיות בתדירות של פעם בשנה פגישה עם ועדה מלווה (מהמוסד שלך או חיצוני), והם אמורים לתת חוות דעת נוספת למנחה לגבי התרומה, התקדמות וכו'.

נראה שלא היה לך דבר כזה.

בטח יש אצלכם דיקן\אחראי תארים מתקדמים שאפשר לדבר איתו על העניין.

בסופו של יום, דוקטורט זה עובר\נכשל. זה לא משנה אם עוברים ב-61 או במאה.

אז בסדר, לא יצא מאמר יוקרתי. אבל השאלה היא אם מה שכן נעשה מספיק למשהו, ובשביל זה שווה לפנות למישהו בעל תפקיד באוניברסיטה (הכוונה היא לפרופ' בכיר מהתחום, שכבר הגיש סטודנטים משלו ובחן אחרים, ויש לו למה להשוות) ולשמוע מה אפשר לעשות.

והרבה דירות שותפים.
 

בלוד יש כפר סטודנטים.

ברחובות יש כפר סטודנטים.

מניח שיש גם מעונות בבר אילן, לא יודע איך הם.

אוכל לחפש פרטי קשר לכל השלושה למי שרוצה, מוזמן לפנות בפרטי.

ממה שהבנתי

הרבה דתיים גם

ייתכן מאוד שאפשר לגור שם גם בלי ללמוד באריאל

שווה לבדוק

זה אחלה שאלון.

רק סתם מעניין להבין  מה ההבדל בין השכלה אקדמית מלאה (בטעות-נפוצה כתבתם אקדמאית), ובין תואר אקדמי.

שלום לכולם!

אנחנו עדיין בשלב איסוף הנתונים ומחפשים גם אנשים שיש להם לקויות למידה (דיסלקסיה / דיסגרפיה / דיסקלקוליה).

האם יש בקרבתכם אנשים עם ליקויי למידה אשר הגיעו לגיל 18 והם ירצו להשתתף במחקר?

תודה רבה לכל מי שרוצה לעזור או שכבר עזר.

יום נעים ורגוע. 

נ"ב, אשתדל להעביר את השאלון בקבוצת שאלונים.

שלום!

אנחנו צריכים עוד 22 אנשים עם ליקויי למידה (דיסלקסיה / דיסקלקוליה / דיסגרפיה).

תודה רבה על כל עזרה אפשרית.

מאחלת יום טוב ורגוע.

אפילו אם אתם סתם דילגתם על המסרון שלי ולא הגבתם אליו בשום צורה אני לא יאחל לכם "יום גרוע". תשמרו על עצמכם. 

למעשה השאלון לא צריך לקחת 30 דקות, והוא לוקח הרבה פחות זמן.

כדי להתחשב באנשים שקשה להם לקרוא ולמקד קשב ציינו שצריך למלא את השאלון "במשך 30 דקות".

כלומר, מותר לקחת עד 30 דקות. 

אני רציתי להדגיש כי את/ה כעונה על השאלון יכול/ה לקחת לעצמך עד 30 דקות לענות על השאלון, כדי לא למהר לשום מקום ולא להילחץ שהזמן יגמר.

אנחנו צריכים עוד 21 אנשים עם לקויות למידה! תעזרו להגיע למטרה ולסיים את התואר ראשון בהצלחה.

בבקשה אל תלחצו השאלון הוא קצר, אנונימי, ואתם יכולים לפרוש ממנו בכל רגע.

תודה רבה על עזרתכם ותודה למי שכתב לי.

יום טוב לכולם.  

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

אני לא יודע באיזו רמה זה קריטי.

מתמטיקה זו אותה מתמטיקה.

מדעים זה אותם מדעים.

לשון ואזרחות זה כלל ארצי אני מניח.

חינוך מיוחד אני משער שלא אמור להיות קשר השקפתי

נשארת עם תנך ותושבע ואולי אנגלית אם זה הכיוון שלך אין לי מושג כמה זה קריטי  ההבדל ביניהן, אני לא למדתי בהן מעולם אבל אתה יכול לקרוא מאמרים שהם מוציאים באינטרנט.

ככלל, אורות ישראל היא מכללה נוחה שמטרתה להעביר כמה שיותר סטודנטים. הלימודים שם בדרך כלל נוחים יותר, אין דרישות מוגזמות וממוצע הציונים יחסית גבוה.

והיפכם בהרצוג - שם יש יותר אג'נדה, בטח הלימודים יותר מעמיקים (לפחות ביהדות) אבל גם הדרישות והציונים נם קצת שונים.

מאיפה תצא יותר חכם? לא ערכתי מחקר מסודר, אבל ההנחה שלי ביחס למכללות לחינוך, זה שאין קשר בין חוכמתך לרמה וסגנון הלימודים שלך. אם אתה חכם וסקרן - תתפתח בכל מקום, וכן להיפך.