צריך להשקיע כדי להצליח..

תעשי שיעורים. תקשיבי בשיעורים. 

עצות?

לסדר את הזמן ע"י יומן. [ממש לכתוב מה את עושה כל שעה ושעה]

לתכנן את הכול לפי עבודות ושיעורים, אני כותב הכול ביומן מה לעשות ולמתי, וכך מתכנן מה אני צריך לעשות היום, כמובן שלא לשים יותר מדי עבודות בבת אחת, ברגע שסיימתי את מה שתוכנן להיום אני הולך לישון או לנוח, חשוב לזכור שמי שעושה יותר מדי שיעורי בית גומר בסוף עם ציון נמוך יותר, צריך לעשות הכול במידה.

בהצלחה בחצי השני של הסמסטר

אין לי יותר מידי עצות בשבילך כרגע, חוץ מלהגיד שזה יעבור בשנה ב', ואולי אפילו כבר בסמסטר ב'...

לא כי יהיה יותר קל בהכרח, אלא כי פשוט תביני שאי אפשר לחיות רק את הלימודים, ויש עוד דברים בחיים... אז לומדים להכניס את הכל.

אני עכשיו בשנה ג' של תואר סופר-תובעני.

בשנה א' - ממש לא חייתי. לא עשיתי כלום-כלום-כלום חוץ מלימודים! (טוב, שיעור תורה 1 בשבוע. זהו!)

זה היה ברמה פסיכית לגמרי... אבל הייתי לחוצה והיסטרית... לא הבנתי איך אני אצליח להתחתן ככה...

בשנה ב', כבר הבנתי שאני לא מסוגלת לחיות ככה, ועם כל הכבוד ללימודים, שתופסים את רוב חיי כרגע, הם לא העיקר.

בה בסוף השנה הזו התחתנתי...

ועכשיו אני נשואה, וגרה רחוק מהלימודים, והעומס לא מתחיל לרדת.. (וזאת גם לא השנה האחרונה של התואר..)

אבל חיים. כי אין ברירה.

נכון, זה קשה והכל, אבל בסופו של דבר הרבה מההצלחה בלימודים תלויה גם בבריאות הנפשית. ואי אפשר להצליח בלי לנשום...

הלימודים זה חשוב, אבל חשוב לזכור שהם רק כלי לחיים טובים יותר, לא להיפך.

מנסים לתכנן את הזמן כמה שיותר טוב...

ולדאוג שבכל יום יהיה לך זמן למנוחה, לעשות משהו שעושה לך טוב (שיחת טלפון, לפגוש חברה, קניות..)

זה באמת לחוץ ותובעני, אבל לא כדאי לתת לזה להשתלט עלייך, אלא שאת תנהלי את הלימודים ולא הם אותך.

ואם את רוצה עזרה באישי בשמחה,

גם אני שאלתי פה שאלה כזו לא מזמן...

ואני עדיין מנסה להתמודד

שיהיה בהצלחה!! 

בעזהי"ת

שיעורי בית, למידה לבחנים, עבודות, הכל.

עובדת על מחשב- וככה כל שניה מנוצלת [אני מסכמת את השיעורים תוכדי, על המחשב..]

בינתיים לא מרגיש לי עמוס מאוד ככה..

שנה א'.

בס"ד

בתור סטודנטית שמכירה את המצב מקרוב, אספתי כמה נקודות שהצילו אותי מהלחץ האינסופי...אז הנה:

1. קודם כל- תאמיני שאם הקב"ה הביא אותך למקום הזה, נמצא איתך במקום הזה ועוזר לך להישאר בו- אם זה מה שטוב בשבילך (ובשביל העולם). לי זה כל כך עזר וכל כך הרגיע. הידיעה שלא הכל בידיים שלי- הרי הכל יכול להיגמר ברגע אם זה מה שהקב"ה ירצה, ולכן, אם אני עדיין כאן- ה' איתי כאן.

הרגשתי שהקב"ה מעביר אותי שיעור מאתגר וגדול באמונה, שיעור שלא ייגמר עד 120 כנראה... 

2.תדוני את עצמך לכף זכות. זו מיומנות נרכשת, ככל שמתאמנים זה בא יותר בקלות. לדוגמה- במקום להגיד "יכולתי לעשות/להתאמץ יותר" (משפט ש-99% מהמקרים נכון!), ללמוד להגיד לעצמך למשל, "למרות שהיה לי קשה לשבת ללמוד, כל הכבוד לי שניסיתי". זה בונה את הביטחון העצמי ובעצם גורם לך להיות שמחה יותר- ובסופו של דבר להתנהל יותר ביעילות- ולהצליח יותר. בדוק. 

3. בהמשך לנקודה הקודמת ושוב על אותו עיקרון- להתמקד בהצלחות הקטנות, בבחירות הטובות שלך ולציין אותן בינך לבין עצמך- "הפעם הייתי יותר יעילה", "מצויין שסיימתי את העבודה" (בלי קשר לעובדה שנשארו לך עוד שלוש). וכן על זו הדרך  

(הערת ביניים- לא לדאוג שאולי תפסיקי לשים לב לדברים שאת צריכה להשתפר, קודם כל, כי בהסתכלות בטוב את בעצם משתפרת וגם כי לא כל כך מהר שוכחים את החסרונות שלנו...)

4. לי מאד עזר לראות את הלימודים בתור "עבודת ה' שלי כרגע". ממש ככה! אם יש אנשים שמקימים יישובים/ מצילים את העולם, אז מבחינתי הלימודים שלי שווי ערך לזה- מהבחינה שזה מה ה' רוצה שאעשה עכשיו. מהמקום הזה אני משתדלת לראות את הלימודים כסוג של מצווה, ומצוות צריך לעשות עם חיוך על הפנים. (גם אם זה מאולץ, זה הופך לאמיתי).

5. תעצרי (רצוי ממש עכשיו) ופשוט תגידי תודה. תודה לקב"ה שהביא אותך למקום שאת נמצאת, זה לא ברור מאליו- יש כל כך הרבה שנלחמים להגיע למקום הזה. התודה הזאת ממלאת בהרגשה שבעצם אני נמצאת במקום טוב, אני עושה משהו בחיים שלי.

6. ומשהו גשמי לסיום... 

שווה להשקיע ב"חיזוקים" קטנים לשעות המועדות לפורענות. זה יכול להיות "הפסקת מוזיקה" או משהו אכיל במיוחד, לקרוא משהו מצחיק או מחזק, לצאת לרוץ או סתם להתמתח. זה לא רק עצה, זה באמת הכרחי כדי לא לאבד צלם אנוש...

זהו בערך... (מי היה מאמין שיהיה לי כל כך הרבה לכתוב? האמת שביחס לתואר העמוס שלי זה ממש בקטנה )

לא למות חס וחלילה!

קודם כל קשה לנהל גם חיים במקים וזה משהו שלוקחים בחשבון.

לוקחים נשימה עמוקה ועוברים את זה, תמיד אפשר למצוא איזה חצי יום פנוי בשביל להתפנק (ממליצה בחום)

לומדים לומדים ומשתדלים למצוא דברים שיקלו עלינו. מה שעוזר לי למשל שחשבון בנק שלי בטפחות(שאותו אני מנהלת לבד ומסתדרת לבד) אני לא צריכה להגיע לבנק כי יש בנקאי אישי שאפשר להתכתב איתו במייל למשל ואז אם קורה משהו לא צריך לרוץ פשוט מטפלים בזה ועוברים הלאה. עוד משהו שעוזר לי זה לעשות שיעורי בית הכי סמוך ללימודים שאפשר, המוח זוכר ממש טוב ישר וחוסך זמן בשיעורי בית

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916

וגם אם לא פטור לגמרי, כמה שפחות קורסים יותר טוב