תלמיד שלא מכיר את ה(איך קוראים לזה בלשון???) a 

הוא דוקא דיבר על זה...

ואפילו ידעתי את זה קודם.

למעשה את האנגלית שלימדו היום ידעתי, רובה לפחות...

בזכות המוסיקה....

בכל מילה שהוא הקריא (מתנחל נראה לי, יש לו אקדח. מן הסתם שומרוניי)

נזכרתי בשיר

איך היה היום הראשון בגן????

ספר! יש חברים נחמדים?

הקמפוס - פרפקט

בניין חדש לגמרי, (לפחות פרום דה אין סייד) מטעם האוניברסיטה העברית.

הבניין משמש רק את המסלול שלי. שהוא חדש לגמרי.

עשרים תלמידים. כולם חרדים (מרוב הבחינות לפחות)

כיתות וציוד חדיש-חדש...

פינת קפה ותה... פינת בית שימוש...

חדרי הרצאות מצ'וכללים מצ'וכללים.

פינת עישון.

התלמידים

היו שם כל מיני בחורים, כמה מהם רציניים ונחמדים, כמה מהם די ערסים... אבל עושה רושם שכולם שם.... פ'סדר.. לא רע.

המורים - תענוג.

מתמטיקה - רוסי כמובן, נראה כמו פרופסור טיפוסי מאיזה ספר או סרט.

חוש הומור ככה ככה, הייתי נותן לו 6  בסולם 1 עד 10... אבל איש נחמד ועליז.

(מתבלבל הרבה ומתנצל לא פחות...)

צולע צליעה חיננית. נתמך על מקל באלגנטיות.

פרופסור אמיתי, בקיצור...

אנגלית - אמריקאי כמובן,

חוש הומור 9 בסולם 1 עד 10,  דתי, נראה מהשומרון, (אקדח בחגורה)

מתבדח ללא הפסקה... ומלמד בצורה מעניינת.

היסטוריה - לא היה היום. נראה לי מחר השיעור הראשון.

כתיבה מדעית (מה זה?) - לא היה היום. נראה לי מחר השיעור הראשון.

שיעורי בית - כמה תרגילי כפל וחילוק ברמה של יסודי או בלשוננו - חיידר.

רשימה של מילים לתרגול (באנגלית) את רובן אני מכיר...

תלמידים יקרים. הנכם מתבקשים להגיש עבודה בנושא המאמר הנ"ל^^

העבודה תוגש עד לא יאוחר מיום ראשון בשבוע הבא.

בברכה. מוטיז.

המשפט:

"עשרים תלמידים. כולם חרדים (מרוב הבחינות לפחות)"

לא שייך לתת כותר -הקמפוס

אלא לתת כותר "התלמידים"  (שמצד עצמו סובל ממעט חסר פירוט...)

עפ"י עיקרון " והוא לא פנים קלקל" נראה שיהיה לך שנה מלאת לימוד אפקטיבי, ב"ה

ומה זה עיקרון "והוא לא פנים קלקל..."?

לק"י

זה הדפים האלה שבהם כתוב על מה הולך להיות הקורס- פירוט מדוייק של הנושאים (אולי זה רק בלימודים אקדמאיים?!).

אני הכרתי את המילה הזאת רק כשהתחלתי את לימודי במכללה..

נשמע תנאים חבלז קיטנה בערך...

נתנו לנו נאום מוטיבציה עמוק לתוך העצמות....

מוטי תחשוב איזה יופי לכם שאתם תשלימו בשנה מה שבדכ חורשים עליו 4 שנים.. 

זה חייב להיות אינטנסיבי ומכוון מטרה!!!!

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.