ותודה לידידיה מאיר שציטט אותו הבוקר והביא קטע מחזק ממש הקשור לפרשת השבוע:
ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן וכו' לשני מחנות וכו' והיה המחנה הנשאר לפליטה (פרק ל"ב פסוק ח-ט)
כשרואין שקשה להשיג העצה השלימה, צריכין להתנהג לפי חלוקת העצה על כל פנים, הנשאר לפליטה ולא יהיה נאבד לגמרי ח"ו. שלא יאמר שילך ויתהנה וכו' רחמנא ליצלן. רק ישתדל שעל כל פנים ישאר מה שישאר וכו'. היינו כשרואה אדם שהיצר הרע מתגבר עליו כמו שמתגבר ונדמה לו שאין בכחו לעמוד כנגדו כראוי. וכל מה שחושב עצות ותחבולות אינו עולה בידו כראוי ומחמת זה עצתו חלוקה תמיד. אזי כל עצתו העיקרית שיסמוך על כח הצדיק האמת שבאיזה דרך שילך ימצא בו השם יתברך כנ"ל. ולעת עתה יתנהג כפי חלוקת העצה. שזה בחינת ויחץ את העם וכו' והיה המחנה הנשאר לפליטה. היינו שיקבע בלבו ש"איך שיהיה אף על פי כן אני חזק שלא אהיה נסוג אחור לגמרי מהשם יתברך ולא אייאש את עצמי לעולם. ולא אהיה ח"ו מהחסידים הנפולים שהם גרועים וכו' רחמנא ליצלן כמו ששמענו מצדיקים. רק אני על משמרתי אעמוד לחטוף מה שאוכל למען יהיה המחנה הנשאר – הפליטה". למשל שהאדם חפץ שילמוד הרבה ויתפלל וירבה בהתבודדות ויהיה נקי מעתה מכל חטא והרהור וכו' ורואה שקשה עליו וכו'. יהיה חזק בדעתו ש"על כל פנים מה שאוכל לחטוף בחיי, אתייגע בכל כוחי לחטוף איזה טוב כל יום מימי חיי. ואם חס ושלום לא אוכל להתפלל כלל אראה לדבר אחר כך איזה דיבור של תחינה ובקשה וכו'. ואם ימנעני חס ושלום (היצר הרע) גם מזה - מה לעשות... (כמו ששמעתי מפי רבינו ז"ל,) אף על פי כן אלמוד מעט או הרבה ועל כל פנים אתגבר ברצונות חזקים [להתקרב] להשם יתברך ואצעק על כל פנים 'רבונו של עולם הושיעה' וכיוצא בזה ואם עצתי חלוקה אם ליסע או ישב בביתי, ואיני יכול לתת עצה לנפשי, על כל פנים אני חזק בדעתי. שבין בביתי בין בדרך אחטוף טוב מה שאוכל". וכן בשארי דברים שאי אפשר לפורטם. וכל זה בחינת 'והיה המחנה הנשאר לפליטה'. וזה שפירש רש"י "[והיה המחנה הנשאר לפליטה:] בעל כרחו כי אלחם עמו". כי בזה אני חזק שבעל כרחו יהיה מוכרח להניחני, שיהיה נשאר לי על כל פנים מחנה הנשאר לפליטה, כי אלחם עמו על זה בכחו של הצדיק וכו'. וכמו שפירש רש"י שם "התקין עצמו לג' דברים לדורון ולתפלה ולמלחמה". לדורון זה בחינת המנחה ששלח אליו; ובענין מלחמת היצר הרע הוא בחינת סוד שעיר המשתלח וסוד מים האחרונים שהוא בחינת סוד המנחה ששלח יעקב לעשו (כמובא בספרים) שזהו בחינת דברה תורה כנגד יצר הרע וכו' (פרשת כי תצא) 'לתפילה' פירש רש"י "אלקי אדוני אברהם" וכו' זה בחינת שיחה וצעקה להשם יתברך שאני אצעק תמיד שיצילני בזכות אבותינו שהם הצדיקים האמיתיים וכו'. למלחמה. והיה המחנה הנשאר לפליטה וכנ"ל
(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הלכות ר"ח ז,נ"ב)
