שואלת פה בכוונה... אשמח לתגובות... עוד רגע


אקדים קצת...
ב"ה אני יוצאת עם בחור פשוט מדהים!
טוב לנו יחד, ולאחרונה התחלנו קצת יותר לדבר החתונה...

אתמול יצא לנו להיות באירוע של קרובי משפחה, האירוע היה גם בישיבה נפרד!
אז אחת הקרובות שאלה אם אנחנו גם נעשה כך.. ואז שמנו לב שדעותינו שונות...

הוא מאד רוצה ניפרד!

אני פחות.

אבל- חשוב לי ללמוד קצת את הכיוון הזה לפני שאני ממשיכה עם הנושא למקום של ויכוח או שאחד יתפשר אבל לא יהיה מרוצה...

אשמח לשמוע דעות מבחינה רעיונית ובכלל על למה דווקא גם הישיבה מעורבת..

וחוויות איך אתם נהגתם במידה שלא היתה הסכמה...
תודה מראש!

עוד רגע

אנחנו הסכמנו שהישיבה תהיה נפרדת - אבל >>אלירז

לא רצינו ליצור מצב שבו זוגות נשואים וקרובים שהגיעו יחד לחתונה לא יוכלו לשבת אחד ליד השני במשך האירוע-

כך שעשינו מחיצה לבנים בצד אחד של האולם
ומחיצה לבנות בצד השני של האולם
וכל המשפחות והשאר ישבו בתווך.
זה נראה לי פתרון ששומר גם על הצניעות של הרווקים/הרווקות ומי שמעוניין לשבת בנפרד

וגם המשפחה בכ"ז מרגישה שמדובר באירוע משפחתי.

אגב יש דעות שבשיבה מעורבתמושיקו

לא אומרים "שהשמחה במעונו" וד"ל

מה שאלירז עשתה זה יפהכמו בן ראמים

אני מתנגדת מאד לישיבה בנפרד ואנחנו לא הולכים לאירועים נפרדים בעיקרון.

אין לי סיבה ללכת לחתונה מהצד של בעלי ולהיות לבד ולא לשבת איתו, וכנ"ל הפוך. 

אבל אהבתי את מה שאלירז כתבה, זה פתרון יפה שמתחשב בכולם. 

 

ישיבה מוערכת יכולה להציק להרבה נשים אחרותמושיקו

באולם עם ישיבה מעורבת ומערבים צרים לא נעים לא לגבר ולא לאשה להתחכך/להצמד בטעות אחד בשני - וזה קורה כמעט בכל אולם

אני לא הולך לארועים נפרדיםמשה
הפתרון האידיאלי והטוב לכולם! ^דינה ל.

ראיתי את זה בחתונה של חברה, וגמרתי אומר בליבי לעשות אותו הדבר אצלי בעז"ה (בתקווה שארוסי יהיה באותו ראש איתי...)

 

החברות שלי/החברים שלו, וכל מי שדוגל בישיבה נפרדת (לא אני) שישב בנפרד, באמצע ישבו המשפחות/הזוגות.

כי נראה לי חסר הגיון ומיותר להפריד משפחות שלמות (של הזוג המתחתן)

 

ושלום על ישראל!

איך אפשר להגיד "הטוב לכולם"..ד.

על דבר שרואים בעליל - אפילו מהשירשור הזה - שאינו טוב לכולם...

 

את מציעה שמי שרוצה ישב בנפרד ומי שלא רוצה - כמוך - לא,

 

יש באמת כאלו שעושים "פשרה" כזאת,

 

ויש כאלה שרוצים שאצלם השמחה תהיה ללא ישיבה מעורבת (וכבר נאמר כאן, שלא יושבת רק משפחה אחת, אלא הרבה ביחד. יש כאלו שאינם רוצים את זה).

 

אז כמובן את יכולה להביע את דעתך, אבל כדאי להתמתן, לא להגיד "חסר היגיון" על מה שרבים וטובים חושבים לנכון וראוי מבחינה ערכית.

סליחה, התכוונתי-דינה ל.

טוב לכל האורחים-

 

לחברות שלה- שלא ירגישו בנוח בישיבה מעורבת עם חבריו

לחברים שלו- שיוטרדו מנוכחותן של חברותיה

לכן להם יעשו אגפים נפרדים.

 

למשפחות- שרוטנות כשמפצלים אותן-

הן תשבנה ביחד, במרכז, בין שני האגפים המופרדים (זה מה שראיתי בחתונת החברה- ואמצתי לי.)

 

= = =

 

ועדין-

להפריד משפחה נראה לי חסר הגיון.

משפחה זאת לא "חברה מעורבת" שעלנו להפרידה, למען קדושת המחנה.

עד לאן?!

 

משפחה זאת משפחה!

להפריד בין הדוד לאחינית? בין הסבתא לנכד?

זאת קיצוניות שלא מייצגת בעיניי שום אידיליה של קדושה וטוהר.

[ושים לב, שהפרדה בין חבריו לחברותיה- לא שללתי (וגם לא צידדתי... |נמנע|)]

 

 

 

 

 

הרי אף אחד לא סבורד.

שצריך להפריד בין הסבתא לנכד...  צריך להתרגל להתווכח עניינית, בלי לנסות לעשות קריקטורה ממה שהשני אמר...

 

וכבר בהודעתי לעיל, הסברתי שהבעיה אינה במשפחה הפרטית של מישהו שיושבת ביחד. לחתונה לא מזמינים רק "משפחה פרטית" אחת, בדרך-כלל, אלא הרבה שכמובן מסתובבים אלו ליד אלו. והמשפחות כוללות בנים ובנות, צעירים /ות ומבוגרים/ות. לא צריך "להיתמם". ולפעמים באמת בנות אינו מבינות כ"כ מה "מפריע" לבנים שכל הבחורות של כל המשפחות מסביב מסתובבות שם במיטבן. בסדר גמור, אבל עדיין אינו מסמיכן "לדבר במקומם" וגם לא לפסוק הלכה (הרי גם על החברים והחברות את "לא יודעת" - נמנעת. זכותך, אבל זו דעתך האישית)

 

ואין בכך כל "קיצוניות". ויש בכך הרבה קדושה וטוהר.

הבנתי-דינה ל.

אתה מדבר על הילדים הגדולים של המשפחות המורחבות יותר?

 

בתקווה שלא נגלוש לנושא גדול ומנצל"ש יותר מדי:

לדעתי עדין לא נכון מהותית להפריד ישיבה של משפחות.

ושהחבר'ה הגדולים יתמודדו עם העובדה שיש להם בנות דודות בגילם, ולשבת משני עברי פרגוד זהו לא פתרון אידיאלי בעיני.

מבחינתי ברור שהריקודים נפרדים. ועד כאן הפרדה...

לקחת את המשפחה ולא לתת לה לשמוח את שמחתה בצוותא- נראה לי קיצוניות מעוותת.

 

אין לי ענין לערבב את החברים שלו והחברות שלה. אבל המשפחה? שישמרו על קדושת המחנה המפשחתי שלהם באופן שפוי.

 

= = =

 

רק לפרוטוקול-

הכותבת הנה חוטר למשפחה חסידית אותנטית שכל מאורע בה, ולו האינטימי והקטן ביותר- מופרד הרמטית.

 

 

כנראה לא מדברים על אותה מציאות...ד.

בד"כ בחתונות שאני ראיתי, לא מזמינים רק את "המשפחה" (כלומר: שגג הבעיה זה ה"בני-דודים", שלא דיברתי על זה כלל).

 

מזמינים כל מיני מכרים, שלא מכירים עפ"י רוב בכלל אחד את השני. וכשזה מעורב - זה אירוע מערב. נקודה. לא משפחתי.

 

ואני שוב מציע לך לחדול להשתמש כל הזמן במושג "קיצוניות מעוותת".. בינתיים, הדבר היחידי המעוות כאן הוא האופן שבו הבנת את מה שכתבתי, שאת לוקחת אותו כבר כמה פעמים למחוזות שלא דובר עליהם... ("לא לתת למשפחה לשמוח את שמחתה בצוותא"..).

 

ויתכן אולי שהרקע שאת מציינת בסוף - הוא דווקא הגורם גם לנוגדנים וגם לפרשנות של דברים לכיוונים כאלה.

אנסה עוד פעם אחת להסביר-דינה ל.

לא מזמינים רק משפחה, כמובן, אלא הרבה מעגלים נוספים.

המשפחה- [בתכנון...] תשב ב"אגף" משלה שולחנות שולחנות לפי ענפיה, וזה נראה לי טוב ויפה, ולא יהפוך את האירוע ל"אירוע מעורב".

כל שאר המעגלים- נפרד.

 

ובעיני- קיצוניות בענייני הפרדה זה עיוות. [עיוות= נסיון להגיע לאידיליה, וליצור מציאות לא נכונה תוך כדי] ולהפריד משפחה בעיני זו קיצוניות. אז...

כן. זאת משפחה, על כל מגוון גילאיה ושני מיניה, והתא הזה צריך לשמור על קדושת מחנאו, בלי מחיצות.

ואני לא מכניסה לאף אחד מילים לפה. אלא מציגה את תוצאות דבריו כפי שאני רואה אותם.

 

לגבי הערת הפרוטוקול שלי-

כל אחד בא מרקע שונה, כל אחד סוחב נוגדנים שבאים לידי ביטוי באופנים שונים בחייו...

איך אומרים? חיה ותן לחיות. למרות דעתי אני אכבד חתונה נפרדת הרמטית בהופעת. ועדין אני אחשוב על זה- מה שאני אחשוב, ואפעל בעצמי בהתאם לראות עיני.

 

 

טוב,ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ו בכסלו תשע"ג 13:54
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ו בכסלו תשע"ג 13:53
אין כ"כ צורך "עוד פעם לנסות להסביר".

 

ההבדל המסוים בין מה שכתוב כאן למה שלפני כן, די ברור (במקום "חברי החתן וחברות הכלה" זה כבר "כל המעגלים האחרים", דהיינו, כולם חוץ מהמשפחה; דבר שהוא די אבסורד. אין דבר כזה להגיד לַמשפחה, אתם תשבו ביחד, ולכל המשפחות האחרות, שלא ממשפחתכם, שישבו בנפרד. ואם הכוונה שישבו באותו מתחם כל המשפחות, גם אלו שאינן קרובות ומכירות אחת את השניה, וכמובן לא באים רק "לאכול והולכים", זה אירוע מעורב. כמובן יותר טוב מאשר אם מושיבים לא כל משפחה בשולחן משלה. אם זה טוב או לא - שיקול של כל אחד).

 

ובהיות שאת דעתך על "קיצוניות בענייני הפרדה" הבעת בתגובה על דברים שלא נכתבו (כאילו המטרה היא להפריד בתוך משפחה עצמה: "סבתא מנכדה" כלשונך.. דבר שאף אחד לא דיבר עליו) אז זה עיוות וזה בדיוק להכניס "לפה של השני" דברים שלא דיבר עליהם. מה נעשה..  לא דיברת על ה"תוצאות" אלא על כאלה שחושבים שלכתחילה צריך שגם בתוך המשפחה ישבו בנפרד, כפי שציינת שנהגו אצלכם.

 

ואכן, "תוצאות" לפעמים יכולות להיות: כמו שכבר הזכירו פה, באירועים "נפרדים" גם איש ואשתו יושבים לפעמים לבד. כל אחד יודע שיותר נעים לשבת עם אשתו. אבל זה מחיר הכרחי למי שמעונין לארגן אירוע כזה. בחיים, לפעמים ערך חשוב - דוחה דברים חשובים אחרים. אם לנהוג כך - שיקול של כל אחד. להציג כאילו המטרה היא הפרדה פנים-משפחתית - עיוות הטיעון.

 

ולגבי הערתך בסוף. כשאדם טורח לציין מאיזה רקע הוא בא - מניחים שמציין בהקשר לנושא ולא כותב "סתם". לכן, לימדתי זכות שאולי מה שחשבת ל"הקצנה" במה שראית אצלכם, גורם ליתר נוגדנים בענין. וכמובן, אף אחד לא ניסה להגיד לך אישית "מה לחשוב" וגם לא "איך לפעול". זה בכלל לא ענייננו.

לענ"ד נפרד זה טוב מאד. קדוש וטהור.ד.

 

אנחנו עשינו את כל החתונה נפרדת-Rעות-

בס"ד

 

זה היה מעולה.

 

 

קדוש וטהוראלעד

אבל אשתי ואני לא נטרח ונפנה ערב ונשלם לבייביסיטר ונרשום צ'ק וניסע רחוק רחוק-

ובסוף לא נהנה יחד.

 

זה פשוט לא שייך, אלא אם מדובר באולם קרוב מאוד או אירוע משפחתי

אז יש להם ברירה:ד.

או לעשות באולם קרוב אליכם - 

 

או לא להזמין אתכם - 

 

או להזמין ולהביא בחשבון שלא תבואו (ולהפסיד גם את המתנה. אלעד, אתם עשירים?...)

 

 

 

אה, שכחתי לשאול: אתם מכירים?..

ובאמתאלעד

אנחנו מוותרים ולא מגיעים לרוב החתונות בתקופה האחרונה

 

 

(עשירים?? ממש לא)

גם אני לא.. במיוחד כתוצאה מהישיבה הנפרדת.אלירז

על אף שראוי וטהור וקדוש.

אני באמת שואלת בסימן שאלה גדול על העניין הזה..

האם זוג נשוי לא יכול לשבת מבחינה הלכתית בצורה מסודרת בחתונה יחד?

איך זה שאפשר לארח בביתנו זוגות אם כך?

הבעיה היא לא הזוג הנשויבעיתה אחישנה

אלא שאר 4 הזוגות הנשואים היושבים בשולחן איתו... זה יוצר ערבוב

מיותראש השם

משפחות ישבו עם עצמן, וזה בסדר.

חברים של החתן ישבו עם עצמם כי השאר לא מעניינים אותם.

חברות הכלה, כנ"ל.

 

ולכן,

אין שום חשש שבישיבה מעורבת יהיה משהו שחורג מגבולות הצניעות המקובלים.

 

מ.ש.ל.

לא מדוייק.ד.

"משפחות", זה של כל מיני אנשים שכלל לא מכירים איש את רעהו, וכוללות מבוגרים ומבוגרות, צעירים וצעירות. אי אפשר להגיד שכך "אין שום חשש" למי שחש עקרונית לנושא הזה.

בגלל זה עשינו סידור מקומות לכולם...פרח532

לכל אחד היה כרטיס כזה עם מספר השולחן שלו..

המשפחות ישבו עם עצמם ועם משפחות שקשורות אליהן

חברים ישבו עם חברים

חברות ישבו עם חברות

 

לרבנים מסוימים ובני דודים של אבא שלי שביקשו ישיבה נפרדת- סידרנו להם שולחן נפרד מאחורי מחיצה

 

היה מעולה וכולם היו מרוצים

אמתמשה
להכריח זוגות להיפרד בחתונתכם -- סר טעם וסר כבודאנונימי (פותח)

הפיתרון הראוי הוא ליצור מחיצה עבור מי שרוצה בכך, אך לא לפגוע באורחים שרבים מהם יהיו אומללים אם יבקשו מהם להיפרד. הרי באו לשמוח אתכם לא לחטוף כפייה על הראש.

אני לא מבינה על מה כולם מדברים..פרח532

כתוב אצלי שהאנונימית כתבה בט"ז כסלו בשעה 18:22 וב-18:26

שבת יצאה באיזור 17:00 - 17:15

זה כבר מוצאי שבת....

כן, אבל מדובר על תאריך של שישי (ט"ז) ולא שבת (י"ז)אנונימי (פותח)

יש מספר גולשים מחו"ל, יכול להיות שהיא בתוכם.

אה חשבתי ששבת היה ט"ז ולא י"זפרח532

באמת יכול להיות שהיא גולשת מחו"ל, חבל לשפוט אותה סתם

אני לא בטוח שזה "לשפוט" סתם...ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך י"ט בכסלו תשע"ג 21:48

כש"אנונימית" כותבת כ"כ הרבה הודעות בתאריך שהוא שבת אצלנו, וכולן באותה "רוח" ש"בשם היהדות והכבוד" דורשת דברים שחלקם בוודאי לא לרוח היהדות, וחלקם לא מוסכמים עד כדי כך.. זה מעלה, אכן, חשד. גם לא ענתה שזה מחו"ל..

 

בפרט שגם מי שמנהל את הפורום מחה על ענין השבת - ולמיטב ידיעתי, קל מאד למי שיודע את כתובות המחשבים (i.p) לדעת אם זה מהארץ או לא. גם מאיזה איזור (אם כי אינני יודע אם הוא משתמש בכך)

לא ניתן בארץ לדעת ע"פ ip את האיזור,אנונימי (פותח)

לא ניתן בארץ לדעת ע"פ ip את האיזור,

למעט ספקים לא משמעותיים.

 

לגבי חו"ל צריך לבצע בדיקה על ip בשביל לדעת, זה לא מופיע בצורה מפורשת כחלק ממנו,

מכיוון שכך מנהל פורום שמעיר אינו הוכחה לכך שהוא שם לב שזה מחו"ל או מהארץ.

 

וכל זה עדיין לא אומר שהיא כתבה מחו"ל, אבל גם לא אומר שהיא כתבה מהארץ.

בענין הצדדי הזה..ד.

אני לא התכוונתי מה"מספר", אלא שיש אופציה שמופיע איזור.

 

אצלי באתר, למשל, יש חיבור ל"סטאטיסטיקה", ושם כתוב, בצד הi.p גם מאיזה ארץ וגם מאיזה איזור.

 

ולכן אמרתי שאינני יודע אם משתמשים בזה כאן..

בארץ ה״אזור״ לא נכון בד״כאריקל
כתוב שם בד״כ את מקום המשרדים של ספק האינטרנט שאתה גולש דרכו.
אז ככה-אנונימי (פותח)

אצלנו אני והוריי רצינו נפרד. הורי בעלי רצו מעורב (לבעלי לא היה אכפת)

הסיבה העיקרית שהם רצו מעורב היתה כי מקום המגורים שלהם הוא מאוד רחוק משלנו, והחתונה היתה באזור שלנו, אז הם לא רצו שחברים שלהם שמגיעים כ"כ מרחוק יצטרכו לשבת בנפרד. מצד שני, אבי הוא רב בישיבה, והרבה מחבריו המוזמנים הם רבנים שלא היו מרוצים אם הישיבה היתה מעורבת. 

 

לכן, מה שנעשה בסוף הוא שהחברים והחברות ישבו ב2 קצוות האולם (בצורה שאפילו לא ראו אחד את השני) המוזמנים מהצד שלנו ישבו- הבנים ליד החברים והבנות ליד החברות, והמוזמנים מהצד שלהם ישבו באופן מעורב בשולחנות שבאמצע.

זה היה גם אולם גדול שאפשר רווח בין השולחנות ובין הקבוצות השונות, כך שלא היתה הרגשה שזו חתונה מעורבת.

 

אגב, זאת לא נראה לי נקודה ששווה להתווכח עליה. עדיף להגיע לפשרה..

תודה רבה לכולם!!!עוד רגע

עזרתם לי לעשות לעצמי סדר בראש...

זאת לא נק' שבע"ה אנחנו נתווכח עליה אני מאמינה שנגיע לפשרה או להסכמה בע"ה בדרך שנכונה לנו...
תרמו לי רבות הרעיונות שעלו כאן...

שוב תודה.

 

למה חייבים לבוא ביחד?????אנונימי (פותח)

למה אי אפשר שרק אחד  מבני הזוג יבוא?

 

כן,גם אני נשואה טריה(וואו!עוד חודשיים נגמר 'השנה הראשונה'חיוך איך שהזמן טס..)

ובערך לכל מקום נוסעים ביחד,גם אם ממש אין צורך בשתינו..

כמעט אין מצב שאנחנו יוצאים בערב לאנישהו לא ביחד..

 

אבל לחתונה לא. -מבחינתי(נו) חתונה זה מצווה,לחתונה הולכים כדי לשמח וכמאמר הפסוק:"לבנות חורבה מחומות ירושלים"

(וברור שאנחנו לא כאלו רוחניים,וזה גם בשביל להנות,להיות עם החברה  וכו'.. אבל-זה לא המטרה)

חתונה זה לא בילוי זוגי!!

 

אם זה חתונה של חברים-

אם שנינו מכירים את בעלי השמחות-מה טוב

אבל  אם לא- רק מי שמכיר הולך-והשני נשאר בבית. נכון,זה לא כיף וזה מבאס

אבל יש חבר/חברה שמתחתן-אז למה לא לבוא?רק בגלל שהבן זוג שלך ישאר בבית ולא יהיה לך 'בלוי זוגי'

אני חושבת שזה אגואסטי.ולא יהודי בכלל

 

אם זה של משפחה-

זה משפחה,כלומר יהיה עוד אנשים שמכירים.

גם אם לא מכירים טוב-זה הזמן לפתח קשריםהמוםמבולבלעצבני(סתם,אין לי זכות לומר את זה כי אני ב"ה בקשר טוב אם גיסות שלי ועם החמות..)

וגם-לא יקרה כלום אם זה לא הכי כיף ומשמח לשבת עם משפחה

לא חיבים להיות הרבה זמן באירוע

ה

וגם-חוק הדתיים השלובים-מאוד הגיוני שיהיה איזה מישהו שמכירים,שאכשהוא בטעות הוא גם קרוב משפחה-מהצד השניחיוך

 

^^גם אנחנו ככה..ניצנית

לחתונות של חברות שלי אני מעדיפה ללכת לבד! זה ה-הזדמנות לפגוש את כולן ולהנות איתם!!!!!!

לחתנות של חברים של בעלי אני נוסעת איתו רק שיש עוד נשים שאני מכירה שנוסעות..

ואם לא אז הוא לא כלכך נוסע..זה במעס אותו למרות שהחתונה נפרדת (כי אם לא אנחנו לא הולכים..)

בעלי שומר עניים מושבע..

 

תאמיני לי שאני מוותרת על כל חתונה אפשרית-אלירז

יש כאלו שהודיעו שהם מעוניינים שנבוא יחד.

[על אף שרמת ההיכרות שלי/ שלו לא כזו טובה עם הכלה/חתן (בהתאמה)]

 

ובזמן האחרון - ב"ה יש כ"כ הרבה חתונות.

שהשבוע יצא לנו רק ערב אחד יחד - וזה היום.

והיום אני מבשלת באטרף..

ושבת יש אורחים - קיצור, כן, הייתי שמחה לבוא עם בעלי השבוע לאחת החתונות-

רק כדי שאוכל לשבת איתו קצת בנחת ובאווירה אחרת.

אבל חתונה זה לא אירוע זוגי!!אנונימי (פותח)

את רוצה לשבת איתו באווירה אחרת?

או שיהיה קצת בחתונה ואז תשבו במקום שאתם יכולים לשבת ביחד

או שלא חייבים ללכת לכוווווול החתונות.חתונה אחת אפשר לא להגיע,ואח"כ להגיע ל7 ברכות..

 

אנשים תופסים טרמפ על החתונה-יש חתונה?!י"ופי ב"ה יהיה לנו זמן להיות קצת ביחד."

לדעתי זה מעוות..ואני לא מבינה בכל מאיפה הביאו את זה. לדעתי,זה מתרבות המערב..(או תרבות אחרת,אבל לא מיהדות,מה שבטוח..)

רוצים לצאת?קחו איזה ערב ותעשו משו ביחד.

חתונה זה לא זמן בילוי זוגי,זה זמן לשמח ולשמוח

 

ומבינה אותך על הבאסה שלא יוצא להיות ביחד בערבים.

אני בדיוק בערב כזה,יושבת לי בודדה ומשועממת..

 

 

זה לא בילוי זוגי,רחלקה

בעזהי"ת.

 

אבל זה בהחלט יכול להיות חוויה קצת מרעננת. וכן זה לגמרי מהווה תמריץ לצאת לאירועים...

זה לא בילוי זוגי, ובעלי לא מפסיק לרקוד גם כשהחתונהאלירז

היא של החברות שלי.

אבל בזמן שאוכלים זה היה יכול להיות נחמד שאוכל לראות אותו ולא להשאר תקועה בין אנשים זרים.

אני הראשונה שמגיעה בשביל לשמח כלה, ולא בשביל האוכל או האוירה המרעננת.

אבל יש חתונות שחוץ מלשבת ביחד אין לך מה לעשות.

כשמדובר בחבר שלו והכלה וחברות שלה סנוביות ולא מאפשרות להכנס למעגל - 

[בזמן האחרון זה קורה יותר מדי, אני מתחילה להרגיש זקנה!!]

 

אני מצטערת, אחרי שיש לי 4 חתונות בשבוע- וזה תופס ערב,

בעלי בישיבה ואני בעבודה בבוקר.

אז אני מרגישה בנוח להפוך את אחת מהן ל5 דקות של ישיבה משותפת בין הריקודים.

כדאי לשאול רב- אם רוצים להגיד "שהשמחה במעונו".אנונימי (פותח)
עבר עריכה על ידי שמחה להיות אמא בתאריך כ"ה בכסלו תשע"ג 22:37

אני יודעת שאני פותחת את ה"וד"ל" של מושיקו, אבל בכ"ז.. (כדי לא להרוס אוסיף בסוף וד"ל משלי..)

לענ"ד כדאי לשאול רב (שאיתו אתם רגילים להתיעץ) אם בחתונה שיש בה אזור ישיבה שלישי מעורב אפשר להגיד "שהשמחה במעונו".

ולא רק בשביל הנוסח..  כי שמחה תהיה, השאלה אם "במעונו". וכמו שאתם רוצים שהאורחים ירגישו נעים ודאי שעל אחת כמה וכמה אתם רוצים שהשכינה תרגיש נח לבוא לשמחתכם.

אגב (או לא כ"כ אגב), בעלי שם לב לתופעה מעניינת, בחתונות נפרדות לגמרי הרקודים תמיד ימינה, ובחתונות שיש ישיבה מעורבת (ואפילו רק אזור שלישי) המעגלים מסתובבים שמאלה.. וד"ל.

 

את העיקר החשוב לא אמרו לך!!מאמע צאדיקה

העיקר החשוב שאסור לך לשכוח ממנו!

שימי לב!

 

יש לך פה דיון עקרוני עם המר-בחור שאיתך

הדיון יכול לגלוש לוויכוח דעות עקרוני- שכל אחד נצמד לעמדות שלו בדוסיות קדושה

אבל יהיה לכם לא נעים

והדיון יכול להתפתח לשיח של הקשבה משותפת

לא משנה מה הנושא של הדיון- אתם תרוויחו ממנו בהעמקת הקשר שלכם

 

אני מציעה לעשות את זה ממש כתרגיל דיון וכתיבה-

כל אחד אומר\ כותב

מה הוא רוצה

 5 נימוקים למה חשוב לו?

5 תועליות שזה נותן לי-

5 דברים שאני ארוויח אם בנהזוג שלי יוותר בשבילי

5 דברים שאם אני אוותר לו- ארוויח אותם

 

אח"כ לשבת עם הדפים- לסמן\ למרקר  מה מכל הרשימה- הכי הכי חשוב לי

אח"כ דיון זוגי- עם הדפים-

כל אחד מקריא ומספר לשני מה הוא כתב - והשני רק מקשיב, ואח"כ משקף את הנאמר (שיקוף= לחזור ולומר לשני את מה שהוא אמר לך- עם כמה שיותר דיוק בתוכן)

מן הסתם תפליגו בדיון על חלק מהדברים....

 

ההשקעה בלעשות את זה תתן פרי גדול -גם תמצאו דרך לפתור את חילוקי הדעות, אבל יותר מזה- תעמיקו את ההבנה אחד של השניה (ולהפך)- תחזקו את כלי העבודה הזוגיים שלכם

 

(מבוסס של סיכום שלי משיעור של הרב יהושע שפירא)

 

 

כתבתי לך קצת באריכות את התרגיל הזה

מקווה שיעזור לך\ לאחרים  לבנות את הקשר שלכם

יהי רצון שתזכו לבנות בית נאמן בישראל- בעיתו ובזמנו

בתור החתן והכלהחדשה!

זה לא כ"כ משנה, כי בחתונה במילא לא שמים לב למה שקןרה מסביב.

גם אני רציתי נפרד אבל לא היה שייך אפילולהגיד את זה ליד ההורים של בעלי, אז שתקתי וזה באמת לא סוף העולם. זה לא הכי כיף, כי המשפחה נחצית לשתיים, מצד שני היה אזור שבו כולם יכלו להיות, בכיסא כלה באו דודים להגיד מזל טוב, והבר היה מעורב,

חברה שהתחתנה קצת אחרי הייתה גם בבעיה הזו והאמרתי שלפי דעתי אפשר לוותר על זה,ואפילו שהמשפחה שלו חרדית ושלה חילונית והחתן-כלה כיפה סרוגה, המשפחה שלה תסתדר עם זה

תמיד פולשים לצד השני במקרה הצורך, לא?

ברור ששמים לב..אנונימי (פותח)אחרונה

לא כולם מהמרחפים..

וחוצמיזה שרובם ממש מצטערות על המון דברים..

אז כדאי לחשוב מראש בדיוק מה רוצים..

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסא

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

אז תצמצמו גם את הפעם בשנההעני ממעש
דפא 2 תפתחו מולם הכול
באמת לא פשוטנהג ותיק

ומורכב


אי אפשר להסביר להם?

למה לא היה אפשר להיות בחדר הפנוי למעלה?

כביכול זה נהיה הבית של האחות שהתנחלה אצל ההוריםחיוך2019
ולחלוטין לא ידעתםנהג ותיק

לפני שהגעתם שזה יהיה המצב?

וגם אם זה הבית של האחות, אי אפשר שאח שלה ואשתו או האחיינית יהיו שם?

באמת מוזר להזמין כשלפחות לזוג אין מיטה לכל אחד משני בני הזוג

מסכימה שזה פחות מתאיםחיוך2019
אני חשבתי שנהיה גם בחדר שלמעלה ובו יש 3 מיטות. העניין שהכל רגיש בין האחות לחבר שלה, כשבאנו בסוכות הוא לא היה ואך אחד לא העז לשאול איפה הוא.   הוא כנראה שכר דירה לבד. אחות של בעלי והחבר לא נשואים כי כביכול היא דתלשית שלא מאמינה ברבנות וההורים שלי בעלי הולכים על קצות האצבעות ולא מעיזים לשאול שום דבר, העיקר שעכשיו הם שוב ביחד, כי יש להם ילדה בת שנתיים, אז לא נעים להם לשאול אם אפשר להשתמש בחדר.. וכביכול יש שם את החפצים שלהם. וגם לבעלי לא נעים לשאול אם אפשר להיות שם בחדר. משהו הזוי בעיני
באמת מצב מורכב מאודנהג ותיק

הקשר עם האחות לא חזק גם בלי קשר לחגים?

אין מצב לנסות להתקרב בשגרה כדי שאם תתארחו שוב (אם בכלל תרצי עם כזאת מציאות) תוכלו להשתמש בחדר הפנוי למעלה?

לך אין בכלל קשר עם גיסתך?

והכי חשוב, בעלך מבין אותך בכל הסיפור הזה?

בעלי מבין אותי מאדחיוך2019
יש לי קשר עם הגיסה ודווקא קשר טוב, אבל יש סוג של הסכמה בשתיקה במשפחה הזו ויש דברים שלא מדברים אליהם. נגיד להורים שלו זה סופר מפריע שהיא והחבר לא נשואים אבל הם לא יגידו על זה מילה. אז כל הקטע עם החדר היה מסוג הדברים שלא מדברים עליהם..
ברוך הנהג ותיק

מאוד חשוב שהוא איתך


אם הקשר עם גיסתך טוב, אין אפשרות לפני אירוח שם לבקש ממנה שאתם או הילדים יהיו בחדר השני?

על הדברים האישיים שלה כמו שאמרת לא צריך להיכנס


חבל שתגיעו לשם ותצאו בכזאת הרגשה לא טובה 

זה כאילו גולש למקום האישיחיוך2019
כי הקומה הפכה להיות הבית שלהם וההורים הדוסים כביכול לא משלמים עם זה שהם ביחד בלי נישואים אז כביכול אם יש שני חדרים למעלה הם לא יודעים.. אבל אם נתפוס תחדר זה כביכול בעייתי. למרות שברור שהם ישנים באותו חדר
מורכבנהג ותיק

מאוד מורכב

וכנראה מצב רגיש ביותר

אגב, להזמין את ההורים אליכם רלוונטי? 

חמי אוהב את הבית כנסת שלו בחגיםחיוך2019
הם לא יעזבו את שאר הילדים שבבית, אז כרגע נראה לי פחות
ולהזמיןנהג ותיק
יחד עם שאר הילדים לא רלוונטי? 
לא..חיוך2019
האח עם האספרגר לא מתחבר לבית שלנו. ואין מקום לכולם יש לנו רק חדר אחד לארח
אני מביןנהג ותיק
באמת בכלל לא פשוט
אז מציע להיות רגישים ממשהסטורי
מכיר כמה משפחות כאלו. ההורים ממש הולכים על ביצים, כדי מצד אחד לא לתת לגיטימציה רשמית לאיסורים שנעשים אצלהם ומצד שני לא לקרוע את החבל עם הבן/הבת שהתרחקו מהדרך.

אז אישית, בלי קשר לכלל ההתנהלות, הייתי חושב שמי שמסוגלת להיות אמא, אמורה להחזיק באופן קבוע דירה לעצמה ולא להיות תקועה אצל ההורים, אבל כנראה שגם זה חלק מהמורכבות.


למעשה מציע להתמקד במה נכון לכם, גם אם זה להשאר בבית (אולי להזמין אותם אליכם?), אבל בשום אופן לא להכנס למורכבות בין גיסתך להורים.

כבר כתבתי פעם בשרשור אחרפשוט אני..

מבחינתי, אירוח צריך לכלול תנאים מינימליים כגון מיטה.

אם אין מיטה, אין אירוח שכולל לינה. נקודה.


''אמא, אנחנו נשמח מאוד להתארח אצלכם, אבל בגלל שאין לכם מיטות עבורנו, נגיע ביום שבו אפשר גם לחזור הביתה לישון אחרי האירוח''. ככה פשוט.

בלי דרמות, בלי להפוך את זה ליותר ממה שזה.


אין מיטות, לא מגיעים.

צודק, באופן אישי קשה לי עם ליל הסדר בלי סבאחיוך2019
אבא שלי בחו"ל כבר שנים ולא ידעתי איך בדיוק יהיה אצלם. חשבתי שיהיה מקום. אבל לפעם  הבאה לגמרי צודק
נשמעעוד מעט פסח

שחלק מהקושי הוא גם שציפו מכם 'להתכלב' בלי שאמרו לכם.

ויש אנשים שבאמת זורם להם לישון מיליון אנשים בחדר קטן (שכנים שלי ישנים קבוע 7 נפשות בממ''ד עם תנאים כמו שתיארת). אבל יש אנשים שאצלם ילד בלי מיטה משלו- לא ישן דקה.

והילדים שלי הם מהסוג האחרון- אז אני מבינה אותך מאוד.


ואשתף שפעם חמי וחמותי הוציאו אותנו לנופש, אבל כדי לחסוך הם החליטו בשבילנו שהילדים ישנו שניים במיטה. שזה סבבה בעיני אנשים מסוימים, אבל אצלנו לא. ממש ממש לא. וגילינו את זה רק כשהגענו לנקודת האירוח.

אני הייתי חצופה מספיק כדי לשלוח שני ילדים לישון בחדר של סבא וסבתא.

ומאז זה לא חזר על עצמו.

קלעת בולחיוך2019
אני לא הבנתי שאני נכנסת לסיטואציה הזו, אפילו ניסנו לברר מראש וכאן היתה האכזבה וגם ההתשה מהסיטואציה
מציע להתיידד עם הרעיון של ליל סדר בביתהסטורי
(בתגובה אחרת כתבתי לגבי הזהירות מול המשפחה)

ספציפית לגבי 'ליל סדר עם סבא', יש לזה משמעות וחשיבות של המשך העברת מסורת הדורות, אבל יש גם אפשרות אחרת.


רבים שנאלצו בקורונה או במלחמה או בנסיבות אחרות לעשות בעצמם - גילו גילוי חדש. ליל סדר שלכם, בקצב שמתאים לכם כשבעלך ואת ממוקדים בילדים שלכם - זה משהו מיוחד ומרומם מאוד. אפשר גם להזמין חברים לעשות יחד. אם יש לכם כח הכי חשוב (וגם הכי מחנך את ילדכם) להזמין את הזקוקים לכך בשכנותכם - אדם גלמוד, משפחה של עולים שאין להם קרובים בארץ וכד'. אבל קודם כל המיקוד בכם.


זה לא אומר שמעכשיו כך זה יהיה לנצח, יתכן שבעוד כמה שנים יסתדרו דברים ותוכלו לעשות בפורמט זה או אחר סדר עם סבא וסבתא, אבל כרגע זה כנראה יוצא מאוד עמוס - אז כדאי לחשוב על האפשרות.

בעניין ליל הסדר בביתחיוך2019

עשינו את זה לא מעט שנים,

כי גם בשנים שהיינו צריכים להיות בצד שלי לפעמים לא יכלנו בגלל מורכבויות משפחתיות.


אבא שלי עזב לחו"ל לפני 5 שנים וכן יש כאב כזה ותחושת חוסר, זה בעיקר פוגש אותי סביב ליל הסדר

וואי, כואב לקרוא את התיאורשלג דאשתקד

ומצד שני, ממש מרגיש לי שאני מכיר את הסיפור הזה... די דומה לבית שאני מכיר. או בקיצור, יש מצב שאנחנו קרובי משפחה


בכל מקרה, התיאורים נשמעים לא טוב, אבל גם צריך להבין שאלו ההורים של בעלך, ואיזשהו מחיר תצטרכי לשלם על הכבוד שלך לבעלך ולרצון שלו לשמר קשר עם הוריו.

לשמחתי, אני שומע כאן הרבה תחושת הזנחה, אבל לא משהו בלתי הגיוני או לא אפשרי לחלוטין.


מציע שתקיימי שיחה עם בעלך ותחשבו על מה כן ומה לא, ואיך בכל זאת הולכים זה לקראת זה. כי בסופו של דבר דם זה לא מיץ עגבניות ואנחנו צריכים לתת מקום להיבטים סוציולוגים של בני זוגינו.

מציע לך להגיע עם אמפתיה וכבוד לצרכים שלו. קחי בחשבון שהמחיר יכול להיות הוצאה של בטן מלאה שלו על הורייך (אחרי הכל, הגמל לא רואה את דבשתו). וגם להכיר ולקבל את המושג "כניעה".

זה מה יש...

מעניין אם יש קרבת משפחה...חיוך2019

למרות שלא נראה לי.

ביננו אנחנו פתוחים ומדברים על הכל.

על האתגרים בשמפחתי ובמשפחתו.

וגם הוא מבואס מהמצב.

קשה לו שאמא שלו לא יוצאת...

לא מבין מה האחות נתקעה שם שנה פלוס...

וגם מתגעגע, בקיצור, מורכב

תראישלג דאשתקד

הסיפור-מסגרת שתיארת, מתאים אחד לאחד לבית שאני מכיר (ולמגינת הלב, הבית שגדלתי בו. רק שמסיבות שונות אני כמעט לא מתארח בו..). וכן, הכתיבה שלך מתאימה לגיסה שהתארחה בחג. כולנו יודעים שמאוד קשה לה.

מה שכן, זה כנראה לא אתם, גם כי אין הרבה סיכוי שהיא תכתוב כאן, וגם כי כשכנסת לפרטים זה שונה מאוד מהבית שאני מכיר (האספרגר הוא לא אח אלא קרוב ברמה אחרת, והאחות התקועה היא לא דתלשית וזה סיפור של הרבה יותר משנה שנתיים. ועוד כמה פרטים).

 

מצד שני, דווקא אני מדמיין את אותה גיסה מתייעצת אתי. ובכנות אני בעיקר שואל את עצמי למה מתוך כמה וכמה ילדים שקשה להם, רק היא "עושה כל כך הרבה בעיות"? למה דווקא היא לא מתפשרת? ובפרט באמת שהם באים מעט מאוד (לא רק לאירוח, גם לארוחה קצרה וכדו' הם בקושי באים, וגם כשבאים - זה בלעדיה).

וזה מדגיש לי אולי את מה שצריך לשים לב ולהיות מודעים לו. בשביל לשמר קשר עם משפחה, זה עניין רציני ודורש איזה מחיר משמעותי. אם זה חשוב לכם (כמובן בהנחה שזה באמת חשוב), אז נאלצים לשלם את המחיר. אפשר להפחית את הכמות, אפשר למצוא מקסימום פתרונות לבעיות ספציפיות (נניח אם יש בעיה עם הממד, אז אולי יש לבעלך חבר ילדות או שכן שהוא בקשר טוב איתו, ושינסה לסדר לינה אצלו). אבל אם הקשר הזה חשוב, צריך להבין שיש לו מחיר.

זה לא קל, אבל יכול להיות שגם בילך מתקשה אצל הורייך ושותק, ולא כדאי לעורר דובים. ובכלל יש סיכוי שזה גם קשור לרגישויות ייחודיות שלך.
 

בהצלחה יקרה ♡

לצערינו הרב, יש הרבה משפחות כאלוהסטורי
כלומר - אני לא מכיר את כל הפרטים אחד לאחד, אבל מאז שאני מודע, כי במשפחה המורחבת שלי יש דתל"ש, שכל אירוע/אירוח וכו', הפך למלחיץ מה אומרים/מה לא אומרים/מתי מצפים לכבד ומתי שותקים וכו' - אני שם לב להרבה סיפורים כאלו.
אני חושבנקדימון

שהכיוון של השיח ביניכם פה הולך למקום רע.

אתה די בטוח שאתם משפחה ויש לך בטן מלאה עליה (או על הגיסה האמיתית), מה שמבטיח מתכון נוראי לפורום.

 

הכי טוב שתדלג על הסיפור הזה, או שתנסה להתאמץ להבין את הצד שלה. זו הזדמנות פז שלך לשמוע ולהיכנס לנעליים של מישהי שאתה חושב ש"רק היא עושה בעיות". אולי תגלה כמה דברים גם על עצמך במהלך הקריאה.
 

ואכמ"ל.

מה?!?שלג דאשתקדאחרונה
לרגע לא כתבתי שהיא לא צודקת, כתבתי שלצערינו אין המון מה לעשות עם העובדה שהיא צודקת וכדאי לחשוב איך מתמודדים ולא איך נמנעים.

ואני אומר את זה דווקא בגלל שאני מבין את הסיטואציה, וגם אני כנשוי טרי, הייתי ממש שמח להיות קצת פחות דבוק למשפחה של אשתי, אבל בס"ד הבנתי מהר שאין טעם להיפרד ועדיף למסגר ולהתמודד.

היישבורת,לב

ממש מבינה את התסכול על הסיטואציה. זה באמת יכול להרגיש שלא מתחשבים בכם.

זה שלא היה מקום נורמלי לישון, וחוסר הגיינה זה נורא מגעיל ומבאס אין ספק וברור שצריך להסיק מסקנות כלשהן להבא.


יחד עם זה, מציעה גם לחשוב על מה שההורים עוברים עם האחות וכמה זה התגברות והתמודדות יום יומית ואולי עוגמת נפש עבורם, ויש בן עם אספרגר שאולי צריך יחס מיוחד, והם בטוח רצו שתבואו ואתם גם חשובים להם מאוד.

יש מצב שהם נמצאים בסיטואציה מאוד קשה של לנסות לרצות את כולם ובעצם לא יכולים לתת פתרון טוב לכולם בו זמנית. וכמו כל הורים מבוגרים הם פשוט רצו את הילדים שלהם איתם בחג. רצו נחת וזה רצון כל כך מובן.


אני לא אומרת שאת לא צודקת, ההרגשה שלך מובנית ומצודקת.

את לא צריכה לסבול ואולי לא תוכלו להתארח שם בתקופה הקרובה,

אבל אולי כדאי לנסות לראות גם את הצד של ההורים ולהבין את הקשיים שלהם בהתמודדות עם כולם.

אולי זה יתן פרופורציות וחמלה למצב שלהם, גם אם זה לא עושה את המצב שלך יותר קל.

אולי תמצאו דרך לשפר בעתיד את השינה שם ואולי לא. אולי תמצאו דרך אחרת לקשר.

זה לא חייב להיות פתרון מידי אבל כל צעד קטן לחמלה יכול לעזור.


שולחת חיבוק


תגובה יפהביישן נ
את ממש צודקתחיוך2019

זה בדיוק הסיפור.

וזה נורמלי.

זהההרבה צרכים שונים בו זמנית וזוג הורים שרוצה לתת לכולם.

אבל בגלל שזיהתי שזה יותר מידי צרכים, גילאים, סטטוסים וכו שמתנגשים, העדפתי ללכת אחרי החג ולא להשאר גם לשבת כי הרגשתי שזה כבר יהיה יותר מידי.


קצת מבאס שלאחות אין עצמאות ולא נראה שיש אופק להתנחלות שלהם שם.

להורים זה ממש קשה אבל לא ברור לי למה הם נתקעים שם.


בעבר גיסתי היתה עובדת ומאז הלידה שזה שנתיים היא רוצה לגדל את הילדה בבית אז עובדת רק שעה ביום וההכנסה בהתאם והבן זוג לא יודעת היה שם קצת און אנד אוף אז לא ברור..


הפתרון הקל שלהם זה להיוצ אצל ההורים, הסבתא עוזרת המון עם הילדה, חוסכים הוצאות, אבל בעיניי זה קטסטרופה.


גם כמובן דוחק אותנו הצידה לסבא ולסבתא לא נשאר גרם של כח וסבלנות לילדים שלנו. אבל מעבר לזה הסבתא אישה חולה וכולם בבית עליה זה עומס. 

וואוונהג ותיק

כמה מורכבות

כמה זה דורש לנווט בין חלקי המשפחה בעיקר שזה חשוב לכם וזה מביא גם מחירים לא פשוטים כמו שכתבת.

@שבורת,לב כתבה מאוד יפה כאן

כואב הלב לשמועשבורת,לב

את כנראה לא תוכלי לפתור את המצב עם הגיסה,

זה שלהם.

אל תקחי עליך דברים שמיותרים לך.

אבל את מקסימה שלמרות הכל היית שם בחג ומקסימה החשיבות של חג עם ההורים בעיניך.

זה לא מובן מאליו.


צריך לקוות שעם הזמן אולי יהיו שינויים.

יש עוד שנה עד ליל הסדר הבא ובינתיים יכול להיות שדברים יזוזו וישתנו לטובה.


צריך זמן וסבלנות.

❤️

הילדים אצל חמי וחמותיאדם פרו+

כל החג מה עושים??

זה הזמן לתחביבים, לתחזוקת הבית, לקניות, לביקוריםזמירות
אם יש לך בית עם גינה - האביב הוא זמן מצויין לחידוש הפרחים העונתיים בגינה
זה בעיה בחול המועדרקאני
מטייליםרקאני

אוכלים אוכל טעים

פוגשים חברים

לומדים

מדברים איתם בטלפון 

 

בהצלחה! נשמע לא פשוט בכלל...

משחקים עם aiמשהאחרונה
קהילה דתית מגןבשת בצפוןיונית321
מישהן מכיר קהילה דתית מגובשת מאד ברדיןס חצי שעה-ארבעים דקות חיפה? שכל הדתיים באותו איזןר כזה ויש אווירה צעירה כזאת אנחנן זןג צעיר עם תינוק.. עדיף בעיר ולא בחיפה עצמה
האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
הילדה בת 11 היתה צריכה להחזיר ילד מהגן ושכחה אשתי שאלה אותי איך אגיב שתחזור אמרתי שלא אתנפל עליה ואראה איך להגיב בהמשך.התחממה עלי.אשמח לשמוע איך אתם הייתם מגיבים ואם זה לדעתכם היה צריך להעניש אותה בחומרה שלא לוקחת אחריות?ומצד שני האם התגובה שלי בעייתית בעיניכם?
רק הערה טכנית-ממתקית

כלב מתנפל על חתול

אריה מתנפל על הטרף שלו
וכו
הורים לא מתנפלים על ילדים...
הורים מחנכים
הורים מקשיבים
הורים יכולים להחליט שתהייה תוצאה מסוימת
אבל לא התנפלות.
וסתם בנימה אישית
ילדה בת 11 לא צריכה להחזיר אח מהגן
אלא אם-
היא מסכימה לאחר שנשאלה (ולא הכריחו אותה )
היא בוחרת בכך או מציעה
מצב קשה של אחרי לידה וכו...שאז מסבירים לילדה שאין ברירה וממש נצרכים לעזרתה.
אי אפשר לצפות מילדה בת 11 שתבצע זאת באופן קבוע, אלא אם זה מרצונה, כדי שיהיחה רצון כזה- אפשר לדבר, להסביר, לחנך. היא לא חייבת. 
 

איחור לבריתעליית תהום

שלום חברים,

בימים אלו האירועים נעשים בצמצום. חבר שלי ערך ברית, קבע תפילה ב13:15 (שעה מאוד מוקדמת לטעמי) ואז טקס.

אני הגעתי בתחבורה ציבורית, וחשבתי שמן הסתם דברים קצת מתעכבים. הגעתי ב2. בדיוק סיימו וניגשו לאכול. הוא עשה לי פרצוף.

עד כמה גרועה ההערכה שלי שאיחור חצי שעה זה סביר?

מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
יש כאלו שתמיד דברים אצלהם בשעה שמוגדרת, יש כאלו שתמיד מאחרים כרוניים, יש כאלו שתמיד מתעכבים קצת.

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...


אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

אמצע היוםעליית תהום
קוטע את היום עבודה, לא מוקדם ולא מאוחר.
לא חייבים להגיע...הסטורי
בבריתות די מדייקים - בהרבה מקרים למוהל כמה בריתותפ.א.
בלו"ז צפוף, בפרט למוהל מבוקש 
עזוב. תתקדם.נפשי תערוג
היה ונגמר
הגעת מתי שהגעת, חשבת מה שחשבתשם פשוט

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ענו תשובות יפותהעני ממעש

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

מה עניין הניסוח הפילוסופי כאן?פ.א.

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

תלוי . אצלינו זמנים זה קודש גם בחופה.העני ממעש
תמיד יש יוצאים מן הכלל 😀פ.א.
ברית זה לא חתונהפשוט אני..
באים, חותכים, הולכים
כמאמר מנחם בגיןאריק מהדרום
"ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום." 
אתם לא אנשים בוגרים?סתממישהי

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

חצי שעה סביר לגמריממתקית

מוזר שהתחילו בול בדקה ברית...
כנראה אופי.
אנחנו באופי גם דייקנים, אבל מלכתחילה לא מתחילים בזמן אירועים למען המתעכבים, חצי שעה זה בסדר גמור.
ושהחבר יעריך את נכונותך ונסיעתך לשמוח עמו, חבל שעושה פרצופים.

העיקר זו הסעודת מצווהאלעדאחרונה

תהנה מכל רגע

אולי יעניין אותך