והכי חשוב זה לשתף,

לדבר!

לפעמים אין לך מושג למה הקשר לא מתקדם,

אתה מנסה ודוחף ופשוט אין תגובה מספקת...

הכלל החשוב פה הוא שלא מתחתנים עם פרוייקטים. דברים קטנים קל אולי לשנות אבל דברים מהותיים זה כבר צריך עיון. אז אם משהו עקרוני מפריע זה או שממשיכים למרות זאת. או שדורשים שינוי עם ידיעה שהאכזבה עלולה לבוא.

ומה לעשות תמיד יש צרות עין ולכן עדיף להתייעץ או עם אחות גדולה או רב או חברה נשואה. תאמיני לי זה יותר מועיל. אני באופן אישי נסלד מלהתייעץ עם רווקים.

שחברה שלו "שברה לו את הלב"/"זרקה" אותו לאחרונה... שמעתי לפחות 4 סיפורים כאלה בזמן האחרון... תכלס'- בלי להכליל כמובן- בנים הרבה יותר חותכים על שטויות מאשר בנות...

שבאותם דברים של "משמעות של כל דבר" (כמו בדוגמא של עבודה), לענ"ד יש בחורים שישמחו לשמוע על כך מבת הזוג בשיתוף (ז"א בשיחה ארוכה וירידה לפרטים אם זה קשר לא התחלתי), ומתוך כך ישמחו גם לחשוב אחרת וממילא לפעול אחרת, אם מעצמם, ואם מחשיבה משותפת. זה כוחן של נשים להשפיע על גברים ברכות שלהן וזה בסדר לכתחילה לשמוע בקולה בדברים שהיא רואה ומבינה. גבר שהאגו שלו לא חשוב עבורו, לענ"ד שמח יותר בשיתוף והתקדמות יחד, עד כדי שינוי, מאשר להשאר בדעתו הראשונה. הרי זה מה שקורה בסופו של דבר בבניית בית משותף.

אוסף של דברים משמעותיים = אוסף של דברים קטנים או גדולים משתנים
 

אני חושב שיש כאן מין ילדותיות להיפגש עם אדם שחושף לך את עולמו
ולהסתכל עליו כעל חית מבחנה ולהגיד יש דפקט ב ...א' ב'  ולשתף עוד פרופסריות אחרות שיראו גם ג' וד'

ואז לפסול אותו בלי באמת לברר אם ה..א ב ג ד הוא אמיתי / מהותי / לא משתנה

רוב המדענים מעדיפים לשאול את אובייקט המחקר כדי להשיג מידע מאשר לצפות בו ולהניח אקסיומות 
רצוי להסתכל על הנקודות הטובות ולומר אולי ש פה משהו טוב אם רק אשפשף עיני ואסתכל בעינים נאות ולא טרוטות
 

לפעמים אנחנו לא באמת רוצים ומחפשים דברים אחרים לתלות בהם כדי להרגיש צודקים ולא לחשוב שאני לא בסדר

דוקא אלו שבאמת רצו להתחתן הגיעו לפגישה מוכנות עם עין טובה

ואחרי שהיה כבר קשר ארוך אז העלו את הנקודות המציקות להן לבירור עם הבחור ובאמת ניסו בכנות

מסתבר שאלו בד"כ הבנות היותר בוגרות .  אם את כבר מתייעצת תתיעצי עם אחת בעלת ניסיון יראת שמים

שתתן לך את העצה הנכונה עם ההסתכלות לעתיד ואז גם אם לא תרצי להמשיך זה לגיטימי בהחלט .

מצטער לומר לך אבל עבודה לא תמיד היא דבר מהותי בפרט אם זה דבר משתנה וזמני בפרט בתחילת החיים

אני משער שבחורה לא תפסול בחור שיאמר לה שעובד בעבודה זמנית  או בעיסוק זמני
ומתכוון להמשיך ללמוד בשנה שנתיים הקרובות אבל בע"ה אח"כ הוא יעבוד ויהיה המפרנס בבית . כתובה
אם בחור מכין דרכים מכובדות ואידיאליות לפרנסה מכובדת ותוכדי הוא לא עובד בהייטק או מרויח משכורות ענק

אז לפסול על זה זה נובע מחומריות יתר וחוסר הסתכלות נכון לחיים .

בשורה סופית הקב"ה מזווג הזיוגים ולכל אחד ואחת יש את המסע שלו/ה 

השאלה היא האם אנחנו בוחרים לעבור את המסע כשאנחנו לומדים ומשתפרים ובד בבד עובדים על תיקון המידות

בגדול מי שפוסלת על "אוסף דברים משמעותיים " ולא על דבר מהותי אמיתי

כמו מידות טובות , אופי רצוי  ומתאים , מציאת חן , רמה דתית מותאמת ורצויה  - יר"ש ,  כיון בחיים ותיאום כוונות .

זו אחת שסביר מאוד להניח תפסול גם את הבחור הבא כי גם לו יהיו " אוסף של דברים משמעותיים " ....
 אא"כ פתאום היא תתאהב בבחור מסויים למרות שיהיו לו "אוסף של דברים משמעותיים "

ואז למרות מה שיגדו החברות אחרי כל חשש הלשון הרע והרכילות שעובר שם ואחרי כל מה שיגידו אחרים
היא לא תוותר עליו ואז אולי הוא פתאום יוותר עליה ואז היא תשאל "למה " "למה יאמרו הגויים "

ואם כבר חברות ופרופ' וכו - אז לפחות שהן גם יראו אותו ולא מכלי ראשון שני שלישי... [או שלא.. שמא יחטפו אותו.. ]

וסתם כך בדורנו ההפוך אפשר למצוא כמה וכמה טעויות מובנות (שאין בהם "אשמים" אלא כך זה כבר מאותו החטא ואכמ"ל)

שהרבה מהן נובעות מעליית הקרן הנשית בדורות אלו

למשל:

איפה אנחנו והמשנה על ט"ו באב בשילה שהבת מבקשת מהבחור והוא הקובע..

"מה' אישה לאיש", ולא הפוך..

ואני אישית פמיניסט. בבריאות.

כי ידוע שבנות הן עם מתלבט וחופר....

[9 קבין של.. וכל המרבה דברים מביא חטא.. ו"ותרא האישה כי טוב העץ......." ונחמד העץ לחפירות...  ועוד]

וחלק מתהליך ההכרויות והחתונה זה לצאת מהמבוי הסתום הזה.

להפנות את הכוחות המיוחדים האלו לבן זוג, לראות מה יש לו להציע, לתת לו את הזכות להקשיב לה ולפתור בעיות יחד, או להיות איתו בשקט שלו ובאג'נדה שלו ("עזר כנגדו" כמו פעם...), להפנות את הכוחות לבניית הבית המשותף. לשמוע "קצת" לאיש, לנשמה, כמו בגן עדן, שהוא רצה רק את טובתה אבל היא שמעה ל...  ל"חשבונות רבים" (משלי), ל"מחשבה ומרמה" (רשי בבראשית ג)

חטא האיש היה "כי שמעת לקול אשתך..." - ז"א נפל אחריה לאותם מקומות מסובכים\מורכבים

אולי לא היה מספיק אסרטיבי לטובה האמתית שלה

במובן מסוים - הוא לא שאל "למה"......................... "למה חווה'לה? למה לך? למה לנו"....

בעזהי"ת.

הקשרים הכי טובים שהיו לי, היו האלה הפתוחים שהרשנו לעצמנו לדבר על (כמעט) הכל.

רק צריך לדעת איך ומתי לומר דברים...

נשואה... זה אחרת מסתם חברה... באמת שממש משפיע ורק טוב (אדיר) יוצא מזה.. תחשבו שלנשואים יש את הניסיון בחיים.. (ועברו נסיונות..) הסתכלות הרבה יותר רחבה על דברים... זה מדהים למצוא את מה שאתה חושב בתשובה אצל  בוגר ממך.. וכ"כ קרוב.... זה לא שמפילים עליו את ההתלבטות... זה רק כדי לשמוע חוות דעת מאדם אהוב... חכם ונבון... וזה כ"כ נכון..... אני הייתי ממליצה להתייעץ עם אדם שבוגר ממך בכמה שנים.. זה כ"כ משמעותי..

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)