בע"ה
ואני צרודה פעם ראשונה בהיסטוריה..
חוץ מהזבובים היה ממש כיף לישון בשטח (לא נעים להגיד, פעם ראשונה בחיי..)

להתחרפן (קצת יותר מידי..אחמ)
לצרוח (!!)מורלים
לחזור באמצע לחתונה של בנדוד (זה היה החלק הכי כיףףף..חח)
להיות קרובה לבית!! וואההווואווו!!
וזהו

באמת היה נחמד ממש..
ואני חייבת לציין שכשלפני שהגעתי לתנועה להיות קומונרית, ואמרו לי שהמחנות באותו יער, הזדעזעתי קשות..
וב"ה היה ממש טוב, כמעט ולא הרגשנו שיש ממש כמה מטרים לידינו מחנה בנים.. (למעט הבנים שעברו כל הזמן במחנה בנות..בעע)
חוץ מהמפקד סיום שהיה -זוועה-!
חבל שהיה ממש טוב כל המחנה ואז נהרס הכל פתאום, החניכות היו מזועזעות (זה אריאל זה?)
וכפרה על כל הסניפים (בנים ובנות) שהרימו שלטים ביחד, וכו' וכו' הגיבוש שלכם (בין סניף הבנים לבנות) באמת נוגע ללב וכמעט גרם לי להזיל דמעה
אבל צדיקים וצדיקות-לא בבית ספרינו..
זה היה מזעזע!!!
בסופו של דבר (בגלל סיבות אחרות) לא נשארנו שם, הסניף שלנו..ואולי טוב שכך..
ולסיום-היה ב"ה כיף לא נורמלי-
יש לי המון ביקורת (בונה כמובן) ובע"ה אני מקווה שזה ישתפר..
(קדימה ליותר..)
בציפיה לבנין אריאל בקרוב!!
(עוד שבוע אני עוזבת ה-כ-ל!!
סניף שלם (חניכות מתוקות!),
צוות הדרכה מדהים, תנועה שלימה..אמאלה..

)