אתה באמת מחפש תשובות? 

הקטע שהתשובות שכולם מכירים בעייתיות. (לפי אלידע בר שאול). נו זה קטע כזה.. חח לא הסברתי

שאמת היסטורית זה לא כזה חשוב, לא הרבה יותר מטריוויאלי.

יש ערך מאוד גדול למה שהשתרש באומה, גם אם לכאורה הוא בעייתי מבחינת אמת היסטורית.

ע"ע היארצייט של מאמע רוחעל, הן מבחינת עיתויו (י"א חשוון - האמנם?) והן מבחינת מיקום קבורת רחל.

זו לא יהודית שהרגה את הולופרנס?

כדאי שיהיה נכון, אחרת סתם טחנתי גבינות בחנוכה... שוב הדיאטה הלכה סתם...

1. "אפרוחים חיפש"

2. ערבים. הותקפו מכל הכיוונים בדרך לירושלים.

3. נשר

4. לא יודע.

מה הסיפור? |קודר|

1. הוא טיפס על העץ או על הלול? איפה יש אפרוחים? (ולא כותב השיר לא למד תנך)

2.כן, אך איך גילו אותם?

3. לא נכון זה עיט  

4. אומרים שיהודית, אך זה לא מופיע במקורות חז"ל (לטענתו) אצלינו מופיע סתם "אישה" ואיזה גוי כמה מאות שנים אחרי החליט לקרוא לה יהודית

שאלה נוספת, מכירים את השיר "עוף גוזל חתוך את השמים רק אל תשכח יש נשר בשמים" ?

אז הוא טוען שנשר בכלל לא מתקרב לבעל חי חי, רק לנבילה. הוא פחדן...

אז מי גילה רז זה? הרי כולם מתו!

מסתבר שהפרסום הראשון היה באיזה עיתון, ע"י מישהו יהודי. כשאלידע דיבר איתו הוא אמר שהיו המון גרסאות והוא בחר את זו שהכי תסתדר טוב עם המסר שהוא רצה להעביר ללוחמים

שהם עזבו את הכוח, או אחרי...

את הרועה צאן/הנשים? 

אם זה היה אחרי...

הם יהנו ביחד

אני 1000 על תיווך

אני מבין שהחור בכיס עקב הארוחת שחיתות ב"תאילנדי" גדול ומשמעותי...

היצאו לקושש עצים וראו אותם

זה לא שהם ריחמו על הנשים, הם פשוט לא יכלו להרוג אותן בעזרת נשק, כי הם היו מתגלים

הסיפור על הרועה צאן נועד כדי להפגין מוסריות של הלוחמים

אך ההסטוריונים סוברים שזאת המצאה

הכל השערות ויש הרבה גרסאות

בשביל זה הם היסטריונים,

בשביל לחקור את ההיסטוריה ולגלות מה היה בה

יכול להיות שחלק מבוסס על השערות

אבל כאלה שנשמעות הכי הגיוניות על הסיפור

ולא כאלה שאמורות להעביר מסר

והוא כנראה לא הסיפור הנכון

http://www.etzion-bloc.org.il/%D7%9B%D7%9C%D7%94%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/tabid/494/articleType/ArticleView/articleId/117/PageID/338/language/he-IL/Default.aspx

http://www.safa-ivrit.org/fauna/nesher.php

השיר:

יונתן הקטן, 
רץ בבוקר אל הגן 
הוא טיפס על העץ 
אפרוחים חיפש 

אוי ואוי לו לשובב 
חור גדול במכנסיו 
מן העץ התגלגל 
ועונשו קיבל

איפה מוזכר כאן לול?

אולי אתה חושב שאפרוח זה רק הצאצא של תרנגולת

שזאת טעות נפוצה

אפרוח זה שם כולל לצאצא של עוף

ביאליק לא טעה

בהמשך התפתחות השפה (והאקדמיה לעברית) עשו חלוקה בין אפרוח לגוזל

אפרוחים מוזכר בתורה "האם רובצת על האפרוחים..."
 

אבל הוא טוען שהדושמן הזה לא למד ובעברית המדוברת אומרים גוזלים. אז למה אפרוחים? הוא אומר שהועתק מאיזה שיר

ומה מבינים בעברית בכלל באקדמיה?

מעניין, יש בדיוק על העניין הזה ספר "יהודית" בספרים החיצוניים,

וגם ב"בתי מדרשות" לילינק מביא מדרש בו מפורש השם "יהודית" באותו הקשר...

כל האמונות והיסודות עליהן גדלתי.....

                                הכל התמוסס כמו אבק...

מה אעשה?

הוא אומר שהוא קיבל על עצמו לא לספר על קרבות עד שהוא הולך למקום עם שני אנשים שהיו בקרב.

כי כל אחד רואה את זה ממבט אחר ואם תשאל כל אחד בנפרד תשמע שני סיפורים שונים

רק ילדים עירוניים חושבים שאפרוחים יש רק בלול.

תפתח בן איש חי על פרשת וישב (חנוכה) - יהודית. בפירוש

לעופות יש 2 סוגי יילודים.

אפרוח- נולד עם פלומה ועצמאי יותר- יכול ללכת לבד, למצוא לבד אוכל וכו'

גוזל- נולד עירום, עיוור וחסר עצמאות לחלוטין. צריך שיביאו לו אוכל, מתפתח לאט יותר.

לרוב בעלי הכנף שבונים קינים על העץ- יש גוזלים.

לרוב בעלי הכנף הפחות עפים- יש אפרוחים. (ברווזים, בתיענה, תרנגולות וכאלה..)

אולי אני אזכר למי יש אפרוחים, וגם קן על העץ.

ואכן יש את האגדה עם הרועה צאן והמסר של 'טוהר הנשק'.. 

נראלי יוחנן בן יעקב סובר שאלו היו 2 מקוששות שהלשינו.. יש לו ספר על הפרשה..

ולאחר חיפוש קצר בגוגל הגעתי לכתבה הזאת:

/News/News.aspx/239514

1=הצטנן לו המסכן

2=כי רחימו על רועה צאן ערבי שגילה את מיקמום.

3=הקונקורד בארה"ב - כל השאר הם זצם זיוף, בדיוק כמו מה שמופיע על הבירה

והוא לא מצוי בארה"ב, רק באמריקה הדרומית.

שיונתן לא עלה על העץ, אלא טיפס עליו?

ובקשר לשיירת הל"ה - אכן, סיפור הרועה הוא אגדה שמאד התאימה למוסר טוהר הנשק שהם רצו להטביע באותו זמן.

סתם.. יפה שקלטת

(לפחות לא ראיתי....)

שהרי הוא משיר את נוצותיו שעל ראשו וצווארו כל כמה שנים (כמו נשל נחש) וגדלה לו רעמה חדשה.

ולגבי יונתן הקטן-

זה שאפרוחים לא נמצאים בד"כ בקן על העץ, אומר שהוא לא עלה לחפש אותם?? אז היה קצת טמבל המסכן, לא קרה שומדבר...

(הוא נפל הרי בסופו של דבר? לא חכמה גדולה..)

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.