רוב המבוכות הוא להשריש בעצמנו את העובדה הפשוטה:

לרובם ככולם של האנשים שנמצאים במוקדי ההשפעה והתקשורת,

כל הערכים בהם הם דוגלים ומנפנפים - הם מן השפה ולחוץ.

תמיד אפשר להקשות "לשיטתך" (וממילא להתקיל ולחשוף את הצביעות) -

אבל לא לקחת קשה, לא לבנות ציפיות שהם מאמינים בערכים שלהם.

זה לא בעיה רק שלנו - כך הם פני החיים הציבוריים בכל רחבי עולמנו המתוקשר,

"כפרנו" הגלובאלי.

כשמפנימים את זה, אפשר להסתכל שוב על המצב שקיים היום במדינה,

ולהבין שמבחינת לב ההמונים והערכים שמדריכים את חיי העם שבשדות,

האנשים שאינם מתחכמים מספיק כדי להיות צבועים -

מצבנו דווקא משתפר.

זו דעתי העניה.

(אבל לא באתי לדבר על הבלבול שלי בעניין, זה רק הפטרתי בסוף.. בדרך אגב)

לדעתי אכן ישנה בעיה. והיא קיימת אצל רובם, והפשוטים - גם אם אצלם המצב אכן משופר - לא מנהלים ת'עניינים...

לא דיברנו על כך שיש פער אדיר בינינו ובינם.. בין ערכינו וערכיהם, שאין לנו שום עניין במוסר והערכים שלהם... שהוביל אותם לזנות..

אז היום מחפשים כל מיני "חורים" בחוק, דיוקים בחוק של חופש הדת וכו וכו...

יאללה, הגיע הזמן לצעוק, "אין לנו שום עניין ב"צדק" וב"שוויון" שלכם... לנו יש ערכים ממקור הטוב בעצמו ואנחנו לא צריכים את התובנות הגדולות שהבנתם.. והמהפכות שהפכתם.. בחיפושיכם אחר משהו להיאחז בו... כל הדיבורים והמעט טוב שכן הצלחתם להשיג הם שום כלום ביחס למה שיש לנו ביד "

אני לא ממש בקטע של לצעוק את זה.. אני בעצמי קרבן של הבעיה הנ"ל, ורק מידי פעם מבליחות תובנות...

בין ערכים לחכמה.

חכמה בגוים תאמין.

ערכים - יכול להיות שיש להם ערכים מסוימים שנובעים מחכמה,

אבל לא את ערכי התורה - ממילא בענייני ערכים אין לנו מה ללמוד מהם.

אפשר להיות מושפע מכך שאפילו גוי כמו דמא בן נתינא כיבד את ההורים בצורה נהדרת,

אבל את עצם הערך של כיבוד הורים אנחנו באמת יודעים ממקורותינו.

דמוקרטיה= חכמה. דרך שפתחו אנשים כדי לשמור על סדר יציב בעולם.

זוהי חכמה שאפשר ללמוד מהגוים - כל עוד אין בה סתירה לערכים שלנו- גם דבר חכם צריך לעמוד במבחן המוסר של התורה.

פלורליזם ופמיניזם הם בהחלט שייכים יותר לקטגוריה הערכית מאשר לקטגורית החכמה.

אותם צריך לברר האם הם עצמם באמת טובים או שאלה ערכי מוסר משובש-

בכל מקרה גם אם אלה ערכים טובים הבסיס שממנו אנחנו מגיעים אליהם הוא התורה, ולא אמנת פריז, אוסלו או ז'נבה.

יש לנו הרבה מאד ענין בדברים שגוים השיגו בחכמתם. אין לנו עניין במה שהם מגדירים מוסר, מלבד אתגר שכלי שיעזור לנו להבין את המוסר שלנו.

בכלל לא חכמה לצעוק, אחרי שמישהו גילה שהעולם עגול, שזה כתוב בתורה.

עד עכשיו הרי בכלל לא ידעת לפרש את התורה בצורה כזו - רק אחרי שמישהו גילה את זה בחכמתו,

אתה יכול להבין יותר את כוונת התורה, אבל בלעדיו התורה היתה נשארת סתומה בפניך.

בגדול אני חושב שאתה צודק בביקורת שלך, אבל דווקא נדמה לי שב"ה יש הרבה דיבורים נגד ערכי ותרבות המערב.

מדברים הרבה על פתיחות לחכמת המערב. ולצערי זה יוצר בלבול כשלא מפרידים ביניהם כראוי.

(בעמוד 7 בקישור הבא יש בשולי הדברים דיבורים על אמנת ירושלים - ההבנה שהמוסר העולמי צריך להבנות מהתורה

ולא מערכים של מוח רופס:

http://www.olam-katan.co.il/all_gilyonot/363.pdf)

אני לא רוצה להישמע אובססיבי אבל למשל עניין הקהילה הגאה, כביכול מדובר במדע, אבל יש הטייה מאד ברורה.

כך שגם לגבי המדע זה לא פשוט.

וכשכתוב חכמה בגויים תאמין כתוב להאמין, לא כתוב להשתמש ולקבל,

אני יודע שטפשי לא לקבל ולהשתמש בהשגי המדע וחכמת הגויים...  אבל אני רק אומר, ההבחנה הזאת לא כל כך פשוטה.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.