מתי בפעם האחרונה קרתה אצלך בבית האפיזודה הבאה:
הסופגניות מבעבעות בשמן, את ניגשת לארון ומוציאה מהארון ריבה למילוי.
ברגע זה את מסתכלת בחיוך על קופסת הריבה וקוראת לבעלך בקריאת התרגשות: "יש! יש לי ריבה!!!"
אף פעם? מובן...
אם היית זקוקה לריבה, היית ניגשת לסופר וקונה ומה אם לא היתה בסופר ריבה בהכשר? היית מעקמת פרצוף. מתלוננת שוב על הסופר חסר ההיצע לחרדים וממשיכה הלאה לסופר הבא... נכון? פחות או יותר?
בשנה שעברה מפאת עודף משקל, בצ'ק אין הי'ה אילוץ להעביר דברים לתיקי היד ומבלי לשים לב גם הריבה מצאה עצמה בתיק היד ואז בידו של פקיד הביטחון ואז בפח שלידו...
ומה קורה שאין סופר בו אפשר לקנות ריבה חדשה,לא רק בשכונה, גם לא בעיר כולה ולא במדינה כולה וגם לא בכל התת יבשת שאת חיה בה?
פשוט מאוד: הולכים לסיבוב בכפר, מוצאים עץ של פרי שנקרא עגבניות עץ (כמו עגבני'ה מתוקה עם קליפה קשה).
מטפסים על העץ קוטפים כמות מספקת, לוקחים הביתה, פותחים עגבניה-עגבניה, מרוקנים לתוך סיר ומבשלים עם סוכר ומתפללים...
ברגעים כאלו אני עוצרת ונזכרת, כמה?! כמה פעמים התלוננתי שאין בסופר השכונתי בארץ פירות בד"צ או איזה גבינה מסוימת בהכשר...
אולי שכחתי לרגע שבהודו אם מישהו מצליח לרדת חצי שעה ברגל בהר לפרה הסמוכה ומביא חלב אז הייתי יכולה להכין גבינה אולי פעם בחודש.
מה אין? אפשר לעשות רשימות בלי סוף,
נכון אין פה תמיד חשמל וגם לא תמיד מים בברז..
נכון שאני גננת במשרה מלאה לשלושה ילדים מגיל 3 ומטה נכון שאין להם פה חברים, גם קליטה בטלפון בד"כ אין,
נכון שלפעמים העובדת מבריזה ואת נשארת עם ערימה מסחרית של כלים, נכון , אין מוצרי בשר וגם לא חלב...
נכון שצריך לסגור את החלון כשהילד ישן כדי שלא ייכנס קוף וכו וכו'
אל תקחו קשה , אלו דברים שלמדתי להשתעשע עליהם בכיף.. אבל ראיתן כמה קל וכיף לי לכתוב רשימת תלונות?
אבל תארו לכן עד כמה כיף ומחזק להעריך את הדברים הפשוטים...
"איזה כיף , יש לי ריבה ' קראתי לעבר בעלי. ב"ה תודה לך רעבע! השנה הריבה הגיעה ליעדה ומילאה בגאווה 50 סופגניות במוצ"ש.
50 י'הודים הרגישו לרגע טעם של בית ושמעו משיחת הרבי על השמן... ריבה בקופסה? ממש המצאה גאונית! תודה!
^^^^^ ^^ ^^^
כתובת לשליחת מצרכים, ממתקים ומשחקים לבית חב"ד ווטה :
chabad house
vata kanal
kodai kanal
tamil nadu
.south india
וואו.. מה אתם >> הייתם עושים??המעשה-העיקר
אני מבולבלת! את גרה בברוקלין או בבית חב"ד בהודו..?אלירז
![]()
![]()
זה בלוג של שליחה בהודומושיקו
אויש סליחה שכחתי לכתוב מקור..המעשה-העיקראחרונה
מושיקו? מאיפה הידע באתר neshei?
למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
חחח …בנות רבות עלי
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עליאחרונה
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת
אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה
יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
למה מוזר?משה
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
איזו תקרת זכוכית?shaulreznik
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
נכון עקרוניתאריק מהדרום
בפועל היתה רק אחת
היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
לכבוד ראש השנהאוי טאטע!
ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי
קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל
מוזמנים להצטרף
מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק
אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עליאחרונה
יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע
חיילי גבעתיאריק מהדרום
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
ממשזיויק
לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
פיייייי סחטיין על הדשבורד. מה רבו וגו'די שרוט
לא רואים כלום מהצילום מסך שהעלתאריק מהדרום
קטן מידי.
מה הבעיה להגדיל?אני פה דברו!
היי, מזמן לא היית פה!מבולבלת מאדדדד
כי אי אפשר מהפלאפוןאריק מהדרום
בוודאי שאפשרנפשי תערוג
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
אפשר מהטלפוןמשה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
א-אהאריק מהדרוםאחרונה
עכשיו הכל מובן.