בעזהי"ת.
אני צריכה להעביר מחר שיעור.
בתושב"ע.
ומילא שאני לא סובלת ללמד 'תושב"'ע' באולפנא.
ומילא שרק במוצ"ש גילו לי מה החומר הבסיסי לשיעור.
ומילא שאני עכשיו בכלל לא בראש של זה.
ומילא שאין לי עדיין (!) מערך שיעור.
.... אני צריכה להתחפש לממלכתית!
להעביר שיעור על מוראה של מלכות! וזאת אולפנא שיא הממלכתית... שה' ישים לי את המילים הנכונות בפה. אמאלה!
וכמובן שמתודות ייתקבלו בברכה 
כתר הרימון
בעזהי"ת.
וואי הועלת ביותר!
עוד רעיונות?
שה' יעזור שתצליחי שלא לצחוק - ואז ישים את המילים בפה 
<צ>
זה קושיות באמונה... איך ה', איך??
בעזהי"ת.
והמד"פ שלי הביא לי ספר של הרב אבינר- "פרקי כבוד מלכות ישראל וארץ ישראל" גיוואלד
מביאים לסוכן חומר קריאה לפני המשימה -
שהוא יקבל רקע על הדמות שהוא נכנס לנעליה...
נשמה צפתיתבעזהי"ת.
"החטא ועונשו"
בעזהי"ת.
כולם נראים אותו דבר!
קחו עמכם דבריםאיפה את עושה את זה
אני רוצה לראות!!!
-משה ר-זה כבר הסיפור השלישי בפורומ/ים, על בעיות מהסוג הזה..
בעזהי"ת.
אבל לא בגלל זה.
אני יודעת שכשאני אהיה מורה קבועה בכיתה אני אוכל לומר מה שאני רוצה פחות או יותר, ולא אהיה כבולה למה שהמד"פ שלי יגיד על הדברים..
מה שכן גורם לי להתבאס- באתי ללמד תושב"ע!!! משנה, הלכה, היסטוריה של התושב"ע, תהליכים. לא באתי ללמד שיעור חינוך\חברה\ערכים וכאלה. זה לא התפקיד שלי וזה לא מה שהתכוונתי. אם זה בא By the way אז סבבה, בכיף, זה אפילו פלוס נהדר ללימוד.
אבל אני חושבת שמערכת החינוך מוותרת מדי לתלמידים, ובטח לתלמידות, ובטח ובטח לתלמידות תושב"ע!
מערכת החינוך מוותרת לתלמידים בכל המקצועות...
באופן כמעט קבוע אני צריכה להוריד את המערכי שיעור לרמה של פעולה,
ואפילו פחות מזה..
אחד הדברים שמנעו ממני ללכת, הוא החשש שאני לא יוכל לומר לתלמידים את מה שאני מאמין בו, ז"א להיות לידם משהו שאני לא...
לדוגמא: האם אני כאחד שמאמין בדרכו של הרב כהנא, יוכל לומר לתלמידים בשיחה פוליטית מה אני באמת חושב? לצערי לא..
האם בשיעור אזרחות, אני יוכל להשאיר את הדעות הפוליטיות בצד ולומר להם מה אני באמת חושב על מה שקורה פה בארץ?
לצערי חופש הביטוי בהוראה הוא מוגבל מאד, והרבה פעמים נדרש ממורים לעטות מסכות ולהיות משהו שהם לא..
לדעתי זה בעייה, וקשה לי מאד עם זה...
אתמול בערב לא הספקתי לשאול בשלומך בהכנת השיעור... אבל להבא- את מוזמנת ...
את מעלה פה את אחת הבעיות הקשות שלנו כמלמדי תושב"ע (ומקצועות נושקים)
באחד הקורסים שלי - בהוראת מחשבת ישראל- הרב ברנדס הגדיר את הבעיה כ- המתח שבין להיות "מורים למקצוע מחשבת ישראל" (במקרה שלך- מקצוע תורה שבע"פ) לבין להיות "מורים לחינוך לאמונה"
אישית נראה לי שלמקרים כאלו-
כדאי יותר להתמקד בלימוד חומר קונקרטי ופחות בדיונים
יצא לך שיעור שנראה יותר ייבש- דפי מקורות דפי עבודה כתיבה במחברת- ופחות מתודות של קומונארית...
וזה נהדר מבחינתי
(אומנות העברת שיעור פרונטאלי משעמם בצורה מעניינת ומושלמת)
ביחס לדעות שלך-
לא נראה לי הגון מאף כיוון של דעה לדחוף לתלמידים דעות מסויימות
(לא- אני לא פלורליסטית חסרת חינוך! רגע!)
אני בעד לעורר אותם לחשוב
לחשוב על הערכים שהם סופגים בבית, לחשוב על למה ומה העומק של הערכים שאני מכווינה אותם אליהם
ההזדהות באה אחר כך- מתוך הבנה
(למשל במקרה שלך- ההתלהבות מהמדינה שלנו שב"ה ניתנה לנו- תבוא אחרי שיעור שלם של בירור נוקב מה ערכה של מדינה, האידיאל שלה, מה טוב ולא טוב במציאות של היום...)
רחלקהאחרונהבעזהי"ת.
ותודה לכולם על ההתעניינות!
צדיקה- בכללי אני מאוד בדעה שבשיעורי תושב"ע התלמידים (וגם התלמידות!!!) צריכים לשבת וללמוד. לפתוח מקורות, לעיין, לחשוב. לא באתי להעביר פעולה, באתי למקד את הכיתה סביב ידע מסויים.
אבל מה לעשות שכופים עליי להעביר שיעורים "מעניינים"?! ככה זה כשיש מד"פ, ויש דרישות מהמכללה. אין מה לעשות.
ובשום אופן לא התכוונתי "לדחוף" דעות לאנשים. אני שונאת שעושים את זה. בחיים הכלליים וכמורה. זה לא לעניין.
אבל כן לעורר את התלמידות לא לקבל את המדינה כמובן מאליו, למרות שהיא מאוד חשובה ברעיון...
חחח ב"הצלחה... אין מה לעשות, מורה מוצלח חייב להיות שחקן.. זה הכרחי יקירתי!!!
גם שחקן, גם יצירתי, גם פסיכולוג, גם שק חבטות, גם וגם וגם..
בעזהי"ת.
[וקיים ]
יהיה בסדר, נכון?
בעזהי"ת.
לא מכירה אף מוסד אקדמי שהוא מרשה לעצמו להיות פנאט..
וזה אכן מה שאני עושה. יש כמה נקודות של אור בעצם קיומה של המדינה, אתמקד בזה...
תודה
כשהרמב"ם מסביר על חנוכה הוא מסיים במילים וחזרה מלכות לישראל יתר על 200 שנה.
להזכירכם, רוב ה200 שנה היו מלכים שלא בדיוק היו מגדולי ישראל.... ובכ"ז הרמב"ם מחשיב את עצם השלטון הישראלי (גם אם היה כפוף במידה מסוימת ליוונים / רומאים) כדבר חשוב בפני עצמו.
גם היום עם הקמת מדינת ישראל אנו זוכים לשלטון יהודי מה שלא היה כמעט 2000 שנה. גם אם השלטון רחוק מאוד ממה שהיינו רוצים שהוא יהיה הוא עדיין עדיף על שלטון גרמני / פולני / בריטי / מרוקאי וכו'
אפשר כמובן להרחיב לפרט וכו'
אפשר גם לדבר על המחתרות שפעלו למען הקמת המדינה. (אולי לדבר גם על שירי המחתרות)
בקיצור אפשר להעביר הרבה מסרים שהם בקונצנזוס מנקודת מבט יהודית אמיתית.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי
קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל
מוזמנים להצטרף
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.
