בהתחלה ירידת מים לא מטורפת אז שמתי פד (במילא נאסרנו כי דיממתי ממש). אחרי כמה דק' נסענו (מים מקוניאלים) ושמתי מגבת מתחתי באוטו.

ההמלצה שלי היא שתמיד יהיו איתך פד שתיים עבים בתיק. (בקשר לעניין טהרה אני לא זוכרת אם ירידת מים אוסרת לא אם זה לא אוסר כדאי לקנות פדים שחורים).

לא נראה לי שיש איזה פד שהיה סופג זאת זה באמת היה כמות רצינית והמזל שהייתי בבית והאמת זה היה הפחד שלי בלידה הזאת שילדתי לפני כמעט שלושה שבועות אבל הפעם בקעו לי את מי השפיר ממש לפני הלידה כי הפעם ה' החליט אחרת...

שיהיה במזל ...

כמובן תלוי באופי ירידת מים.

רק 15% מהלידות מתחילות בירידת מים לפני צירים, ומתוכן רק 15% בירידה מסיבית, שמרטיבה הכל (ומביכה, נניח...).

בכל מקרה, חיתול של תינוק עובד אחלה במקרה כזה. לזכור שאחרי זמן מה כמות המים העיקרית ירדה, ואחר כך זה רק טפטוף (וראש התינוק יורד וחוסם).

איך זה יקיף את כל הבטן?!

אם כבר, אז חיתול למבוגרים נראה לי יותר הגיוני.

ובכל מקרה זה לא רלבנטי לירידה פתאומית כמו המורה ההיא בכיתה...

כדי לשפוך על עצמן כשתתחיל להן ירידת מים....

(ככה טענו לי, אני עוד לא מכירה מישהי שתהיה מספיק שקולה בשניות האלה..)

המיילדת שלי לימדה אותי, ומאז זה משרת אותי מצוין. מניחים על התחתון, וזה מחזיק מצויין.

מי שמכירה את הלוכיה (הדיום של אחרי הלידה), שתדע שאם משתמשים בחיתול של תינוק בימים הראשונים - הכל נשאר הרבה יותר נקי!

מומלץ בחום

לי היתה ירידת מים באמצע מוניטור בקופ"ח

אז לא היתה ממש פאדיחה

(וגם לא כ"כ חשבתי על זה באותו רגע,

התפדחתי יותר ממי שלקח אותי משם ברכב שלו. שמתי שקיות על המושב...)

אבל הלידה הזו התקדמה הרבה יותר מהר ובקלות מהלידות האחרות שלי.

אז זה קצת מצחיק אבל אני מקווה שהלידה שלי תתחיל בירידת מים רק לא במקום מפדח...

ירידת מים ברחוב...

לעצור את המים ע"י שמרימים את הרגליים למעלה כמה שיותר (כמובן מושען על הקיר).

אך אני עשיתי זאת וזה לא עזר........

יכול להיות באמת שזה תלוי מה הכמות שיורדת.

מתחילת תשיעי מסתובבים עם חיתול של תינוקות בתור פד?

הפדיחות באמת מטורפות וממש לא היתי רוצה להגיע למצב כזה

תנו פתרון!!

שתמיד שומעים יותר על הסיפורים הפיקנטיים, ככה זה.

הסיפורים ששמעת הם עדיין לא הרוב. זה ממש לא קורה לכל אחת.

ונראה לי שזה די נדיר שמישהי לא תרגיש בכלל כלום כלום ובאמצע כיתה\רחוב יהיה מפל של מים. (למרות שיש סבירות נמוכה שזה יקרה כמובן.)

ואם זה קרה בבית בלילה או בדרך לבי"ח או בקבלה לחדרי לידה וכאלה אז זה כבר יותר ייתכן. ופחות "פדיחות".

בקיצור, תתפללי שהכל יהיה בסדר ושימי לב להרגשות שלך. ואם זה ירגיע אותך תכיני לך מגבת או מה שצריך בתיק למקרה הצורך וזהו. לא הייתי דואגת כ"כ מהעניין...

בלידה ראשונה, ונעמונונת לא חשבה שירדו לה המים באמצע פגישה והינה זה קרה להן...

(יראת, מה עשית כשזה קרה?)

הן בטוח היו שמחות אם היה משהו שהיה חוסך להם את הבושה

שמעתי על מיכנסונים אטומים של שיקמה - משהי ניסתה פעם או שמכירה את זה?

סה"כ זה לא שבורח פיפי. זה אומר שאת מתחילה ללדת ולא רק שזה לא אשמתך זה ונרא מרגש!! כמו שפטל8 כתבה..

ונראה לי גם שאם מתחיל שיטפון אדיר לא יעזרו שום טיטולים...

אומגה 3 זה מחזק גם את הקרומים.

גם אני תמיד חששתי מירידת מים כמו בסרטים.

לבנתיים 3 לידות התחילו בצירים בלילה בלילה

אבל בהריונות שאכלתי יותר דגים, השק פקע רק בלידה עצמה.

פעם ראשונה - בשניה שהתעוררתי בבוקר, יום קודם החלפתי מצעים ): זה היה שיטפון אדיר...

פעם שניה -  בפגישה עם לקוחות, כמה גברים וכמה נשים... ישבתי על הכסא והרגשתי פיצוצים רטובים.... לא העזתי לקום. ואחרי שעה + כשהפגישה הסתיימה חיכיתי שכולם יקומו וקמתי אחריהם, קפצתי רגע לחדר הילדים שלא ישימו לב, ואז היה שיטפון על הרצפה שם, דחפתי מהר איזה שמיכה של בובות... ברכתי שיש לי חצאית ארוכה וכהה שלא רואים....  בשניה שהם יצאו התחילו צירים.

פדיחות ברמה!

ההורים שלי בשבת ביחד עם אחותי ומשפחתה.. וקבענו לפני שבת שחברים שלנו יבואו אלינו לבקר אז גם הם הצטרפו למסיבה

אני לא הרגשתי בושה כי זה פשוט היה מרגש שעוד מעט אני אכיר את התינוק שלי, וכל מי שמסביב נרתם והתרגש ביחד איתי..

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.

אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח

המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

🤷‍♀️

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…

ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי

בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.

אצלנו מאוד אוהבים ללכת לבאולינג

גם ילדים בני 3 נהנים (שמים להם מתקן שעוזר להם)

וכמובן שגם מבוגרים נהנים.

שהמקום סגור

אם את רוצה יקר אפשר אולי מגי'ק קאס - תלוי כמובן בגיל שלהם 

ליום יום יש ספריות נהדרות. לא צריך לשמור על שקט, רק לא להתפרע.

יש בחלק מהספריות אזור של משחקים/ תחפושות/ כלי כתיבה וכד'.

אם את מחפשת יותר אקשן אז אי גאמפ וכד'.

איזור מישור החוף נעים לבלות בו רוב החורף אז אם נסיעה באה בחשבון זו גם אופציה.

אפשר גם לעשות בבית אווירה שונה ורגועה.

כדאי לבחור איזור של חצי חדר, או מבואה נוחה

להביא לשם מזרונים (אפשר מזרוני ספורט או שקש וכד'

או שמיכות/ מחצלת מה שיש לכם

ליצור אווירה

בלי נעליים

יש משהו כיפי בגרבי חורף עם בגדים נוחים שאפשר להתכרבל ולעשות דברים.

אפשר זמן רוגע של שוקו-עוגיות.

אפשר שהילדים עושים הצגה מאולתרת/ פנטומימה

אפשר לבנות מחנה או מבנה מקשקשים או מה שהם אוהבים ולשבת בפנים..

זה בתוך הבית עם נוחות של בית אבל באווירה מיוחדת יותר.

אפשר גם להזמין להם חברים שאת מכירה שמעסיקים אותם יפה.

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

אבל זאת ממש שאלה לרב...

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.

לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)

אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון

לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית

אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...

וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.

אבל זה דברים שצריך לשאול רב.

ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

הייתרון והחסרון של נייח זה שהוא תקוע באותו המקום. ואי אפשר לקחת אותו כשרוצים שקט.

מצד שני, עם ילדים הוא כנראה יחזיק יותר מעמד.

מפרידה בין מכשיר לעבודה/ מכשיר לילדים

בכל מקרה לא הייתי קונה נייח לבית

לא פרקטי

לנו יש אייפדים לילדים

עבודה בבית (אם צריך לעיתים) אני עושה מהאייפון

רק במקרים חריגים אני פותחת לפטופ

זה מתאים למשרד

לא לבית

אף פעם לא היה לי נייח בבית

להורים שלי היה כשלא היו ניידים

מחשב שמיועד לילדים בעיניי צריך להיות נייח בסלון, כדי שנוכל לעקוב ולראות מה הם עושים בו. וגם כדאי שתהיה סיסמה.

אם אתם צריכים מחשב גם בשביל עבודה, עדיף מחשב נייד בנפרד מהמחשב לילדים - ילדים נוטים להרוס דברים, ולא כדאי שזה יקרה עם מחשב שיש בו דברים יקרים...

לנו אישית יש נייח בסלון, נייד לבעלי, נייד לי ונייד לבכורה שלנו (בת 18), שכבר צריכה באמת מחשב אישי צמוד.

של בעלי

הבכור משתמש בו לעיתים רחוקות..

אבל הייתה לי אופציה אולי לקבל נייח במסירה והחלטתי שכרגע לא..

אני אוהבת את זה שהוא לא קבוע במקום אחד ותופס נוכחות. שהוא לא כל הזמן נגיד אלא שאפשר להוציא אותו כשצריך.

הקטנים שלי לפעמים ממש מציקים לגדול כשהוא משתמש בו, ככה הוא יכול להיכנס לחדר ולעבוד בו, כשאנחנו מדי פעם נכנסים לראות מה איתו/ אחד ההורים יושב בחדר שבו הוא עובד (הוא עדיין צריך הדרכה די צמודה)

השאלה לאיזה צורך אתם רוצים...

חנו יש נייח שמשמש את בעלי לעבודה

נייד של בעלי - עבודה

נייד שלי - עבודה

ועוד נייד שעכשיו הוספנו לגדולים (בני 16,18)

בניידים שלנו של העבודה, הילדים משתמשים אחהצ באישור שלנו

כמעט ולא עובדים מהבית, והחדר הזה הולך לישון מאוחר

היה לנו ניסיון לא טוב עם ניידים שלא החזיקו מעמד אז קנינו מחשב מחודש דרך איזה פרוייקט ובינתיים מחזיק מעמד יפה..

יש גם נייד חוץ מזה שמוציאים בערך פעם בשבוע כשהילדים מתפצלים במה שרוצים לראות 

שיעמוד במקום קבוע.

בעיקר בגלל הסיבה שאפשר יותר לפקח על שעות מסך ותוכן.

לעצמי כן הייתי קונה מחשב נייד באמת בגלל נוחות

(עכשיו הילדים שלי קטנים עדיין ואצלי הכל בפלאפון אז בלי מחשב כרגע, אבל מסתמכת על תוכניות עתיד ועל מה שהיה אצל ההורים )

אבל שוקלת לעשות עכשיו גם

מה הסיבה שעשית?

עשו בחדר לידה בפתיחה 4

זה גרם תוך דקות לפתיחה מלאה ולידה

אבל לתחושתי זה לא היה רק הפרדת קרומים אלא ממש התערבות לזרז את הלידה

(מקצועית ומוצלחת מאד)

הרופא שעשה את ההתערבות

שאל אותי לפני  

אם הוא יכול לבצע 'הפרדת קרומים'

בכל מקרה אצלי סטריפינג ראשון גרם לצירים שלא קידמו הרבה

יומיים לאחר מכן הגביר צירים ופתיחה

כמה שעות לאחר מכן בבית חולים עשו לי שוב וילדתח שעתיים אחרי 

הריון ראשון הבייבי היה גדול, עשיתי סטריפינג ולא עזר.

עשיתי זירוז והיה סיוט!!!!

לי אמרו בשבוע כזה בגלל אותה סיבה חשד לתסמונת דאון.

הבדיקות עד אז היו תקינות. (לא בטוחה שעשיתי באותו הריון שקיפות וחלבון. מניחה שלא עשיתי). ב"ה נוחד ילד מקסים ובריא.

לא נראה לי שיש מה לעשות בשלב כזה. ואם עד עכשיו הכל היה תקין, מניחה שזה סתם כסת"ח של הרופאה ולא סיכון ממשי.

ד"א, אם את או בעלך נמוכים, אז הגיוני למה עצם הירך קצרה. לא חייב נמוכים מאוד. אבל לא גבוהים.

שנינו 1.70

כל הבדיקות יצאו תקינות

ששאלתי אותה למה אמרת עכשיו

אין לה תשובה

לכן אני חושבת גם לתבוע את כללית על רשלנות רפואית 

מה הסיכויים, האם יש סיכון משמעותי או שזה סתם אמירה שהיא זרקה לאוויר.

אל תבזבזי כוחות על מחשבות על תביעה, זה אירוע גדול שבכל מקרה אין לך יכולת לנהל רגע לפני לידה. למרות שמאד מכעיס לחשוב שלא היו מספיק אחראיים (לא בטוח שזה המקרה - יכול להיות שפשוט לא ראו)

כשאני הייתי בהריון לפני שנתיים עשיתי את כל הבדיקות השגרתיות והכל יצא תקין. בסוף נולדה לי התינוקת הכי מתוקה וכובשת שיש- עם תסמונת דאון. בשום שלב של ההריון לא ראו את זה, ועשיתי אולטרסאונד כמה וכמה פעמים, וגם אמרו לי שאפשר לראות בכל צילום אולטרסאונד רגיל.

יכול להיות עד עכשיו לא ראו ורק עכשיו זה עלה.

במקומך, הייתי מנסה לשחרר ומתפללת לה' שהתינוק יהיה בריא, כי זה מה שחשוב.

לידה קלה ובזמנה ובשורות טובות 

לפעמים מדידה אחת יוצאת לא מדויקת.

וגם יכול להיות שהוא פשוט נמוך.

את ובעלך גבוהים או נמוכים?

לגבי חשד לאוטיזם, על סמך מה?

זה לא משהו שאפשר לראות בבדיקת אולטרסאונד, ובדרך כלל גם לו בבדיקות אחרות.

בשלב הזה אין כל כך טעם בייעוץ גנטי.

יכולים להמליץ לך על בדיקת מי שפיר, אבל עד שתעשי ויהיו תוצאות כבר תלדי.

(שזו תסמונת שלא מזהים בהיריון וגם לא אחרי הלידה)

אלא בתסמונת כמו דאון וכדומה.

בכל אופן, ממה שסיפרת שהיה לבעלך נשמע שזה לא משהו מולד אלא "תקלה" שקרתה בלידה שלו. אז אין לך מה לדאוג לעובר בהקשר הזה. (ובכל אופן, צליעה זה לא משהו שאפשר להסתיר... מן הסתם ראית את זה כשנפגשתם ויכולת לברר אז ממה זה...)

בשבוע 37 כבר לא עושים הפלה, זו לידה לכל דבר... אז אחרי שתלדי תראי אם יש לתינוק בעיה, ואז תנסי להחליט מה לעשות עם זה...

מה שלא יהיה, חיבוק ובשורות טובות❤️

שבוע 37 זה לגמרי לידה טבעית

אבל אני רק חושבת

אולי כן כדאי פגישה שתיים עם מטפלת רגשית?

גם לבוא קצת יותר נקייה ללידה

וגם עם קצת כלים לזמן הקצר של אחרי הלידה

בע"ה יוולד תינוק בריא ומתוק

אבל נכון שרפואית אין ככ מה לעשות עכשיו, אבל יש חשש, אז אולי כדאי משהו רגשי, לבוא במצב מנטלי שונה קצת. 

או בסגנון

כדאי להגיע יותר שלווה ונינוחה

ובע"ה שיהיו בשורות טובות!!

את בשלב גכ לא קל ומתוח

וכל אמירה מציפה מאוד!!!

לגבי אוטיזם זה לא משהו שניתן לראות באס

אולי הכוונה לדאון או לתמונות אחרות.

וגם לפני שממהרים להסיק מסקנות איפה היתה הרופאה

חשוב להבין מה היה לפני

הרבה הריונות תקינים לחלוטין ובסוף רק בלידה מתגלים דברים.

בכא בעז"ה את עוד לפני ובלי לידה לא תוכלי לדעת.

תתפללי תתפללי שהכל יתהפך לטובה!

ובעז"ה תלדי ילד בריא ושלם והכל יתברר כחשד בלב.

(זה לא הפלה כרגע זה ממש לידה )

בנוגע לבעלך - צליעה הנלא משהו שניתן להסתיר...

וגם לא הבנתי מה הקשר בין צליעה למקרה הנ''ל.

אולי הכוונה שזה ברגל ועצם הירך ברגל ?

אז לא אין קשר ככל הידוע לי.

מאחלת לך לידה קלה בידיים מלאות ילד בריא ושלם בעז"ה!