אני קוראת סמויה והחלטתי לפרסם את סיפור הלידה שלי..
שבת חנוכה,ערב שבת.לידה שניה שכל ההריון חששתי מאיך תיראה הלידה(כי הראשונה היתה טרומאטית)
ועברתי את התאריך =שבוע 42+2...
החלטנו לנסוע ולא לחכות בבית ללידה.ונסענו לשבת..ערב שבת,באמצע הארוחה או לקראת הסוף אני מרגישה ציר ולא בטוחהשזה אכן זה..אחריו מגיע עודאחד..בהפרש קצר..וכך היו 3 צירים עם הפסקה של חצי שעה..הייתי בטוחה שזה ברקסטון או משו...מסתיימת הארוחה.ואמרתי שאנסה לישון..אך ללא הצלחה..כי ברגע שניסיתי הגיע ציר..החלטתי להתלבש ואולי לצאת לסיבוב בחוץ אך הצירים שהיו בתדירות גבוהה הגיעו הפעם כל 8 דקות...אני עוד מתלבטת אם זה שייך לנסוע לביה"ח..שהמרחק מהמקום ששבתנו היה שעה עד ירושלים...בעלי הבין שזה ההתחלה ואמר לי שכדאי לנסוע..התארגנו בלב חצוי ליציאה בשבת..כך שהצירים הפסיקו..ועוד חשבנו לעצור בדרך..אחרי חצי שעה הציריפם הגיעו כל 5 דק..ואז כבר הבנתי..לידה!
הגענו לשערי צדק,עלינו את הקומות ברגל..הקבלה היתה רגועה בניגוד לכל הסיפורים ששמעתי על שע"צ...המיילדת בודקת פתיחה 4...אני הייתי בטוחה שיותר..היא ממליצה להשאיר במוניטור וכך הייתי מחוברת במשך שעה והפתיחה גדלה ל5!
חדר לידה...
המיילדת אומרת שלא כדאי שאבדוק עד האפידורל.בינתיים שוכבת היולדת מחוברת לכל דבר אפשרי והצירים.אוי הצירים הגיעו כל 2 וחצי דק!!!!!!!!הגיע אדון מרדים..שלא חס עלי...ואני סובלת את הצירים ואותו יחד..המיילדת בודקת גברת את בפתיחה מלאה!!!!!!!!!
בחלומות הכי שלי לא חשבתי שזה ילך כל כך מהר!!! אחכ אחרי סגירת האפידורל.שאני מרגישה הכל!!!!ובחסי שמיים בלי פיטוצין שלא הלך משום מה למיילדת..20 דק והנסיכה הייתה בחוץ!!!!!!
4 שעות של חסדי שמיים בביה"ח לעומת 12 שעות בפעם הקודמת
נס חנוכה..
