נראים סותרים:
בתנא דבי אליהו פרק ח' מובא:
"ישמור אדם דברים בליבו, שלא יאכל עם גוי על השולחן. שכן מצינו מצינו בחזקיהו מלך יהודה, שאכל עם גויים על השולחן, ולסוף נענש עליו עונש גדול. מנין תדע לך, כשבא סנחריב והקיף את ירושלים, עמד חזקיהו בתפילה לפני הקב"ה, שנאמר(מלכים ב, יט,טו) "ויתפלל חזקיהו לפני ה', ויאמר, ה' אלוהי ישראל יושב הכרובים וגו' הטה ה' אוזניך ושמע,פקח ה' עיניך וראה, ושמע את דברי סנחריב וגו' וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה ה' אלוקים לבדך" נראה שהיה חזקיהו מדבר עם הקב"ה כאדם שהוא מדבר עם חברו. מיד נחה רוח אלוקים על ישעיהו הנביא, ואמר ליה ישעיהו הנביא לחזקיהו המלך, והלא אדם שהוא מדבר עם מי שהוא גדול ממנו, הלא מרתיע כל גופו ונזדעזעין כל איבריו, המדבר לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, על אחת כמה וכמה שיהא מדבר באימה וברתת ובזיע. לפיכך חלה חזקיהו חולי גדול, שנא' "בימים ההם חלה חזקיהו למות כו'."
כשלמדתי את זה ישר קפץ לי עניין ההתבודדות וחיפשתי את המקור, ומצאתי בליקוטי עצות, בערך "התבודדות" אות כ':
"כשה' יתברך עוזר בהתבודדות, יוכל לפרש שיחו לפני השם יתברך כאשר ידבר איש אל רעהו. וצריכין להרגיל עצמו בזה, שידבר עם ה' ית' כמו שמדבר עם רבו או חברו, כי ה' יתברך נמצא בכל מקום, כי מלוא כל הארץ כבודו."
וכן בכ': "טוב מאוד מי שיכול לשפוך שיחו לפני ה' ית' ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו, ומה טוב כשיוכל לעורר לבו בשיחתו, עד שיבכה ויוריד דמעות כבן הבוכה לפני אביו".
אז אם יש למישו יישוב הסתירה שיאיר את עיניי בבקשה