קודם כל תרגישי טוב עם עצמך בבקשה, אישה יקרה. אני בטוחה שלא יוקטנה ולא אף אחת אחרת פה דנה אותך, ובכלל נשמע שאת מקבלת יותר מדי שיפוט שלילי, במקום מילים טובות על איזו אמא נפלאה ומסורה את!
ולעצם העניין:
אם הבנתי נכון (ותקני אותי בבקשה אם לא) את מציגה ניגוד בין שלושה נושאים: מנוחה ליולדת - הנקה - טיפול בבית ובכל הילדים. נכון? אז לדעתי הבעיה היא לא בין שני הנושאים הראשונים. הם לא מנוגדים. בדיוק התנוחה שהכי מומלצת לאישה אחרי לידה לשהות בה הרבה בשבועות הראשונים בשביל לשקם את רצפת האגן, שהיא ישיבה בהישענות לאחור - היא גם התנוחה שלאחרונה יועצות הנקה מגיעות למסקנה שהכי טובה לתינוקות קטנטנים שמתחילים ללמוד לינוק (מאלף סיבות: כי אז המשקל של התינוק ישירות על גוף האם ולא על הידיים שמתעייפות ו"נוזלות", כי אז זה מאפשר להניח אותו 'באזור' ולתת לו בעצמו לעשות את העבודה ולמצוא את הפטמה, וככה לרוב התפיסה שלו הרבה יותר טובה מאשר אם אמא שלו מלבישה אותו על הפטמה, כי זה מאפשר לו לנצל המון רפלקסים שנועדו לזה ועוד ועוד). אז אם לא היו עלינו כל המטלות הגדולות והקטנות האחרות, שתי ה"מטלות" האלה מסתדרות בשלמות - לשבת על כורסה נוחה, להישען אחורה, להניח את התינוק עלייך ולשכוח מהעולם... ולהתאושש ביחד (ואם אפשר גם עור לעור זה בכלל נפלא).
הבעיה הגדולה באמת היא מה עם כל שאר הבית. מה עם הכביסה, מה עם הכלים, מה עם הילד שזקוק להלבשה והילדה שצריכה מקלחת. וזו באמת בעיה קשה, ולא מצאתי לה פתרון מושלם. זה רק מראה כמה אבותינו היו חכמים, בתקופה שהיה מקובל בה משכב לידה אמיתי, והיה ברור לכולם שיולדת בשבועות הראשונים לא נוקפת אצבע. היום זה קצת פחות מובן מאליו, למרבה הצער. פתרונות מקומיים שלי (למרות ששום פתרון לא מכסה הכול):
1) החלטתי שהפעם המתנה שאבקש מההורים תהיה לממן לי עזרה בתשלום לשבועות הראשונים. שלאיזו שעה-שעתיים ביום, רצוי הזמנים הקשים, תגיע איזו נערה נחמדה, תריץ מכונת כביסה, כלים, תבשל משהו. אני בטוחה שגם מבחינת התינוק אמא מאוששת שווה הרבה יותר ממובייל או אוניברסיטה.
2) להיות בסדר עם זה שבתקופה הראשונה הבית ייראה פחות טוב מכרגיל. להשלים עם זה ולא להצטער בגלל זה.
3) באופן כללי להסכים לקבל כל עזרה שמציעים לי האנשים הטובים מסביב. לרוב מציעים המון אבל לנו קשה לקבל... לזכור שזה באמת עושה לאנשים טוב לעזור.
4) מבחינת הילדים, להסביר להם (כל אחד ברמה שלו) שבתקופה הקרובה תשומת הלב של אמא תינתן להם בעיקר בישיבה כי אין לאמא כוחות. אפשר לשבת ליד אמא כשהיא מיניקה, לשמוע סיפור, לשחק במשחק דמיון, לשיר ביחד, מה שמתחשק. אמא לא יכולה להתרוצץ כרגע.
(שוב, ודי לחכימא ברמיזא...)