ואני דווקא מרוצה

נכון, לפעמים בעלי רק קופץ לרגע קטן לאיזה משהו, ובסוף מתעכב שם שעות כדי לתקן להם משהו, או סתם לדבר עם האחים שלו,  וכו'

אבל, קודם כל, איזה זכות, לגור ליד ההורים, ולהיות יכולים לעזור להם כשצריך.

וגם, איזה כיף

אפשר לא להצטרך לבשל שבת, אבל גם לא צריך לנסוע

כשנוח, אפשר לבוא רק לסעודה אחת אצל ההורים

ביביסיטר בחינם, ובשפע

נסענו ללדת? אין בעיה הילדים אצל סבא וסבתא, וזה רק תחילת העזרה מסביב ללידה

חזרנו הביתה מנסיעה מתישה, ואין כוח לבשל? עוברים אצל ההורים, וגם אוכלים שם

וכו' וכו' כו'

וללכת בערב להורים לקבל ברכה זה ממש רעיון מצוין (לפחותץ בחורף) אולי אני אציע לבעלי

מניסיון, לפעמים היחסים של הבעל עם ההורים שלו יכולים לבוא על חשבון הזוגיות, נכון שיש לעניין יתרונות רבים, אך העניין חייב להיות מאוזן, ר.א, לעניות דעתי כדאי לשוחח איתו, ולהציב גבולות שמתאימים לשניכם, ואני מדגישה את לשניכם, בסופו של דבר, המרירות שתצטבר אצלך כלפיי העניין תופנה גם לבעלך וגם למשפחה שלו - חבל לחכות לפיצוץ - שוב אני מדברת מניסיון, יכול להיות שיש נשים שהעניין לא מפריע להן - ואז אין בעיה, אבל אם זה מפריע לך(ולדעתי בצדק - מה זת אומרת אחרי התפילה ללכת להורים?? עליו להביא את מלאכי השרת איתו לבית שלכם, ולא לשל ההורים שלו) תגידי. וזה נכון עבור כל עניין.

בהצלחה חמודה.

אנחנו זוג צעיר והקשר שלנו עדיין נבנה ולכן זה מאוד שונה.

וגם כשיש ילדים זה פחות נורא כי הילדים נמצאים איתך בבית ואת לא לבד ומחכה כבר שבעלך יגיע להיות איתך.

כך אני חושבת.

להראות שיכולים להיות צדדים מאוד חיוביים בלגור ליד ההורים.

אה, ואנחנו גרים ליד ההורים מאז החתונה, אם כי נראה לי שבתקופה שאחרי החתונה אני הייתי אצל ההורים שלו אפילו יותר ממנו... (כי הייתי לבד בבית, והיה לי משעמם, יש לי כאלה גיסות מקסימות...)

ואני רוצה להצטרף לאלו שאמרו כבר, ניסית לדבר על זה איתו? אולי הוא לא מודע לכך שזה מפריע לך? ניסית להבין אותו, למה הוא נוהג כך?

וסוף כל סוף, גם מעבר דירה צריכה להיות החלטה של שניכם ביחד

תחליטו ביניכם גבולות והגדרות, כיוון שזה נושא שעשוי להיות רגיש.

בגדול מגורים ליד ההורים יכולים לזמן בעיות למיניהן, שכדאי בהחלט לחשוב איך למנוע מראש.

ב. למה שלא תצטרפי אליו בליל שבת?

כך לא תהיי בודדה,

תחזקי גם את את הקשר עם המשפחה, ותוכלי לדאוג לזירוז כשצריך..

א. דיברנו על זה וזה עדיין טעון שיפור.

ב.הרבה פעמים אני נשארת בבית והוא הולך להתפלל בבית הכנסת.

לא תמיד יוצא לי לבוא לבית הכנסת כך שזה לא בדיוק פיתרון עבורי.

או שתצאי לקראת סיום התפילה לכיוונו?

אז אין אפשרות לעבור דרכי..לצאת לכיוונו לא בטוח יעזור כי ההורים גרים בכיוון אחר

אז הבית של ההורים שלו זה בדרך הבייתה (כמה דקות הליכה משלנו) וש-נ-א-ת-י את זה. אמרתי לו שאני מאד מתגעגעת אליו והייתי רוצה שהוא ישתדל להגיע הביתה כמה שיותר מהר. אומנם, הייתי צריכה להגיד את זה עוד כמה פעמים אבל בסוף הוא הפסיק ובא הביתה ישר.

(במאמר מוסגר, בערך בתקופה הזו, שזה בערך חודשיים של נישואים, אמא שלו אמרה לי בטלפון שאני מרחיקה אותה מהבן שלה. עד היום לא סלחתי לה על זה, למרות שלכאורה על פני השטח הכל בסדר.) 

היום אנו גרים במרכז העיר, וההורים של שנינו בצפון העיר שזה מרחק רבע שעה נסיעה. ההורים של שנינו מאד עוזרים להחזיר את הילדים לגן, כי אני לומדת עד מאוחר.  אז אנחנו רואים אותם הבד"כ רק רבע שעה כשאנחנו לוקחים מהם את הילדים וזהו. 

אני חושבת שאסור לגור קרוב מדי להורים, במיוחד של הבעל, במיוחד אם יש לו אמא שתלטנית (אני לא מאשימה אותה במקרה שלי כי בעלי נולד לה אחרי 7 שנות עקרות). אם זה מפריע לך מאד, תשקלי ברצינות לעבור... כי מניסיון, זה גורם לאישה להמון המון מרירות וכעס ובסופו של דבר זה יוצא על הבעל בצורה לא נעימה.

חמותך צודקת-

את אכן הרחקת ואת מרחיקה את הבן שלה- בעלך- מאמא שלו

וכל הכבוד לך על זה!

זה הסדר הנורמאלי והטבעי של העולם

(והיחס שלה לנושא קשור לאופי שלה- לא לזה שהיא חיכתה לו שנים. )

באופן כללי לא משנה כמה רחוק או קרוב ההורים גרים-

בני זוג צריכים להיות מתואמים ביניהם בדיבורו במעשה על מה מקובל עליהם ואיך נכון שיהיה הקשר

גם כאן וגם בהודעת אחרות את מצליחה בחן ובטוב טעם למצוא את הפתרון בתוך הבעיה

ולהאיר אותו לעינינו

תודה!

ממש בריא לזוג לבנות את עצמו לבד בשנים הראשונות, במיוחד בשנה הראשונה..

אני לא יודעת כמה זמן אתם נשואים אבל זה נשמע שלא מאוד הרבה, וגם נשמע שאין ילדים כרגע- (שזה משמעותי..)

כשמתחתנים ברור שכל אחד עדיין מחובר יותר למשפחתו מאשר לבן הזוג שלו- כי שם מכירים אותו, הוא לא צריך להסביר את עצמו וכו'.. ודווקא בגלל זה כ"כ חשוב שהזוגיות תהיה שלכם! שהמקום שאתם חוזרים אליו בסוף היום יהיה מקום נעים וטוב ושמח- ורק שניכם תהיו בו!

הקרבה להורים הרבה פעמים יוצרת מצב שבו בן הזוג שההורים שלו הם הקרובים- נמצא פחות בבית ויותר עם משפחתו, וכך זה משפיע על הזוגיות-- כשנמצאים פחות יחד- יש פחות זמן איכות, זמן שיחה, זמן של יחד.. פחות זמן לבניה זוגיות ותקשורת זוגית.

(אני לא מדברת על מצבים בהם הקרבה חיונית ונכונה והתקשורת פתטחה לגמרי, כי זה לא המצב כאן..)

חשוב מאוד שבעלך ידע מה את חשה כלפי זה ושתדברו בינכם על הדברים. התקשורת ביניכם היא מה שיבנה לכם בע"ה את הזוגיות כל החיים- וצריך תמיד לשתף בתחושות ובמה שעובר אחד על השני.

(ד.א. לא תמיד המעבר הוא הפתרון הטוב ביותר, חשוב לדבר ויחד להבין מה מפריע ואיך מטפלים בזה..)

בהצלחה גדולה!!

שלא שווה לריב עם הבעל..

ילד שנולד לאחר 7 שנות עקרות..כנראה מאוד קשור להוריו וכנראה שהוא חש חובה לתת להם יותר יחס..

אולי הוא גם בן יחיד והם נותרים לבד.

לכן..בניגוד לאחרות..

להמלצתי..

תנסי לתת לו תמיכה והבנה אמיתית.תנסי לשדר לו (ולשכנע את עצמך באמת)

שזאת מבינה וחושבת שקשר עם הורים חשוב..

ואחרי שהוא ירגיש שזה חשוב לך..הוא יקבל ויעשה מתוך הסכמה ורצון את מה שתחליטו.כי זה יגיע מתוכו..

נכון, זה כואב שאת מרגישה שאת פחות רצויה וחשובה.אבל..

אולי הוא נקרע כעת בין 2 חזיתות??פשוט להגיד "ועזב את אביו.." וממש לא פשוט לבצע.

תחשבי מה את היית מרגישה לו היית במקום של אמא שלו..(שלא יקרה)

בהצלחה ענקית!העבודה על עצמך קשה, אבל שווה.

היא מלמדת אותנו להסתכל דרך המשקפיים של השני..

אז, השד נראה פחות מפחיד

(כל מה שנכתב כאן, הוא מתוך נסיוני האישי..ואת יכולה לחפש בשירשורים אחורה שתביני עד כמה השינוי הוא משמעותי כשאת מגיעה ממקום של קבלה והכלה)

אף אחד מההורים..

אנחנו עשינו את זה בהידור (לא בכוונה...)

וזה עשה לנו רק טוב!!

לפני כמה חודשים עברנו ליד אחד ההורים וזה שונה כלכך...

לדעתי שונה ברמה של יכול להרוס זוגיות או לבנות אותה ברמה מדהימה.

אם תרצי לדבר אפשר באישי

בס"ד

אנחנו גרים ליד ההורים שלי.

וזה עושה לי ולו רק טוב.

זה כ"כ עוזר לי וטוב לי..

לא הייתי מחליפה את זה לעולם וגם בעלי אומר

לפני החתונה כשחשבנו איפה לגור- אני שמתי וטו על האיזור של ההורים שלו ושלי.

למרות ששני האיזורים היו מאד טובים לנו מהרבה בחינות.

אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים לזוגיות- זה על כן יעזוב איש את אביו ואמו.

לפחות בשנים הראשונות.

קודם כל האשה והילדים.

קודם כל הבית שאתם בונים.

אח"כ כל העולם כולו, כולל ההורים שלך.

אין תשובה אחידה.

יש מצב שההורים מבינים - ומעורבים ועוזרים אבל לא מתערבים , והבעל/אישה  קובעים את המרכז בביתם והכל טוב.

יש הורים שדורשים יותר תשומת לב ומתערבים בחיי הזוג , הבעל /האישה נותנים לזה מקום ואז הכל ממש לא טוב.

לנו אישית היה ממש לא כ"כ טוב [בגלל נסיבות מצערות של מחלה קשה ל"ע] והרחקנו נדוד . היום אחרי 20 שנה + חמי גר בסמיכות אלינו וזה בסדר גמור .

אני לא יודע מה הילדים שלנו יבחרו אני מקווה שנדע להיות בצד הטוב. [לא תמיד מודעים למתחים קטנים בין בני הזוג]

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.