כשהוא יבוא, לא יפרצו שריפות?

ואם אתם רוצים להכנס לזה, בנועם בבקשה

לדברים כאן (תודה! לא הכרתי...).

העניין כולו מתחיל שני עמודים לפני כן.

מה זה שיעבוד מלכויות. צריך לברר.

וזה התירוץ של המחלוקת.

למה אנשים לא פותחים שרשורים כשכל יום נהרגים בכבישים אנשים?? זה לא אסון??

אז אין עניין לעורר על זה כל פעם, הדברים מיטשטשים (לצערנו, כדרכו של עולם),

אלא בצורה יותר כללית.

כשיש אסון יותר מסויים, יש יותר מקום לעצור ולהתבונן.

יש עניין להגביר יותר את המודעות, הסכנה של תאונות הדרכים גדולה ומאיימת בהרבה מסכנת שריפה...

זה שזה מיטשטש, זה רק אומר כמה צריך יותר לאזכר את זה, ולא להתרגל לזה כאילו זה דבר טבעי וחלק מהחיים...

אי אפשר לדבר על זה אחרי כל תאונה.

מדברים על זה מדי פעם, או כשלצערנו קורות תאונות קשות מהרגיל.

לא התכוון כאן להזהיר מסכנה....

אלא-

מזעזע, ה' ישמור, רק משיח יעזור.

(חרוז!

...

אדרבא, תוביל מהפך....

מחכה לראות אותך מפגין..

שריפות זה דבר יחסית נדיר

ולא קשה מידי להנהיג בבית ובמקומות הרגילים שאנחנו נמצאים בהם אמצעי ונוהלי בטיחות-אש

אבל תאונות זה דבר תדיר לצערינו

והגורם האנושי- כלומר- האחריות שלנו כבני אדם- גדולה מאוד- ויש לנו יכולת גדולה ועצומה לעשות דברים כדי להיות יותר בטוחים בדרך

אבל זה לוקח הרבה יותר שבירת המידות

ולוקח הרבה יותר עבודה לא להאמין לשקר של הדימיון של "לי זה לא יקרה"

לכן אנשים מתעסקים עם האסונות שלא באמת לוקחים מהם מוסר

ולא כנים מספיק כדי להתעסק עם האסונות שכל אחד מאיתנו צריך לעשות בדק בית אישי אחריהם

וממה שכבר ראיתי בידיעת חדשות- במקרה של השריפה- לא ננקטו הליכי הבטיחות הראויים

השכנים צעקו והתריעו מראש- ולא היה מי שיקשיב

אם כל אחד פה יתחזק בלא לעקוף בפס לבן לעולם ולא משנה כמה מעצבן להזדחל חצי שעה מאחורי משאית-

לעילוי נשמת מי שנהרגו באסונות של רשלנות אנושית

אז

אז יהיו יותר יהודים חיים ופחות אסונות

ולא נחפש משיח משמיים שיציל אותנו- ההצלה שלנו נמצאת כבר בידיים שלנו ואנחנו צריכים לראות אותה ולא לבוז לה

מה שבידי שמיים -באמת לא בשליטתנו

אבל משמיים נתנו לנו הרבה מאוד מה להזהר ולהקפיד- שזה רוב  הגורמים

ולא הייתי חופרת אם זה לא היה חיי אדם

שיטת ה"סמוך" "לי זה לא ייקרה" ,נו מה כבר יכול להיות?!" נפוצה מידי במחוזותינו ומזיקה בהתאמה

כל מיני אנשים שנוסעים לאט ו"בטיחותי", ומסכנים את הנוסעים סביבם ומולם בכך שאנשים עוקפים אותם.

אבל קחי לדוגמא נהיגה בשיכרות-

אנחנו מדמיינית חבורת בליינים שחוזרים ממסיבה בליל שישי אחרי כמה בירות (במקרה הטוב)

אבל- זה נוגע גם למי ששתה לחיים בחתונה יהודית קדושה

בודאי ה' ישמור

אבל לא רק משיח יעזור- אלא מי שעוזר לעצמו ושומר על עצמו...

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.