האחות בטיפת חלב המליצה לי להוסיף על ההנקה גם דייסה, - לערבב חלב שלי עם דייסה לתינוק (בן חצי שנה) כי התחיל לרדת ביחס לאחוזון - במשקל.
מישהי יודעת אם זה קריטי אם אשתמש לצורך הדייסה בחלב שלי או במטרנה?
אני מניקה מלא ורוצה להמשיך להניק בע"ה, אבל לא ממש יודעת מתי נכון לשאוב ויש לי הרגשה שלא יצא הרבה..
ייתכן מאוד שהאחות משתמשת באחוזונים לא מעודכנים (החליפו רק לפני שנה-שנתיים). באחוזונים האלה, אופייני מאוד שתינוק יונק נראה כאילו הוא מתחיל לרדת לקראת גיל חצי שנה, כשבעצם כשבודקים באחוזון הנכון רואים שהוא דווקא שומר בדיוק על קצב עלייה אופטימלי. אז אני מציעה פשוט לחפש בגוגל אחוזון של ארגון הבריאות העולמי, שמותאם לתינוקות יונקים (יש גם קישור לאחוזון כזה מכל מיני פורומים להנקה ברשת, למשל הפורום של תפוז), להציב את נתוני השקילות השונות, ולראות אם הוא באמת ירד באחוזון.
ולשאלתך: חלב שלך עדיף עשרות מונים על מטרנה, גם לדייסה.
העקומה מתחשבת ב3 גורמים בלבד. משקל לידה, גיל, ומין התינוק
היא לא מתחשבת בגורמים נוספים כמו גנטיקה, קצב התפתחות ועוד, שגם הם משפיעים על משקל התינוק.
האמת, אני כבר לא בטוחה אם התינוק נראה לי טוב או לא...
אין ספק שאחרי כל טיפת חלב אני קצת מאבדת את הביטחון האימהי שלי...
בכל מקרה, היא טענה שהוא ירד במשקל ביחס לעצמו אלא לא עולה בהתאם לאחוזון. מוזר, עד עכשיו הוא עלה יפה מאוד.
הדבר היחיד שחשבתי זה שאולי בגלל שלאחרונה הייתה לי תקופה קצת מעצבנת ומלחיצה, יכול להיות שאיכות\כמות החלב שלי ירדה בהתאם (???)..
מה שאכתוב עכשיו הוא לא כלל ברזל, אבל תקף ברוב המקרים עד כמה שאני יודעת:
עלייה במשקל של תינוק מבוקבק היא לרוב ליניארית (האחוזון נראה כמו שיפוע קבוע, קו ישר); עלייה במשקל של תינוק יונק היא לרוב די חדה עד סביבות גיל ארבעה חודשים, ומשם נהיית מתונה מאוד (כאילו מתחלפת הזווית של השיפוע). אם תעשי לך על דף תרשים גס של שני סוגי אחוזונים כאלה, תוכלי בקלות לראות איך תינוק יכול להמשיך לעלות במשקל ("ביחס לעצמו", כפי שכתבת), להישאר על אחוזון של יונקים, אך לכאורה לרדת אחוזון בלא-יונקים. מבינה?
לכן נראה לי חשוב דבר ראשון לברר את המצב לאשורו - להציב נתוני שקילות על אחוזון של אה"ע, ולראות אם הוא באמת יורד באחוזונים או לא. אם הוא שומר על האחוזון - הכול טוב, נרגענו. אם לא - אפשר לעבור ולברר את הכיוונים שיהודייה הציעה. ובמקרה ה"גרוע" - בהחלט אפשר בגיל כזה להעשיר את התזונה שלו במזונות משמינים (דייסה, טחינה, אבוקדו ועוד). אבל קודם צריך לבדוק אם בכלל יש צורך בהעשרה מיוחדת.
אצלי כל הילדים ירדו מהאחוזונים בשלב מסוים ולאחר תקופה מסויימת חזרו שוב.
לא הייתי מוסיפה כל כך מהר דייסה או מטרנה שאכן יכולים לקלקל את ההנקה.
כמה שאלות שאולי יעזרו לך להחליט:
- אולי מתחילות לצאת שיניים ואז טבעי שאוכל פחות ויורד... אל דאגה- הוא עוד יחזיר זאת...
- עכשיו חורף- אולי קצת מנוזל וכו' וגם אז יותר קשה לינוק וגם התאבון יורד- אך אז הכי חשוב הנקה...
- איך נראה לך שהוא אוכל טוב? נראה שבע ורגוע לאחר ההנקה?
וכמו שכבר אמרו: אצלי נולדים במשקל רגיל ואח"כ בסביבות הגיל הזה יורדים באחוזונים ונשארים ככה לכל החיים (כמו אבא שלהן...
).
ילד רעב עם חוסרים- חייב לקבל אוכל גם במחיר של ירידה בהנקה!!!
אך חשוב לבדוק האם זה המצב ולא לקלקל סתם על כל "ירידה באחוזון"...
בהצלחה!
שיש תינוקות שאחרי גיל חצי שנה לא מקבלים מספיק קלוריות מההנקה.
זה הזמן לשלב אוכל רגיל. ב-ה-ד-ר-ג-ה פירות ירקות אחרי זה טחינה עוף.
את יכולה להכין דייסת שיבולת שועל.
לא בקבוק עם דייסה ובטח לא מטרנה זה רק ימעיט את יצור החלב.
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
בצד של המשפחה של אמא שלי, היא כך כך גדולה (14 אחים) כבר בכלל אין קשר ומעקב בין הבני דודים ואפילו האחיינים
מרוב שהיא גדולה כי כל אחד עסוק במשפחה שלו.
ומצד האבא שיש רק שני אחים ומעט בני דודים, יותר ריאלי להיפגש והקפדנו יותר לשמור על קשר.
אני מרגישה שאני מתניידת כמו איזו סבתא. כשאני יושבת אין לי כח לקום, בבוקר אין לי אנרגיה לצאת מהמיטה, כשאני הולכת אני לא מצליחה ללכת בנחת רק חושבת מתי ההליכה תסתיים.
והמשקל שלי סבבה, הכי נמוך שהיה לי בשנים האחרונות (61). וכשאני מבשלת נגיד במטבח אני עומדת בסבבה, כנ"ל כשאני מנקה.
אבל בכללי מרגישה שכל פעולה דורשת ממני משאבים שאין לי. בעבודה אפס מוטיבציה, בקושי גוררת את עצמי לעשות את המשימות הכי דחופות. אחרי העבודה, אם אני לא מתחילה ישר לנקות ולבשל, אני נזרקת על הספה ולא מצליחה לגרד את עצמי. אתמול בערב עשיתי קניות באושר עד, חשבתי לעצמי שעוד דקה אני מתרסקת על הרצפה מעייפות.
אני לוקחת ברזל וויטמין די (שאר הבדיקות יצאו סבבה), לא עושה ספורט בכלל רק בעבודה הולכת כל היום. יש לכן איזה רעיון? כיוון מה יכול לגרום לזה? ואולי אני סתם בטטה?
לומר - אני לא זמינה מחוץ לשעות העבודה ופשוט לא לענות לטל' אם הוא מתקשר.
אם הוא מבקש משהו "ב5 דק'" שבפועל לוקח שעתיים, לומר לו את זה. "בסדר, אני אעשה את זה, אבל זה הולך לקחת לי שעתיים."
"אל תדאג סיכמנו שאעשה xyz ואעשה זאת. אין צורך להזכיר לי."
אבל קשההה לי בלי שוקולד.
ולא. 2 קוביות לא מספיקות לי.
עם האוכל אני מסתדרת, עם הנשנושים פחות...
מה אתן אוכלות בתור נשנוש שהוא ללא סוכר וללא קמח?
אני רגילה לאכול עוגות ושוקולד, לפעמים חטיפים.
החלפתי את זה בסודה, פירות וירקות, מה עוד?
ניקזמנילגבי המייפל והדבש וכו' לא רוצה להגביל את עצמי יותר מדי בהנקה... אבל בהחלט גם מבחינה קלורית עדיף להתנזר לגמרי
סיימתי עכשיו לראות המירוץ למיליון, ממש אהבתי! לא חייב להיות בסגנון. מה שכן, אהבתי שקללות צונזרו, לא היו יותר מדי יחסים בין גבר לאישה (וגם אם כן זה היה ממש שולי ולא חלק מהתוכן) והלבוש של הנשים היה נסבל יחסית...
אני לא מצליחה לראות עונות ישנות יותר, אם מישהי יודעת איך אפשר לראות, אשמח!
רוצה לפרט מה הסגנון שאת אוהבת? אולי ידייק יותר.
ועוקבת לבטטה בחודש שביעי שמחפשת משו מרגיע כשהקטן נרדם.
ונשארים באותו מיקום
אבל יש משימות כל פעם וכזה…
יש לחיים כהן השף תכנית בערוץ 11
שום פלפל ושמן זית העונה החדשה
כל פעם מראיין אדם אחר..
נורא מצחיק ויש בחיים משהו מאוד מרגיע.
אבל בכלל כשיש לי זמן אני מול תכניות בישול כאלה ואחרות
אז אני וחמותי בדרכ מסתדרות פלוס פלוס ברמת שיתופים התייעצויות וכו, בשנה האחרונה מאז שלא חזרנו לצפון לאחר "סיום" המלחמה, חמותי נעשתה עוקצנית מהרגיל- תמיד הייתה זורקת הערות אבל מאחרי המלחמה ובייחוד מאז שהבן שלה לא חזר צפונה אלא נשארנו במרכז.
סה"כ היא אישה עם לב טוב מאוד, אמא וסבתא מדהימה, אבל מתערבת יותר מדי ומרשה לעצמה לשאול הכל, כנל לגבי חרדת נטישה שלה ורצון תמיד להיות מעורבת והסבתא הכי טובה (אוי ואבוי אם לאחד הנכדים כיף יותר בצד השני), גם כשהיינו גרים לידה בצפון היה לה קשה אם היינו מספר ימים ברצף אצל המשפחה שלי (שהיו רואים אותנו אז אחת לכמה חודשים).
כתוצאה מהמלחמה המשפחה שלי יותר נתראה איתנו ופחות הם בגלל המרחק, אנחנו לא גרים ליד שום צד אבל הצד שלי יותר קרוב עדיין אז יוצא שפעם בשבועיים נגיד אחותי באה לישון פה מביאה מתנות לילדים וכו וזה פשוט צורם לה .
היה יומולדת לבת שלי השבוע וזה היה בתאריך של בעלי , לא הזמנתי אותה ליומולדת של הבת שלי , זה היה בעיקר עם חברות, ואמא שלי ואחותי הגיעו ע"מ לעזור לי , נודע לה על זה (דרך בעלי לאחר שחקרה אותו למרות שביקשתי שלא יגיד ע"מ לא לצער אותה, מה גם שלא הזמנתי את אמא שלי מראש והיא באמת הגיעה לעזור לי כי אני בשבוע מטורף של ארגון שני ימי הולדת פלוס תינוק שמוציא שיניים), וגם הסיבה העיקרית שלא הזמנתי כי אם הם היו באים מהצפון הם היו נשארים לישון ולא התאים לי לארח (אציין שבכל מהלך המלחמה החלפנו את תפקיד חמי וחמותי ואירחנו אותם ואת אחים של בעלי כמעט בכל החגים כל שנה כי שכרנו דירות בתור מפונים והם היו במלונות ). בקיצור עשתה סרט לבעלי למה לא הוזמנו אנחנו גם סבתא וסבא, וכל זה בידיעה שהיא על רמקול כדי שאשמע , ואח"כ שאלה אם אמא שלי עוד אצלנו - כאילו מה אכפת לך ???
גרמה לבעלי ריב איתי ערב יום ההולדת שלו שאמא שלו צודקת ושאני אנטי אליה בזמן האחרון - (אצלו אנטי זה לא להתייחס אליה כמו אמא שלי בול, למרות שאני כל יומיים מחייגת אליה, יש וידאו קבוע עם הנכדים, ועוד), ולי נמאס לרצות אותה היא אישה שמפחדת שהנכדים והילדים לא יעניקו לה מספיק תשומת לב כמו שהיא רוצה וזה כבר משפיע לי על החיים גם מרחוק תמיד צריך ללכת בתפר הדק בין שלום בית לבין ריצוי שלה .
אני ובעלי רבנו לצערי מול הילדים במקום לחגוג לו בסוף יצא מעפן יצאנו איתם לאיזה נשנוש ביישוב וחזרנו בלי לשיר יומולדת ובלי כלום, הכל בגלל העקיצות שלה . ואכן שנים שלמות שגרתי שם ריציתי אותה והיום אני מגיעה למצב שמצד אחד מרחמת עליה כי. בינה שזה ממקום של חוסר הרצון לעודף יחס הזה, מצד שני לא מסוגלת יותר לסבול שיחות ממנה וכל הערה הכי קטנה שפעם הייתה עוברת לידי, היום גורמת לי לכעס ולרצון להתרחק ממנה .
דוגמא מלפני כמה שבועות - אמרה לבן שלי קניתי לך מלא הפתעות אבל תקבל אותן רק אם בכל פעם שאתה מתקשר לסבתא השנייה תתקשר גם אליי. אשכרה ילד בן 4 מניפולציה רגשית . ובעלי מאוד דומה לה באופי (רק מעודן יותר ברוך השם) אז מלא פיצולים שלנו שהוא מבין אותה לפני שהוא מבין אותי , היום כעס על הבן שלנו שלא רצה לדבר איתה אמרתי לו אתה לא יכול להכריח אותו לדבר עם סבתא אם הוא לא רוצה (כמובן רק אחרי שהיא ניתקה), ובטח שלא לכעוס על ילד אלא לכבד את רצונו
באמת מניפולציות והתנהגויות לא הגיוניות,
שבמקום לקרב רק מרחיקות וממש ברור התחושות שלך.
השאלה הגדולה היא איך את ובעלך נמצאים יחד באותו הצד ושהוא מבין אותך.
כי כרגע- הוא בעצם נתון בין 2 נשים שהוא אוהב וזה ממשלא קל עבורו.
את צריכה לחשוב בחכמה איך הוא מגיע להבנה של התחושות שלך ומצליח לשים לאמא שלו את הקו האדום, ברגישות אבל באופן ברור
באמת נשמע קשר מעיק ומניפולטיבי.
אני חושבת שמה שחשוב הוא שאת ובעלך תהיו באותו ראש מולה. להבין ולזהות את המניפולציות ולקבוע כללים איך להתנהל מולם.
משפטים או התנהגויות מסוימות שלא יזינו שוב ושוב את השרשרת הזאת.
נשמע שזה מפעיל אותו יותר מאשר אותך ואת יודעת לזהות את המניפולציה.
הייתי אפילו מתייעצת נקודתית עם איש מקצוע כי אלה דפוסים ידועים ויש ממש כללים איך להתנהל מולם.
מחייב דימום? ז"א אם אני אחרי מקווה אז בהכרח אאסר?
לי היו כמה ימים של כתמים, התקן לא הורמונלי.
לא בהכרח, לפי הפסיקה שלנו זה לא אוסר.
תבררי מה הפסיקה אצלכם
של ההתקן אוסרת
אז תבררי מה הפסיקה שלכם.
ממתקיתחחח
אבל בכל אופן הקפצתי לך.
נראה לי שרופאות או טכנאיות רנטגן יכולות לזהות.
של העובר אפשר לזהות את המין...
