אחרי הכל- מגיע לה, לא? 

להורים של בעלי אנחנו מספרים די בהתחלה, אבל אחרי ההורים שלי 

להם בסוף חודש שני.. ולהורים שלי יומיים אחרי שאנחנו ידענו!!! לא יכולים להתאפק ורוצים לשמח את כולם עם המתנה הענקית שה' נתן לנו

ממש בהתחלה.. ממש ממש. גם להורים שלי. סיפרנו באותו יום..

לא זוכרת בדיוק מה אמרנו, אבל זה לא היה קיטשי פשוט סיפרנו שב"ה אני בהריון או משהו כזה.. בלי להסתבך יותר מידי.

אבל לא מכירה את הקשר שלך עם החמות, אז לא יודעת להגיד.. מבחינתי היא כמו אמא שניה אז זה לא היה מביך בכלל כמו שכתבת שזה אולי.. 

תחשבי איך את הולכת להפוך אותה למאושרת גם אם זה לא נכד ראשון..

ספרנו בשבוע 13 אמצע שלישי למרות שבקודמים ספרנו ממש בהתחלה שבוע 8 ,9. ספרנו לה ואחרי המזל טוב באחלה היא התחילה להתפאר שהיא ידעה מההתחלה כי ראתה אותי מכרסמת כל הזמן  וגם גיסתי ידעה והן דברו על זה..

זה סתם מעצבן שאומרים ידענו כל הזמן הזה... 

בס"ד

בקלות ובשמחה!

עם ידיים מלאות ותינוק חתיך

ב.את רזונת ואני מניחה שיראו הרבה לפני שתהיא בחודש שישי כך שזה יעליב אפילו.

איזה כיף! לא כדאי לחכות לשישי.. מה זה שישי זה כבר הסוף בערך.. ובע"ה הבטן כבר יוצאת בשישי גם להכי קטנות, אז לא נעים שאנשים ידעו לפניהם..

כנ"ל להורים שלך.. נראלי הכי מאוחר חודש שלישי כי אחרי זה כבר רואים וזה עובר מפה לאוזן ובאמת לא נעים אם המידע לא יגיע מכם..

זכרתי שאמרת בעבר שהיא מדהימה ואתם בקשר מעולה, אז לא הבנתי את הבעיה בכלל

והכי כיף שזה נכד ראשון, וגם הכי כיף שיש כבר כמה בני דודים מהצד השני, יצא לכם טוב.. חחח

מאחלת לך שימשיך להיות קל בע"ה בלי שום תסמינים מעניינים יותר ופחות, ותצאו בידיים מלאות! 

אוריה שמחה יקרה,

תחשבי מה החמות מרגישה אם היא מנחשת ולא מספרים לה,או כבר רואה(קשה להאמין שבחמישי לא רואים..) ועדיין לא מספרים לה? לא חבל בגלל מבוכה טבעית לגרום לה להפגעכ ברגע כ"כ מיוחד ומשמח?

זה כאילו לומר לה שאת לא מרגישה קרובה אליה, או יותר גרוע: שזה לא ממש עסק שלה...

הרי מן הסתם החברה הכי טובה שלך יודעת מזמן...

לאוהבת את אבא התכוונת.

בראשונה בעלי תפס אותם כשהיינו אנחנו והם ואמר  להם משהו בסגנון של "מתאים לכם להיות סבא וסבתא?" סביב שבוע 10.

בשני  בעלי אמר משהו בסגנון של "יש לכם זמן אחרי החגים לשמור על הגדולה?" סביב שבוע 13.

הפעם אמרתי לחמותי כשהבנים היו בתפילת ליל שבת סתם ככה, בערך בשבוע 15.

אני בעז"ה תמיד תמיד אשתדל להגיד להם לפני שרואים, מגיע להם לדעת לפני כולם! אני אומרת להם קצת לפני שכבר לא אכפת לי שכל העולם ידע כי בשניה שהם יודעים אין מישהו שהם מכירים שלא יודע (מהתרגשות כמובן ב"ה!!)

כל פעם שנינו לשני ההורים.

באותו זמן בערך (סביב סוף שלישי-תחילת רביעי).

בסוף חודש שלישי.. הבאנו תמונות של האולטרסאונד

בהריונות האחרים להורים שלי בחודש שני.. ולהם בסוף שלישי.

אמרנו בשבוע 7, אחרי שראינו דופק.

סיפרנו בדרך מקורית

חלקנו עוגיות מזל ורשמנו "עוד 7 חודשים בע"ה ילווד לך נכד/ה"

בשעה טובה!!!

חח, את פשוט ענקית!!

ברור שלספר לדעתי זה מאד פוגע שפתאום רואים לבד ועוד דבר שלדעתי הכי טוב בסוף שלישי ומינסיון תמיד שישאלו מתי התאריך המשוער תגידי שלושה שבועות אחרי....

לכולם אני אומרת שהתאריך הוא אחרי מה שהוא באמת

ממש לא נקרא לשקר... מחילה, כשתעברי את את התאריך ב3 שבועות וכולם ישגעו לך את המוח כי יודעת שעברת, בפעם הבאה גם תגידי חודש אחרי כדי לא להגיע למצב הזה.. ובלי קשר זה לא שקר כי יש מלא פעמים של ביוץ מאוחר ואף אחד לא באמת יודע מה התאריך חוץ מהקב"ה.

כי זה לא רק מה שאני אומרת לאנשים, זה גם מה שאני עצמי מתייחסת אליו: מבחינתי אין ממש חשיבות לתאריך, והוא לא אומר כלום, וממילא רוב הסיכויים שלא אלד באותו יום עצמו. מבחינתי כשאני מחשבת תאריך בתחילת הריון, התאריך הזה נועד רק לתת לי טווח, סדר גודל. נניח שחישבתי ויצא לי תחילת אייר, אני יודעת מהיכרות עם עצמי שסביר שאלד מתישהו באייר. זה יכול להיות גם כ' באייר. אז אני חיה ומתכננת לפי זה - שמתישהו באייר צפויה לידה. אני לא מתכוננת באופן מיוחד ליום ג' באייר (לדוגמה). אז גם למי ששואל אותי - אני לא מרגישה הכרח לתת פרטים מדויקים. מה, הוא רופא? הרי אין עניין ביום עצמו. כל המידע שהיום הזה נותן לי, הוא שסביר מאוד שאלד מתישהו באייר, אז בדיוק ככה אני עונה: "מתישהו באייר כנראה". זו אמת לאמיתה, וזה גם חוסך לחצים והצקות.

הרי השם שלו הוא התאריך המשוער ללידה. ולא אמרתי שאני אומרת 3 שבועות אחרי. אלא זמן מה. אין עם זה שום בעיה. 

ואני עושה את זה בהמלצה של אבא שלי....

ממש בהתחלה!!

לדעתי זה ממש לא יפה לא לספר לחמות ולאמא כן בהפרשים גדולים.

גם אם ממש לא רוצים לספר לחמות, לפחות שבשלישי לספר.

זה ממש פוגע.

אני חייבת להבדיל פה חמות שמספרת לכל העולם או אמא כזאת ואז זה מקרה אחר.

תחשבי את שגידלת את הבן שלך כל השנים ובאה כלה נכבדה ומספרת לך שהם בחודש שישי וההורים שלה ידעו מחודש ראשון. זה ממש מעליב!!!!!!!!!!!!

לא שווה לפגוע בשביל זה. למה את יכולה לספר לאמא שלך ובעלך לא?? במה הן שונות????

בהריון הנוכחי עוד לא סיפרנו להורים של אף אחד מאיתנו כי רצינו קודם לראות שאני מרגישה טוב וכל זה...

יצא לי לספר רק לאחי הקטן (בן 13 עכשיו) וערב אחד הוא בא ומספר לי שבבית הכנסת שאלו את אבא שלי כמה נכדים יש לו והוא אמר-4 והחמישי בדרך!!!!

מאיפה הוא ידע? אין לי מושג!

והייתי ממש בהתחלה. שבוע 8 אולי.

לשאלתך-

בהריון הראשון הם באו אלינו שבת ובעלי פתח יין מזג לכולם ואמר להם מזל טוב אנחנו עומדים להיות אבא ואמא..

ההריון הזה נגמר בהפלה בשבוע 13

בהריונות הבאים (2) קצת חששנו אז פשוט סיפרנו להם בלי יותר מדיי טררם-ורק להם...

האמת שכבר הרבה זמן אני חושבת על רעיון מגניב-לקנות בקבוק כזה עם סוכריות בפנים או סוכריות מוצץ ולהביא להם

הבאנו לחמותי תצלום מהאולטרסאונד הראשון,

בתוך מעטפה, יחד עם פתק "ברוך הבא לי" שכביכול העובר כתב

זה היה ממש מתוק, לראות אותה מסתכלת ומסתכלת,

עד שנפל לה האסימון

והבאנו להם ספלים שכתוב עליהם סבא וסבתא עם ברכה חמודה וכתבנו בכרטיס בצד-

שבת שלום ואהבים

והשמות של כולם והחדש/ה שבדרך....

אז הם הבינו מהר....

אמרנו להם בשבוע די מוקדם כי ידענו שישימו לב לזה בכל מקרה לפי ההרגשה שלי...

אנחנו  בראשון פישלנו דבל  

להורים שלי סיפרנו רק אחרי חודש שלישי ואמא שלי ממש נפגעה

ולחמי וחמותי סיפרנו בהתחלה והם עשו לנו נו נו נו כי "לא מספרים דברים כאלה,צניעות..."

בקיצור תלוי במי מדובר...בהצלחה 

שליש ראשון - סוד כמוס.

כשנגמר שליש ראשון מספרים להורים שלי, אחר כך להורים שלו, אחר כך לשאר העולם. זה יכול להיות באותו יום, אין פרק זמן שבו רק הם יודעים בסוד, אבל הסדר קבוע.

בהריון הראשון רצינו שיהיה איזה פרק זמן שבו רק ההורים של שנינו יודעים, ואחרי כמה שבועות נספר לשאר העולם. סיפרנו להם אולי בסוף חודש שני, וביקשנו לשמור בסוד בינתיים. הם שמרו בסוד, בטח, לא סיפרו לאף אחד. רק כשתכננו עם הילדים תוכניות לקיץ אמרו "אולי התוכניות קצת ישתנו כי צפוי איזה אירוע משמח...", או שחמי שיחיה שאל את אחד מילדיו אם הוא דיבר איתנו לאחרונה, כי נראה לו שנרצה לספר לו משהו...

למדנו את הלקח שלנו, אם אנחנו רוצים שכל העולם ידע רק בסוף השליש הראשון - צריך לספר להורים רק בסוף השליש הראשון. אם אנחנו לא רוצים לתת להם תחושה שהם כמו כולם, הדרך היא לספר להם ראשונים, להבטיח להם שאף אחד עוד לא יודע, ולהרשות להם לספר למי שהם רוצים.

ולהורים שלי לפניהם לא כי אני מכבדת את ההורים שלי יותר, אלא כי הם יודעים לשמור סוד. ההורים (של שנינו) הם היחידים מבחינתנו שחשוב לנו לספר להם בעצמנו ולא שישמעו ממישהו אחר. אם נספר להורים שלי קודם - נוכל לסמוך עליהם שהמידע לא יגיע לחמי וחמותי לפני שנספר להם בעצמנו, בהזדמנות הנוחה הקרובה ביותר.

מקשר משו.

היא התלהבה ובכתה מהתרגשות...

מתי? לאמא שלי אחרי הדביקה בבית

לחמותי אחרי הבדיקות דם.

אם זו חמות שמספרת לכל העולם לא כדאי ואם היא תשמור על זה בסוד אז כדאי לשתף אותה.

אנחנו זוג צעיר אבל שמעתי מגיסות שלי שהן לא מספרות לחמות עד שרואים כי אח"כ היא מספרת את זה לכולם..

ומי אמר שהמשפחה הקרובה/חברים/שכנים הם האנשים הנכונים לתמוך בהם?

כל זוג ושיקוליו. וכל זוג יבחר לעצמו מתי נוח ומתאים לו לספר ולמי.

ואם היה אפשר באותו יום זה היה עדיף.

אני חושבת שמגיע להם בדיוק כמו שמגיע להורים שלי לדעת.

הנכד שלהם אותו דבר.

ואיך סיפרנו?

זה בעלי..

אני לא יודעת לספר..

(אל תשאלו איך אמרתי לאמא שלי..

היא הייתה בשוק שככה אני מספרת )

כדי לוודא שבע"ה וב"ה הכל בסדר. 

ולענ"ד זה לא ראוי ולא מכבד לדחות את החמות ולספר לחברות ומשפחה רחבה לפני שהיא יודעת.

לספר לה רגע לפני כולם, אבל גם לפני שרואים (אני דוגלת בתיאוריה שכשאשה מוכנה לספר על ההריון, גם הבטן יוצאת ומספרת איתה..מוכח ובדוק).  

אז גם מבחינה הלכתית ההיריון נחשב וודאי.

עם החמות אני ביחסים טובים לפעמים אפילו יותר מאמא, כך שאני כנראה לא דוגמא,

אבל באמת לא נראה לי מכבד לדחות את המשפחה של הבעל אחרי שכולם כבר יודעים.

משהי בשם הניה שוחט, היא ממש מצחיקה ויש לה הופעות בכל הארץ, היא חרדית לא דתית לאומית

או מישהי כמו חנה כהן אלורו

לא דוס, אבל דתי. לא הייתי בהופעה.

ותראי אם יש משהו מתאים

יש הצגה על החיים של נעמי שמר עם שירים שלה, אולי יתאים לכם

והרוב סגור ליישובים / אולפנות וכו'

אז רק ישבתי וריירתי 😅

במהלך היום עייפה

וגם נראה לי כדאי להפסיק מתישהו לא?

להפסיק בבת אחת זה לטלטל את הגוף.

וחוץ מזה אין כללים של מתי להפסיק, הרבה מפסיקות בחודש חמישי אבל אני הייתי צריכה גם בחודש שישי ויש כאלה שלוקחות עד הלידה

השאלה מה עדיף, בחילות או עייפות, כל אחת והשיקולים שלה.

הדרגתי

אחרי שהייתי בטוחה שאני כבר יותר טוב

ועדיין היה צריך להתרגל..

זה הריון ראשון שלך? 

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

למשל השיטה הייחודית של חב"ד.

עונת אור זרוע למי שנוהג וכו'

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

שזה בהחלט יכול לעכב קליטה, תלוי מה בדיוק יש לך. מוזר שאמרו שלא רלוונטי. הייתי הולכת לשמוע עוד חוות דעת אצל רופא פרטי, גם לגבי הזרע. 

זה אצל פרופסור פרטי עם הרבה המלצות שקיבלתי עליו. ממה שכתב לי זה נישה גדולה rmt=3 ..

אני גם קראתי שזה מעכב וגם מסוכן להריון ויכול לגרום להפלות .

גם לגבי הזרע אנחנו הולכים לרופא פרטי עם המלצה

סתם ערערו אותי .. כנראה רצו להצדיק את זה שלא שלחו אותנו לבדיקות רלונטיות 

ולאחר מכן להחזיר עובר כבר באותה מחלקה ובינתיים בעלי יעבור את הטיפול לוירקצו כי זה גם לוקח זמן.. הבנתי שאין לי ברירה ובאמת להתייעץ עם עוד גורמים ואני באמת שמחה שעשיתי את זה

תודה לךך

מניסיון מר שלי- תלכי על מה שהלב שלך אומר,תתייעצי שוב ושוב אם צריך

גם פרופ' לא בהכרח מבינים טוב, לפעמים הרופאים הפשוטים יותר מבינים יותר. שוב מניסיון עשיר שלי בתחום הריון ולידה (לא קשור לנישה אבל בכללי) 

מוזר שלא עשו היסטרוסקופיה לפני הטיפולים.

בהצלחה רבה!! לא יודעת לגבי מה שנמצא אצל הבעל...