אשמח אם תשרשרו כאן רשימה של מילים ולמה הם קוראים להן כך:

לדוג'

גלימה- משום שלובשה  נראה כגולם (כדמות אחת) 

כלב- כמו ליבו של האדם

חתול- שמחתל את צרכיו

נחש- נח חש(זז)

תודה רבה

אבל מה המשמעות?

איך בגידה מסביר את מהותו של הבגד?

לא הייתי קורא לזה "למה", אלא רמזים נאים (מאוד )...

זה ידוע שהשפה העברית היא שפה עם מהות למילים

דרך אגב, גלימה גולם מופיע במסכת שבת

"גלימא - שנעשה בו כגולם" (מסכת שבת, דף עז, עמוד ב).

מה שמעניין אותי הוא:

האם יש שיטה למצוא את התוכן הפנימי הזה.

שיטה סדורה דקדוקית.

בד"כ אני מבין אימרות כאלה ע"ד דרוש ורמז נאה (כלומר: זה כלי דרשני של חז"ל).

או לעתים ברמת הפשט הפשוט, הדקדוקי - בלי קשר ללימוד רוחני, פנימי.

מפצלים ומסננים את המילה לשורש הכי בסיסי שלה,

ומשייכים לפי המילים המקוריות ביותר בשפה העברית.

לדוגמא קיצונית (אבל אמיתית):

שֻלחן, מקורו של חן. השול (שוליים) של השלחן הם מקור החן שלו.

הכוונה לאנשים שיושבים סביבו ומעטרים אותו ובזוכתם הוא בעצם שלחן.

שמעתי אותו פעם מדבר על העברית והשפה וכו'.. שכלום לא סתם...

רעיון יפה!

זה מלשון מנצח של תזמורת שכמו שהוא מכוון את הכוחות והכשרונות של התזמורת כך שיצאו לפועל בצורה הטובה ביותר, כך גם כאשר אתה מנצח מישהו/משהו אבל בגישה של לשם שמיים, אתה לא מנסה למחוק אותו אלא למצוא את הטוב שבו ולהוציא אותו לפועל.

עד כאן דברי הרב שלי.

לא מזמן יצא לי לחשוב שלנצח נובע גם מהמילה נֶצח. אם אתה מנצח את היריב במשמעות הנ"ל אתה גם דואג שהכוחות והדברים הטובים שבו יונצחו. אם הוא היה נשאר לא מכוון הוא היה אובד עם הזמן, אך מרגע שחשפת את האמת שבו הוא נצחי, שהרי האמת היא נצחית.

מצטער על האריכות... פשוט לדעתי זה רעיון מאוד יפה ואמיתי והיה חבל לי שלא יבינו את מלוא המשמעות

כמו תמיד אני לומד משהו חדש

ותודה על ההקדשה

אם ידוע לך מקור לו, אשמח

המילה "פנים" אגב, מעניינת מאוד.

מצד אחד היא מדברת על ה"פנימיות" (עומק, תוך),

מצד שני היא מצביעה על ה"פָּנים" (משטח, עור, קליפה).

דוגמא קולעת לכך, בגמרא במגילה (יב ע"א):

"שאלו תלמידיו את רשב"י:

מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? ...

אמרו לו: אמור אתה!

אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם.

אמרו לו: וכי משוא פנים יש בדבר?

אמר להם הם לא עשו אלא לפנים -

אף הקב"ה לא עשה עמהן אלא לפנים.

והיינו דכתיב: (איכה ג, לג) 'כי לא ענה מלבו'".

שכוייח עצום-עצום-עצום על ההתמדה!

מאוד מוערך בעיניי!

שבשורשים ששתי האותיות הראשונות מהשלוש זהות - אז המשמעות דומה.

פרם-פרע-פרט-פרק-פרץ (במובן של הוצאה מסדר וממבנה מסויים)

היו לי עוד דוגמאות, כרגע לא זוכר...

עוגי שמעתי משהו כזה פעם.

בדקדוק תנכי יש 2 אותיות שורשיות 

השלישית שייכת ללשון היותר מודרנית ומוסיפה משמעות פרטית לאותו פועל

כלל מעניין אם האות השלישית חוזרת על עצמה אז זה סימן שהפעולה חוזרת על עצמה , 

נד. נדד וממשיך לנדוד

שט. שטט וממשיך לשוטט 

גל ג.ל.ל תנועה מעגלית חוזרת

למשל השורש ג.ל. משמעותו גילוי  למשל ג.ל.ל  (את האבן)  ר.ג.ל  (מרגל מג.ל.ה. סוד) 

עוד דוגמא השורש בל 

בל פירושו ביטול  

הפרטים 

אבל , אבילות על מה שלא קים , (המילה אבל במשפט מבטלת את תחילתו)  

ב.ב.ל שם בלל ה' 

נ.ב.ל  

ב.ל.ה בלאי  ביטול

ב.ל.ם ביטול של תנועה

ב.ל.ע ביטל הקיום של מה שנבלע

זה מה שאני זוכר ואם יש למאן דהוא  מה להוסיף או מאמר מסודר בעניין .אשמח מאוד 

ותודה לכתר שהגיעתנו עד הלום

האם השורש במקורו הוא בעל שתי אותיות והשלישית נוספה אחר כך,

או שבכל מקרה כל שורש הוא לא פחות משלוש אותיות. (מה שמקובל.)

מה שכן, זה נכון.

השורשים הללו לא סתם קרובים אחד לשני.

אומרים גם שהשורשים הבאים נוצרו זה מזה:

בל"ל - בלב"ל.

גל"ל - גלג"ל.

ועוד.

היה על כך שדונש הכניס לשימוש את הערבית והארמית בחקר הלשון העברית.

זה מזכיר לי קצת את הפער בין הגישות של (להבדיל) בן יהודה ודוד ילין בחידוש מילים בעברית,

שבן יהודה השתמש הרבה בערבית, ודוד ילין השתמש במקורות עבריים עתיקים.

לשניכם

כל המילים והביטויים המבטאים חטא, למשל:

חטא, עוון, פשע, עברה, סטיה

מנחים אותנו להתבונן בם כצורה של פיספוס, ככמעט טוב, שרק סטיה קלה העבירה אותם למעשה פסול. (אגב, גם המילה פסל, מלשון פסול, לגלף ולקרוע עד שמגיעים לעצם הדבר). דהיינו שזה בכלל לא היה רחוק מהאמת, ורק סטיה קלה ועיוות קל הפכו את כל הקערה (מלעון קעור) על פיה, כמו שאמרו חז"ל שלעתיד לבוא כל בעלי החטאים יצטערו (מלשון צער, צרה, צר) מאוד לראות כיצד הנסיונות בהם עמדו היו רק כחוט השערה, ובכ"ז הם בחרו להכשל בהם.

חטא- מלשון להחטיא

עוון- מלשון לעוות

פשע- כמו פסע, פסיעה

עברה- עבר בסמוך

סטיה- סטה מעט מהדרך

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

קטן מידי.

תעבור למצב מחשב

ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה

החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.

עכשיו הכל מובן.