שלום רב.
אשתי בחודש השישי להריונה ורציתי לשאול שאלה עקרונית ולנפץ אולי מיתוס (ותהיו רציניים בבקשה בתשובותיכם!) :
האם זה נכון שכשאישה בהיריון מבקשת משהו/לקנות משהו/לאכול משהו, במידה ולא מבצעים אותו בזה הרגע (או לא מבצעים כלל) אז העובר עלול לצאת עם כתמי לידה במקום שהיא נוגעת?....
אני לא מדבר על לבצע דברים בשבילה כבעל לאשתו.זה ברור לחלוטין,כבני אדם האחד לשני. אני שואל ברמת העיקרון של אישה בהיריון לבעלה.
והאם זה כתוב איפה שהוא בהלכה?
תודה רבה לכולם ! 
שכתוב איפשהו בגמרא שאם אישה ביום הכיפורים מתאווה למאכל כלשהו, זה מסוכן לוולד אז צריך ללחוש לה באוזן "יום הכיפורים היום" (נדמה לי שלוש פעמים) ואם לא עוזר חייבים לתת לה את מה שמתאווה אליו.
אם אתה רוצה אשאל את בעלי את המקור המדוייק.
בכל אופן לא זוכרת שכתוב שזה גורם לכתמים אבל זה יכול להיות שזה גורם, מה שבטוח שזה מסוכן לוולד אז מציעה לך-
תתחשב בה, אם רוצה משהו מאד אז תביא לה היא תדע אם זה מאד מאד ואינה מסוגלת להתאפק...
וחוצמיזה סתם ככה אם בא לה משהו למה לא?? סתם נחמד שמפנקים אותך לפעמים ;)
המציאות בשטח אצלי לפחות מוכיחה שזה שטויות
[ולפעמים כמה שהבעל משתדל ומפרגן- האשה תופסת על זה טרמפ.. ולא תמיד כל מה שהיא "חייבת" זה פיקוח נפש..]
הוד, לגבי יום הכיפורים אני יודע את זה . אבל מה שמסוכן לוולד-באמת זה מסוכן??? אין לי בעיה להתחשב, לא שאני לא עושה זאת,אבל אם את אומרת שזה מסוכן,אז זה דבר מאוד רציני אם כך. אבל אם עד עכשיו לא ממש רצתי לכל דבר שהיא רצתה?
וד"א,אני בעניין של פינוקים
לגבי שביב, אם את בעצמך אומרת שזה שטויות,אז אני כבר לא יודע מה לעשות. יש לכן פה 2 דיעות מאוד שונות בעניין.
(ולגבי ה"טרמפ",אני מכיר מישהי שבאמת תופסת..... וגם באמת חושבת שכל דבר אצלה כמעט זה "כאן ועכשיו!". לא רק בהיריון. אז קל וחומר?)
אני לא אמרתי אם זה שזה עושה כתמים זה שטויות, שמעתי על זה אבל אין לי מושג אם זה אמיתי באמת.
לגבי טופסת על זה טרמפ-
מותר לפנק אבל אם זה בהגזמה שכל הזמן היא רוצה שיביאו לה הכל כאן ועכשיו אז אולי זה משהו רגשי שהיא מנסה להשיג ויודעת שרק כשהיא בהריון אז כולם מתחשבים בה ומרצים אותה וזה עושה לה טוב רגשית...
ואחלה שאתה בקטע של לפנק, בלי קשר להריון- כל אישה אוהבת שמפנקים אותה.
שהיא מאד רצתה משהו מסוים של אוכל - בקשה מאבא שלה שילך לקנות ועד שהוא קנה, כבר היה מאוחר מדי.
והעובר הלך..
שמעתי על עוד מקרה אבל כרגע לא זכור לי.
ולי קרה פעם שהתעוררתי באמצע הלילה מרוב רצון לתפוז [חודש שביעי בהריון הקודם] והיו את כל הסימנים של מעוברת שחושקת.. אבל תפוז לא היה...
וב"ה התינוק כבר בן שנה..
יכול להיות שלדודה שלך היה משהו אחר? אולי קשור לסוכרת הריון או משהו כזה?
בעיקרון אם מקפידים שלא יהיה לאשה ההריונית מחסור בוויטמינים/ברזל וכו' לא אמורים לקרות כאלו מצבים
יש סיפורים על נשים שאכלו חתיכות מהקיר או קליפות של ביצים בגלל מחסור בסידן. אבל לא אמורים להגיע לזה...
וכמובן להתפלל תמיד זה עוזר..
אולי זה יוכיח: אני מכירה את זה בניסוח קצת שונה- שאם היא רוצה משהו ולא מקבלת אז לתינוק יהיה כתם לידה בצורה של מה שהיא רצתה...
וחוץ מזה כדאי לפנק וגם להיענות לקריזות. ויש קריזות. ויש לכך הוכחה במשנה זה לא סותר.
ובעברית: שטויות במיץ עגבניות.
מניסיון של די הרבה הריונות.
אנונימי (פותח)זה דברים ששמעתי מההורים שלי שזה שאם ההריונית לא אוכלת משבא לה אז יהיה כתם לידה באותה צורה, ויש אנשים שאפילו אמרו שראו דבר כזה, אני אישית לא ראיתי.
מה שכן ברור בלי קשר לזה שכל משהאישה ההריונית מבקשת הולכים וקונים לה במיוחדדדד מה השאלה בכלל.
בעלי ברוך השם תמיד קונה לי במידה וקורה שממש בא לי על משהו כי בהריון לפעמים בא על דברים מאודדדדדדדדדדדדדד ספציפיים . בד"כ מפנקים אישה בהריון !!
וגם כל מיקרה לגופו, יש נשים שמבקשות ומבקשות ויש כאלה שמתאפקות ושותקות ואז, כשהן כבר מבקשות משהו, צריך להתייכס.
כל בעל מכיר את אישתו בדרך כלל היא אפושהו באמצע...
בכל אופן לא שום דבר צפסיפי (גם אני התאפקתי והילדים שלי נקיים מכתמי לידה בצורות של אוכל ומפגמים, בלי עין הרע..)
אבל המנהג הזה נוהג בעמים שונים ולפעמים יש משהוא במסורות,
במיוחד אם הם כל כך שורשיות ומופיעות בכל כך הרבה תרבויות.
תמיד האמונה הזו ריתקה אותי. אולי פעם אחקור אותה יותר לעומק...
ובכל זאת מגיע לאשתך מה שבא לה
בעקרון - יש בהחלט מצב של בולמוס (זה מהמשנה/גמרא) שיכול לסכן את האישה והעובר, לא ראיתי אבל אני מניחה שכשזה קורה - כבר לא שואלים - ברור שמתרחש משהו לא שגרתי.
יש גם מצבים פחות קשים אבל בהחלט דורשים מענה, כמו אישה שמתחילה לאכול בהריון אוכל שהיא שונאת בד"כ (קרה לי בהריון השני והרביעי), או מאכל שלא "יוצא מהראש" במשך מספר ימים עד שאי אפשר לחשוב על שום דבר אחר(הריון מס'1). אז כדאי להתייחס למה שהגוף משדר - ולא לדחות יותר מידי, חבל על כוחות ל האישה, ועל נזק שעלול להיגרם לאישה או לתינוק
ברור שאם כל יומיים ב3 לפנות בוקר מתחשק לאישה משהו שאין בבית - צריך לבדוק מה קורה: האם היא מתאפקת עד שהיא כבר לא יכולה, ואז הפתרון הוא לעודד קניה בשעות היום, וליווי של דיאטנית שתוודא שהתזונה מתאימה. או שהיא מרגישה חוסר ביטחון בהריון/בנשיות/באהבה - ואז הפתרון הוא טיפול זוגי.
בס"ד
אמא שלי נורא רצתה דובדבן שהיא ראתה על עוגה ובסוף זה היה עגבניית שרי'
ואכן נולדתי עם כתם לידה בצורת דובדבן 
מעולם לא הוכח שיש קשר בין אי מילוי של רצון מסוים של האישה לבין הפלות. עשו על זה מחקרים ולא גילו כל השפעה על ההריון.
מה שכן, אם אשה בגלל זה תהיה בדכאון או לא תאכל כמו שצריך זה עלול לפגוע בעיקר בבריאות שלה.
כמובן ש זה לא סותר את החיוב המוחלט להענות לכל שגיונותיה של אישה בהריון
שקראתי משהו על זה בספר "חוקות הנשים" של הבן-איש-חי. אבל שוב, אני לא בטוחה, כדאי לבדוק בפנים.
בכל אופן, אצלנו במשפחה מתייחסים אל זה כבדיחה שלוקחים ברצינות...
ולהביע הערכה על מה שהיא עוברת ומקריבה בשביל להביא נשמה לעולם
מה שבטוח היא צריכה כרגע כל פירגון ופינוק,וזה יביא ברכה לה,לפיצקי ולאבא גם 
גםזולטובהלבני יש כתם לידה (מכוער וחמוד למדי) בצורת מפת אפריקה על הגב
אנחנו קוראים לזה זכר לחורבן
כי הוא בלי עין הרע כ"כ יפה שהשאירו מקום אחד בגוף שלו לא מושלם
בגלל שהאמא רצתה אבטיח באמצע החורף???? (כמו שקרה לנו...), ב"ה שאין לביתנו כתם לידה בגודל הזה....
יש עניין סכנה כשנתקפת רעב או רצון עז, אך יש גם שכל שמסנן אמונות טפלות ולא הגיוניות...
ואח שלי נולד עם משולש אדוום באמצע המצח (:
והילדים שלי חפים מכתמים, ב"ה.
אל תערבבו בין מושג הלכתי הנקרא בולמוס, והוא סכנת חיים אמיתית-
לבין גחמות חברתיות/ תרבותיות של נשים הרות,
זה פשוט לא קשור.
זה סוג של טרמפ חביב שנחמד לעלות עליו כשרוצים להשיג משהו כאן ועכשיו.
(ואגב, התשוקה לשוקולד בהריון ובלעדיו זהה אצלי, וההשפעה של היעדרו עלי היא בדיוק אותה השפעה...)
אם היא מבקשת דברים מכוערים/רעים, חבל לקחת את הסיכון שיהיה לעובר כתם לידה מכוער, תביא לה.
אבל דברים טובים/יפים אל תביא בשום פנים ואופן!!! זו סגולה לכתבי לידה יפים לעובר
אגב, כתם לידה הוא לא מסוכן, כפי שהשתמע בתגובות פה.
כמו שכתבו, יש עניין למלא רצונות של איזה בהריון כי היא מכילה ומגדלת בתוכה תינוק ויש מקום לפנק אותה.
כתמי לידה לא קשורים לחשקים.
והם גם לא מסוכנים לעובר
כתם לידה לרוב נגרם בעקבות הצטברות של כלי דם בסמוך לעור באזור מסוים.
כתמי לידה הבולטים החוצה כמו גבעה לרוב שוקעים וכמעט נעלמים ככל שהילד גדל (לביתי הבכורה היה כזה בולט על הכתף ואחד בעורף היום כמעט אין זכר).
לאישה בהריון מותר לאכול ביום כיפור אם משהו מתחשק לה מאד כמו שציינה הוד ותפארת אבל הסיכון לעובר הוא לא בגלל כתמי לידה.
יכול להיות גם שהאמינו פעם מסיבות שונות ומשונות שרעב או חשק לא מוסבר אצל האם מסכן את הילד אבל להזכירתך הם ידעו פעם הרבה פחות על התהליכים שקורים לעובר במהלך ההריון (לא היה אולטראסאונד ובדיקות דם וכו'...)
מישהי שמסתכלת בראייה רחבה, ולא רק על המשקל.
אני קצת מודאגת מהתינוקת שלי, שלאחרונה מוכנה לאכול רק שלושה דברים מבושלים בלבד (ולחם לסוגיו, ופירות וירקות טריים, והרבה שוקולד...🙈)
לא שקלתי אותה, אבל נראה לי כרגע שעל המשקל זה לא משפיע. רק רוצה להבין מאיפה נובעת הבררנות שלה ולטפל בזה כבר עכשיו.
(לא רוצה ללכת לדיאטנית בקופה, הייתה לנו חוויה גרועה איתן כשהלכנו בזמנו עם הבכורה...)
יש תינוקות יותר בררנים
שלי עד גיל שנתיים אכל בעיקר תפו"א ומעט דברים אחרים
לא העלאתי על דעתי שיש בעיה עם זה
כל עוד המשקל תקין ואין בעיה בריאותית
(אחרי שבדקתי וראיתי שתפו"א מכילים ויטמינים ומינרלים רבים)
(עם הזמן הוא נפתח למאכלים נוספים
היום בגיל 6 הוא עדיין בררן אבל אוכל את מה שאוהב בצורה טובה
ולא חסר לו כלום)
נהייתה בררנית
זה לא מדאיג אותי
אני עצמי בררנית מאוד
היא כנראה דומה לי בזה (לצערי 🤭)
אני משתדלת לא להתייאש ולהמשיך להציע לה הכל
רואים ממש העדפה ברורה לפחמימות ולמתוק
(תפוחי אדמה ופסטות היא עפה עליהם לעומת ירקות... וגם מבושל היא תעדיף את המתוק ולא המלוח)
נראה לי שכדאי להמשיך לחשוף בלי לחץ... לתת לה להתנסות בנחת.
אבל כמובן אני לא מקצועית.
אני כן מרגישה שזה מדאיג, בעיקר כי פעם היא הייתה מוכנה לאכול יותר (ופירות וירקות היא מוכנה לאכול, אבל לא תמיד).
וכן, גם אני בררנית, ויש לי עוד כמה ילדים בררניים, ודווקא בגלל זה אני רוצה כבר עכשיו לטפל בזה כדי שלא תגרור את זה שנים.
חוץ מזה שהיא הרבה פעמים עצבנית, ואנחנו מרגישים שזה בגלל שהיא רעבה...
ממליצה ממש על תרצה שני. היא מומחית בנושא בררנות אכילה. מקבלת בזום.
בכל אופן ממה ששמעתי ממנה (מקווה שאני זוכרת נכון) זה תהליך שעובר על הרבה ילדים בגיל שנתיים בערך, ואחר כך מתאזן.
אז אם זה הגיל-לא הייתי מתרגשת בכלל.
מישהי שאלה על הבת שלה שבת שנה ועשר ונהייתה בררנית
ומלא כתבו שזה קרה אצלן סביב הגיל הזה...
לדעתי זה היה השבוע. ואני לא מצליחה להיזכר מי הייתה הפותחת רק שקראתי ואמרתי לעצמי "אה! אז זה ממש סבבה מה שקורה פה אצלנו..."
לא שאני חושבת שלהתייעץ זה שלילי וגם מאמינה שבגלל שהיא התשיעית שלך זה ממש הגיוני שאת מרגישה שמשהו אצלה לא רגוע לך ותרצי להתייעץ, יש לך פרספקטיבה.
אבל אולי שווה לך למצוא את השרשור ההוא ולראות אם זה פשוט שלב התפתחותי כזה..
והתלבטתי אם "להתלבש" עליו, אבל בסוף החלטתי לפתוח שרשור משל עצמי, גם כי הגיל שונה בסופו של דבר וגם כי הסיפור קצת שונה.
בכל אופן, אני מרגישה שזה לא שלב התפתחותי אלא מעבר. לא זוכרת שינוי קיצוני כזה משאר הילדים שלי. אבל יכול להיות שאני סתם מגזימה ולוקחת את זה קשה... (השנה האחרונה העלתה לי את סף החרדות ההוריות שלי...)
בנקודות:
1. המליצו לנו על אבחון קלת, שם בתוצאות היו כמה קשיים והמליצו על טיפול אצל קלת ופנייה לועדת אפיון
2. התחלנו אצל קלת מהממת, עשינו 5 מפגשים. אמרה לי שוב ושוב שהילד באמת צריך גן שפה והיא תגיש מול הגן
3. לפני שבועיים הקלינאית ילדה מאוד מוקדם, ככה שעברנו לקלינאית אחרת
4. הקלינאית החדשה טוענת בתוקף שאין לילד שום קשיים והיא לא מבינה בכלל למה חושבים על גן שפה
היא מסכימה עם זה שהוא מתקשה בקטנה עם חלק מהאותיות (כמו ו' ג' נ'). מחליף בין הברות, בולי הבאה ראשונה אבל לדעתה ממש בקטנה ולא מבינה על מה הדרמה. יש גם קשיי הבעה וגם בזה לדעתה המצב סביר.
למה קלינאית אחת אמרה וחזרה שוב ושוב שהילד צריך גן שפה במקביל לטיפול ארוך
והשנייה לא מבינה על מה היא מדברת
אוף. שיגעו אותי.
יש לילד קושי, איך הקלינאית לא רואה את זה?
סוף פריקה
יש לי ילד בכיתה ב' והוא מאד נמוך. אמנם שאר הילדים שלנו גם קצת קטנים אבל הוא בפער גדול. לא עשיתי מעקב גדילה בטיפת חלב כשהיה קטן ולמעשה לא טיפלתי בזה כלל.
כעת חשבתי לפנות לרופא משפחה ולהתחיל לברר מה יכולים לעשות בעניין. אשמח לדעת ממי שיש לה ניסיון - מה הדברים שמציעים היום לעשות, איזה בדיקות עושים? ואשמח לשמוע על הצלחות וטיפים.
ממה שאני מכירה מודדים גובה ומשקל לאורך תקופה לראות שגדל ולא נעצר , ומחשבים אחוזונים(לא בטוחה שיהיה לכם מעקב לאורך תקופה כי התחלנו בגיל צעיר יותר) חשוב להם לדעת באיזה אחוזון הוא.
ומה הגובה של ההורים
שולחים לבדיקות דם, צילום כף יד
אחכ מעקב אצל רופא ממוחה לזה. לא זוכרת את שם התפקיד
בדיקת הורמון גדילה בבית חולים
לראות אם הילד לא גדל כמו שצריך,
עושים צילום כף יד כדי לראות גיל עצמות.
רופא משפחה יפנה אתכם לאנדוקרינולוג להמשך טיפול.
בד''כ עושים אצלו מעקב, מבקשים את הגובה של ההורים, של האחים הגדולים אם יש וכו'...
אם חוששים שיש עיכוב משמעותי, עושים בדיקה של הפרשת הורמון גדילה, ואם יש צורך אפשר לקבל את ההורמון בזריקה (על בסיס יומיומי) מגיל מסויים.
אני לא בקיאה ממש בכל התהליך, כי הבת שלי בגיל 6, אז כרגע רק עשתה צילום כף יד וביקרה אצל אנדוקרינולוג.
בכללי כל המשפחה שלנו נמוכים, ויש דפוס של צמיחה מאוחרת. עם זאת, חלק מבני המשפחה המורחבת קיבלו/מקבלים הורמון גדילה עקב חוסר.
אבל מכירה מישהי שלבת שלה היה עיכוב בגדילה, ובסוף גילו שזה בגלל צליאק.
אז אני מניחה שזה גם אחד הכיוונים שצריך לבדוק, בנוסף לגיל עצמות והורמון גדילה שכתבו פה.
אגיד את זה לרופא
הבדיקות דם מעמיקות וצילום כף יד. רופא משפחה יכול לתת וגם לוודא שאין משהו רפואי כמו צליאק נגיד.
עם התוצאות ללכת לאנדוקרינולוג. לרוב עוקבים ואם צריך בשלב מסויים בודקים הורמון גדילה בבי''ח.
השאלה אם חוץ מהורמונים יש מה לעשות (כמובן אם שוללים צליאק). הוא גם מאד בררן באוכל וזה לדעתי מעכב את הגדילה שלו. הוא רודף כל הזמן אחרי סוכר. אני כבר כמה חודשים נותנת לו על בסיס קבוע שייק חלבון עם ויטמינים וכו' אבל לא ראיתי שיפור כלשהו (זה בעיקר היה כדי להכניס לו קצת ויטמינים לגוף אבל ציפיתי שיצמיח אותו טיפה). הוא נגעל כמעט מכל אוכל מבושל או אוכל כלשהו, נמשך רק לממתקים וסוכר (נותנת לו בכמות מוגבלת מאד) ומכינה לו דברים שהוא אוהב.
האנדו' שלח לדיאטנית וזה עזר, הוא גדל משמעותית עם ההמלצות שלה.
עדיין נמוך וצנום אבל פחות דרמטי
אני חושבת על השם "שחרי" (במובן לשחר- לייחל, וגם השחר שלי)
אבל רוצה לצרף לו שם שני ולא מצליחה למצוא.
למשל: "שחרי אור" "שחרי טובה" אבל לא השמות האלו.
זה יכול להיות כל דבר שראוי לשחר אליו, החל מאלוקות ותפילה וכלה באלמנטים מהטבע.
גם שיצטלצל יפה וגם שאוהב.
נולדה בא' שבט.
לאחיות שלה קוראים:
- רוני יערה
-הללי ערבה
- שחרי ?
ובכוונה הקונספט הוא שכולן שמות בלשון ציווי? מגניב
ועוד רעיונות: שחרי אהבה, שחרי אחוה, שחרי רעות שחרי אליה, שחרי אתיה, שחרי אביה, שחרי אביב, שחרי רינה
שחרי גאולה
שחרי אורה
שחרי הודיה
שחרי אליה
שחרי ציון,
שחרי טליה
שחרי תחיה
שחרי
שחרי ארגמן.
שחרי שמחה.
(איילה גם טבע וגם איילת השחר)
מבחינת הצליל של האחיות שלה יושב טוב שחרי אורה.
אפשר גם שחרי אהבה אם את אוהבת.
שחרי אלה (העץ)
שחרי הילה
שחרי אורה
שחרי תפארת
שחרי נועם
שחרי גאולה
שחרי פדות
שחרי אהובה
שחרי עתרה (עתרה = תפילה)
שחרי רינה (גם רינה זה לפעמים במשמעות של תפילה, כמו "קומי רני בלילה)
המילים העבריות המדויקות למה שהייתי רוצה לשחר לו, לרוב לא נשמעות יפה בשם, או לא באווירה של השם שחרי.
הייתי מנסה לחשוב על רעיון ולקחת מילה שקשורה אליו
שחרי גפן (צמיחה, שבעת המינים-א"י, קשור לחודש שבט)
על אותו קונספט יש כליל (גם צמח וגם איזשהו רעיון של שלמות), רותם (צמיחה, מדבר), שקמה (צמיחה, שיקום), אפשר גם הדר (שזה גם צמח וגם מלכות, הוד וכו)
שחרי שקד (הפריחה שלו, חודש שבט)
שחרי פרת (א"י, נהר פרת)
שחרי קמה (יש לשם הרבה פירושים, זה במקור מהתנ"ך, אולי הייתי מחברת לעניין התקומה, תמיד להתקדם, לקום. קשור גם לתקופה בעמ"י)
שחרי כרם (משהו בכרם מתחבר לי להתיישבות, התקרקעות)
אפשר משמות ירושלים
שחרי אריאל
שחרי הראל
שחרי ציון
שחרי נחלה
שחרי כרמל
אני הבעיה שלי שאני ככ מתחברת למהות של המילה שאני שוכחת שיש מילים שזה לא הולך בשם חחחח
צריכה לעשות הפסק אחרי לידה,
בטוחה שכבר אין דימום..
אבל, המקום מאד מאד יבש. זה ממש כואב לי.
הרב אמר למעט בבדיקות (הפסק ראשונה ושביעית) אבל תכלס איך עושים את הבדיקות שכן צריך בלי להיפצע ובלי שזה יכאב כל כך
מה מותר לשים שלא חוצץ? שמן שקדים?
אחרי מקלחת זה רק היה יבש יותר...
לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)
זה מקל באופן משמעותי..
אבל אולי כדאי לשאול רב
שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.
אבל זאת ממש שאלה לרב...
כמובן שיותר נחמד כשיש הפרשות טבעיות...
אבל היה יותר טוב מאשר עד יבש
ממש בקטנה, אני מרטיבה וסוחטת חזק ומניחה לייבוש עד שזה נהיה לח כזה סוג של כמעט יבש וזה מושלם, אני סובלת מיובש רציני ובדיקות עם עד יבש פצעו אותי.
באותו רגע, כשיש לחות, זה כן עוזר לנוע עם העד.
לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה
לי יש שם כל מיני רגישויות
אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.
וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.
לא עושה מוך דחוק בכלל.
שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)
אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות
תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם
פעם אחרונה היתה לפני ההריון
הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)
אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)
ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.
מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.
גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון
לרב לא חייב ללכת
וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית
אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון.
והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו
(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)
אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..
ולבעלי זה עוד פחות נעים
גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר
לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..
נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,
אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה.
לשים ווזלין
אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...
וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.
אבל זה דברים שצריך לשאול רב.
ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה
העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.
לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות
כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום
היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב
(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)
אז התחמקתי מהשאלה לרב
מקווה לא להזדקק לו בקרוב...
להתקלח שעתיים לפני., לשתות הרבה מים ואז לעשות הפסק
כשהמקום מקבל את הראיות הטבעית ולא אחרי האמבטיה מיד
כמובן כדאי שתשאלי את הרב שלכם בנושא
מים מותר
אני תמיד בודקת בעד רטוב
לבדוק בעד רטוב במים זה גם לא לכתחילה, לפעמים מתירים אבל זה גם שאלה לרב. היה לי גם פצע אז הרב אמר שאם אני יודעת שהפצע בצוואר הרחם אז לבדוק לא עמוק עד צוואר הרחם כדי לא לפתוח אותו. אבל כל אלה הקלות שהרב נתן לי ספציפית במקרה הספציפי, ואחרי הלידה הבאה אם יהיה צורך אני אשאל שוב, אז מציעה לך גם לשאול רב, אבל כשאת שואלת את יכולה לשאול על הפתרונות האלה כי אולי הרב לא יחשוב להציע את זה.
אני עושה לפני
שאז אם יש קצת רטיבות זה נשאר ולא נשטף במקלחת...
לגבי מה לשים, לגמרי שאלה הלכתית
ממליצות לקנות עכשיו? או לחכות לאחרי הלידה? (שבוע 31)
ואם מישהי מכירה קורס הכנה להנקה מוצלח, אז ממש אשמח לשמוע 👂
טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.
תודה בכל זאת❤️
ולא הרגשתי צורך בזה
כנראה משתנה בין אחת לאחת
אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות
ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...
לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅
אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.
והלך לי מצויין ובקלות
בארבעה הראשונים.
אבל הייתי חשופה להרבה הנקה (במשפחה ובעבודה, עבדתי כמה שנים בתינוקיה) ואני חושבת שזה פרמטר משמעותי.
עם זאת
עם החמישית היה טירוף
ב"ה היא יונקת, שפכנו על זה הרבה דם יזע ודמעות
אם היא היתה הראשונה אני לא בטוחה שהייתי מצליחה ללכת עד הסוף עם זה
והכנה בוודאות היתה משפרת את הסיכויים (לתפוס את הבעיה מוקדם, למצוא יועצת הנקה טובה,לדעת מראש מה זה ידרוש ממני, להכין מראש סביבה תומכת הנקה)
מצטרפת להמלצה על מיה. לא ראיתי את הקורסים שלה אבל היא תותחית מהיכרות אישית וכמובן מההנקה של הקטנה.
מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב
תודה❤️
ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.
ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.
ואז- חכי לאחרי הלידה.
ילך טוב- חסכת כמה מאות
לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות
כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.
קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.
משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.
השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.
כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים
למה היא לא מומלצת?
כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..
כאילו, כמה זמן אחרי הלידה
נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל
כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.
אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)
כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח
המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה
לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.
וואו ההערצה שלי אליהן.
גם אני מעריצה שלהן!!
ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו
🤷♀️
לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק
לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה
הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח
בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה
לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה
והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם
ולאחרונה לא
וזה יחסית חדש
לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה
שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום
אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.
אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.
לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.
יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף
והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה
יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה
אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…
ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי
בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.
של מתבגרת??
אמא למה עשיתם שתי מיטות ולא מיטה אחת גדולה גדולה?
אמא עוד מעט יהיה לך תינוק בבטן ותיוולד?
אמא נכון תינוק אוכל מה'פה' שלך (מצביעה לי על החזה)
יפה שליייייייייי
ששששששש😂😂😂😂😂😂😂😂
לכי תשחקי במגנטים או משו
הלידה עצמה היתה טובה, והייתה לי מיילדת מדהימה!
כל הלפני והאחרי היה פשוט מזעזע...
לא ספרו אותי, הייתי במעקב אחרי התחלת זירוז במחלקת אם-ועובר אבל אף אחד לא בא לעשות לי מוניטור, והייתי צריכה להתחנן שיעשו לי.
במחלקת יולדות הייתי בהיות מלא במחלקה רגילה, והיה על הפנים. התעקשו שאני אגיע לבדיקות (ולא אמא שלי) שעה אחרי לידה, ואף אחד לא נתן לי כיסא עד שכמעט התעלפתי שם.
לא כיבדו את הבקשה שלי לא לחלל שבת, למרות שווידאתי לפני שבת שיעשו התאמות בשבילי וכו'.
היו עוד הרבה דברים שאין לי כח לפרט, אבל לסיכום- אני לא ממליצה.
לא מתאים לי לפרט עכשיו אבל היה לי ממש לא טוב בבלינסון, לפני תוך כדי ואחרי הלידה...
וממליצה על מאיר.
ילדתי את האחרונים שם, אחרי השינוי שהם עברו.
תענוג פשוט תענוג מכל הבחינות, החל מהקבלה ועד לשחרור.
רק תתפללי שלא תהיא בחדר עם בני ברקית שילדה את הילד ה 10 שלה, וכל הילדים באים כל הזמן לבקר, כולל בשבתות.
לא מקפידים שם על זמני הביקור, לי זה ממש הרס בחלק מהלידות.
ילדתי שם שנים מתוך שש ילדים, בשניהם חוויה מצויינת מבחינת הצוות, הרגשתי ממש בידיים טובות, קשובות, נעימה, מקצועיות.
מבחינת האישפוז אח"כ במחלקה, בילד הראשון שיילדתי שם (לפני 6 שנים…) עדיין לא הייתה את המחלקה של 0 הפרדה. הוא היה איתי כל הזמן אבל הרגשתי שהתנאים היו פחות מתאימים, וגם היה לי קצת מגעיל במחלקה, משהו בעיצוב שלה, רצפה ישנה כזו, וגם האוכל לא משהו בכלל🫣
בלידה האחרונה שם (לפני שנה וחצי) התאשפזתי במחלקה החדשה, היה חלום!!! חוץ מהלילה הראשון (וגם לא באמת לילה, יילדתי ב12 אז לקח זמן עד שהעבירו אותי לחדר) הייתה לבד בחדר כל האישפוז. המחלקה הייתה ממש ריקה (בניגוד למחלקות הישנות שהיו מפוצצות) נקי, נעים, אחיות מקסימות, אוכל סבבה בהחלט. ממש ממליצה.
בסוף כל אחת הולכת עם החוויה שלה. אבל יכולה לומר שילדתי שם 3 לידות. באחת מהן הצילו לי את הילד פשוטו כמשמעו. בהשוואה לבי''ח גדול אחר שהגעתי בו לזירוז וחיכיתי בעמידה כי לא היו כיסאות פנויים בהמתנה, בבלינסון נתנו לי חדר עם מיטה לשכב שם בנחת ולהמתין. מקצועיות ביותר. לא 'דחפו' את הגוף שלי בזירוז אלים (בבי''ח אחר כמעט איבדתי את התינוק ונפגעתי פיזית בצורה קשה לשיקום בגלל זירוז מאסיבי מדי. בבלינסון תיקנו לי את רוב הנזק בלידה אחרי..) נכון שהחוויה הדתית שם אולי פחות גבוהה, והייתי שם האשפוז בשבת פעמיים. אבל מרווח, והיו קשובים לצרכים שלי ואפילו החליפו לי חדר כשביקשתי.
לא יודעת לומר על מעייני מניסיון. אבל שתי אחיות שלי עברו שם חוויות מזעזעות.. גם ברמת המקצועיות, גם ביחס וגם בתנאי האשפוז
