א) הרבה פעמים עיטוף עוזר לתינוקות לישון טוב על הגב (אפשר למצוא סרטונים ביוטיוב איך מומלץ לעשות עיטוף).

ב) גיליתי שכשהתינוק ישן לידי במיטה, הוא כן מסכים לישון על הגב. אם תרצי אחפש לך את ההדרכה המדויקת של יוניצף איך ובאילו תנאים אפשר להשכיב תינוק במיטת ההורים בביטחון.

אז בה כתוב ששינה במיטת הורים מגבירה את הסיכון פי 5 ....

מסקנה סופית - מוות בעריסה נגרם בזמן שינה עמוקה. הפתרון הוא - שהתינוק לא ישן היטב..

כל אמא שרוצה לישון מתירה את הרצועה במקום אחר ומשכנעת את עצמה שמה שהיא עושה זה בסדר.

(שבה למיטב ידיעתי אין שום גוף בריאות נייטרלי שחולק על הנחיית משרד הבריאות), בשאלת הלינה המשותפת יש ויש חולקים, ובהם ארגונים הרבה יותר רציניים ומשמעותיים ממשרד הבריאות הישראלי (ארגון הבריאות העולמי).

משרד הבריאות, אולי מטעמים חשובים של הנגשת המידע לציבור, בוחר לתת הוראה פשוטה אחת: להשכיב באותו חדר במיטה נפרדת. כשנכנסים לעומק המחקר בתחום, מסתבר שיש מקרים שבהם שינה באותה מיטה היא העדיפה, ויש מקרים שבהם אפילו באותו חדר עם ההורים זה מסוכן, ורצוי להפריד. ויש הרבה מצבי ביניים ושיקולים לא פשוטים. הנה, עובדה שבשביל הדרכה על מקום שינה נאות יוניצף צריכים לפרסם ממש חוברת בנושא. כי זה מורכב. במדיניות בריאות הציבור יש הרבה שיקולים, ולהצגת הנחיות פשוטה יש מקום חשוב. בעיני משרד הבריאות שלנו השיקול הזה הוא המועדף, כנראה, במקרה הזה (תחשבי שעל כל אחת מההנחיות יכלו לפרסם לא שורה אחת בכתבה אלא מאמר שלם - האם זה היה אפקטיבי?). בעיני ארגונים אחרים - זה לא השיקול המנצח.

להרחבה נוספת מומלץ להאזין לאחד ממגבשי ההחלטות בנושא, פרופ' ארטור אידלמן: http://www.bekol.co.il/index.php?page=item&item_id=115&lec_id=45&cat_id=48

ששינה של תינוק לא אמורה להיות עמוקה מדי, אבל זה בדיוק הקסם בשינה משותפת - שהיא מאפשרת לתינוק לינוק במנות קטנות ולשמור על רמת ערנות סבירה, בלי שגם האמא צריכה בשביל זה לישון גרוע.

לגבי "משכנעת את עצמה" - מצטערת, אבל זה לא אני קורה לפעמים שני עושה משהו בניגוד להמלצות, בגלל העדפה אישית. במקרים האלה אני לגמרי מודעת לכך שבחרתי לקחת סיכון. ובמקרים האלה בוודאי שלא אמליץ מעל גבי הפורום לנהוג כך.

באופן טבעי, לא שמישהו 'הרגיל' 'אילץ' אותם לכך, ויש , יש כאלה! אותם תינוקות שישנים לילה שלם ברצף, נמצאים בקבוצת סיכון  גבוה יותר למוות בעריסה????

נשמע ממש ממש מוזר!!! אני מכירה משפחות שלמות שהנורמה אצלם היא שתינוק ישן 7-8 שעות ברצף.. משהו גנטי כנראה (שדילג עלינו...) אז בעצם זה דפקט וגורם מסכן??? אתמהה.......

של ד"ר אידלמן שקישרתי אליה כאן, ולא נראה לי שיהיה לי זמן לעשות את זה בימים הקרובים. אז אני עונה לך לא בביטחון שאני לא בטוחה שיש יחס ישר בין עומק השינה לרצף השינה. כלומר יכול להיות ילד שישן הרבה שעות ברצף, אבל השינה שלו לא עמוקה מדי. תוך כדי שינה גזע המוח שומר על רמת רגישות גבוהה מספיק כדי להמשיך לפקד היטב על מערכת הנשימה. כשזה קורה באופן טבעי אני לא יודעת אם יש מקום לחשש. אבל אמצעים מלאכותיים שנועדו לגרום לשינה ארוכה רצופה - כן עלולים לגרום גם לשינה עמוקה מדי.

כך מצטייר לי, אבל אני לא אשת מקצוע בתחום.

אפשר את ההדרכה אך אפשר להשכיב תינוק במיטת ההורים?

תודה

http://img1.tapuz.co.il/forums/32478323.pdf

וכאן יש שרשור מלפני כמה שבועות שבו צירפתי את הקישור הזה וצדיקות הפורום הבקיאות באנגלית עזרו לפחות בקיאות להבין חלקים ממנו:

/Forum/Forum.aspx/t486298#5602149

/Forum/Forum.aspx/t486298#5602149

אם זה שוב לא מצליח - אצלי זה עלה בקלות כשעשיתי חיפוש בפורום על המילה "משותפת" (כותרת השרשור היא: "לינה משותפת עם תינוק - למתעניינות").

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t486298#5602149

תודה רבה על הקישורים,

אבל זה עדיין נראה לי מפחיד לישון באותה מיטה..

ותסמכי על האינסטינקטים שלך

אם היה נראה לי מפחיד - הייתי נמנעת. הפחד הוא לפעמים תמרור מאוד חשוב.

אבל חייבת להוסיף אזהרה אחת חשובה: לדעתי המצב המסוכן ביותר הוא שאישה טרוטה מעייפות עושה הכול כדי לא לישון ביחד, ולכן נניח יושבת על כיסא או ספה כדי להניק באמצע הלילה, ונרדמת עם התינוק בידיים. אלה באמת לא תנאים לשינה בטוחה. מי שעייפה מכדי להניק בערנות - מאוד מאוד עדיף שתארגן לה סביבת שינה בטוחה עם התינוק, ולא תירדם אתו בטעות בצורה מסוכנת.

תודה על כל התגובות אוסיף ואומר...

שאני ממש לא אוהבת ולא ישנה טוב באותה המיטה לא עם תינוקת קטנה ולא עם אח שלה הגדול בן שנתיים וחצי שכל בוקר בשש!!!!נכנס לנו למיטה בין שנינו ועושה לנו השכמה

זה קשה לי מלחיץ אותי כי אני ממש ישנה עמוק-אחרי יום מתיש..וזה גם לא נוח לי...אני חושבת שחשוב שיהיה לי את הפינה שלי המקום הרגוע והשקט שלי שנותן לי מנוחה וכוחות לעוד יום שמגיע..בכל השאר אני אמא קומפלט...תעלו תרדו תטפסו תלכלכו-אותי אני לרשותכם

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..

אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.

אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת