אני לא יודעת מה עם הילדים שלכם ,
אבל הילדים שלי  פיתחו "חרשות סלקטיבית " הם שומעים מה שהם רוצים ולא שומעים את מה שהם לא רוצים .
אני יכולה מליון פעם לבקש מהם להרים את הבגדים והמגבות במקלחת והם .....
תכינו שיעורים ....
לצחצח שיניים ....
תלבשו כבר פיג'מה  ...        
לכו כבר לישון ....                 אבא שלי ז"ל היה אומר על זה - לדבר אל הלמפה !%#

עם הזמן והלמידה הבנתי שהאנרגיות שלי מושקעת רוב הזמן ב"עזרה " לילדי להסתגל לנורמות חברתיות
מה צריך לעשות , איך לעשות זאת ומתי בדיוק צריך לעשות זאת !!!
אימרות כגון : תצחצח שיניים  , תכין שיעורים , בוא לאכול וכד'  הופכות אותי לאדם הרע שמנע מהם לעשות את מה שהם רוצים לעשות באותו הרגע .
ובזה פתחתי קרב בילתי ניגמר שלרוב יש בו רק מפסידים ...
את רוב זמני והמון מהאנרגיה שלי השקעתי ב"קרב " על הדברים האלו .
עד שיום אחד שאלתי את עצמי :  " האם זה צריך להיות בכלל קרב ?  אין דרך אחרת ?
ביררתי , למדתי , חקרתי ...
ושאלתי את עצמי שלוש שאלות חשובות :
1) למה חשוב לי שילדי יקשיבו לי ? אגו ? כבוד ? מה שאני אומרת חשוב יותר ממה שהם רוצים או יודעים ?
2) האם זה פוגע לי איפה שהוא ברגשות שלא מקשיבים לי / שלא עושים את מה שאני מבקשת ?
3)האם יכול להיות שגם הילד שלי יודע מה נכון לו ? (יש לו דעות ורצונות משלו לגבי העניין המדובר ביננו ברגע זה ?)

אלפרד אדלר טוען שלכל אדם יש בחירה , וכל אדם (בין עם מבוגר או צעיר ) צריך לקחת אחריות על מעשיו !
ולכן חשוב שנעביר את האחריות של הילדים - עליהם בדברים שהם מסוגלים להם .

אז איך משיגים שיתוף פעולה מהילדים ?
* דברו - תארו מה אתם רואים / או תארו את הבעיה ותגידו מה אתם רוצים שיקרה בקצרה .
לדוגמא : אני רואה שיש מגבת על הריצפה במקלחת ואני מבקשת להרים אותה לקולב .
* העבירו את האחריות לילד  ( להזכירינו - שעורי הבית ניתנו לילדים ולא לנו #%@  ואם הם לא יעשו אותם הם ורק הם יצטרכו לשאת בתוצאות !!)  
* סבלנות !  לילד יש קצב אחר משלנו . הוא יעשה את הדברים בקצב שלו .
   אפשר ורצוי לשאול אותו מתי יעשה את מה שסיכמנו ושיהיה ברור לשניכם מתי המשימה / מטלה תבוצע .
  לדוגמא : מתי אתה הולך להתקלח לפני האוכל או אחרי האוכל ? / מתי אתה מצחצח שיניים ? כהשעון מראה על שעה 7 ?
* ולשחרר - לסמוך על הילד שלכם שאכן יעמוד בסיכום בינכם .
* אחרי שהילד עשה את הדברים זיכרו לשבח אותו  , השבח יעודד אותו לחזור על המעשה הטוב שוב כי הוא ירצה ששוב ישבחו אותו !

והכי חשוב - לא להתיאש !!!
התמידו !!!  

מניסיון אני אומרת לכם שקשה לשנות הרגלים ישנים .
הילדים "בודקים " אותנו עם אנחנו רצניים ועקביים .

חברים יקרים  "החרשות הסלקטיבית " של הילדים שלי עברה  - אני מאחלת לכם גם  

                        המשך יום מקסים - אורלי , נגיעות

נ.ב.   רשמו לי למטה  על מיקרים שילדכם לא מקשיב לכם  ואשמח לנסות להועיל לכם .

אתם מוזמנים להיות חברים במשפחת נגיעות בפייסבוק  http://www.facebook.com/profile.php?id=1425784132&ref=tn_tnmn

    .