אוקיי, אז עברתי את הפנימי בלי לרעוד ולהיות בהיסטריה, זה גם הישג.
אבל זה היה פשוט כישלון. לגמרי. אין מקום לחשוב אפילו.
ומחר הטסט.
מה עושים??
קיוויתי שאחרי הפנימי אני ארגע קצת ואראה שזה לא כזה מפחיד, אבל במקום זה - רק נמעך לי הביטחון העצמי עוד יותר.
אני כן מרגישה שאני יודעת לנהוג.
אבל בעצם ממש לא.
כי השיעורים הם כמו משחק.
יש עוד זוג עיניים שחושב ומסתכל ומחליט בשבילי.
ואני רק לידו.
והטסט, ובעצם הנהיגה האמיתית - היא לגמרי עליי.
ואני פוחדת מזה.
אז מי אמר שאני בכלל מוכנה לטסט?!
ומתישהו אני אהיה מוכנה??
המורה שלי לא לקח את זה קשה.
או לפחות לא הראה לי שהוא לוקח את זה קשה.
כאילו שיש לו ברירה.
הוא לא יכול לדכא אותי יום לפני הטסט.
אני די משלימה עם כישלון מחר. זה לא מאוד מרגש אותי.
אבל לגשת ככה כשאני לגמרי חסרת ביטחון...?
לגשת ולהגיד - אוקי, אני הולכת להשפיל את עצמי מחר בטעויות טיפשיות של למדית מתחילה?
(באמת! זה מה שזה היה! סתם טעויות! אני בדר"כ הרבה יותר זהירה.. ופתאום בפנימי במקום להיות בהיסטריה, הייתי באופוריה, בריחוף כזה.. סתם נהגתי והראש שלי היה בעננים...)
~סופריקה~
אשמח לעידוד....
) את ממשיכה את הלמידה פשוט עכשיו המורה שה אבא/אמא או לא משנה מי.. ואז גם תמשיכי ללמוד לבד. המורה נתן לך כלים ומחר ובמשך כל החיים את לומדת להשתמש בהם בצורה נכונה!
תאמיני בזה!! אני מאמינה בך!!
